לסדר את הרהיטים בראש

"כל דבר בחיים נע על הטווח שבין הפרקטי לבין החלום, בין ברירת המחדל לבין האידיאל, או לפחות מה שאנו חושבים שהוא האידיאל באותו הרגע". חי אשכנזי בן ה- 36, מכיר את הפחד המקנן בנו כתוצאה מחוסר ודאות עתידית, לא פחות טוב מרובנו.

ממרומי דירת הסטנדרט התל אביבית, הצופה על בניין השק"ם לשעבר ועל מבנה בית הכנסת המונומנטלי המעוצב כצדף ענק, בוחן חי את כל האופציות, ומעצב לעצמו פריטים פרקטיים עם הרבה מעוף ופוטנציאל.

הדברים הקטנים שכל אחד מאיתנו מכניס אל עולם מגוריו הפרטי, נועדו להקל עלינו פרקטית או לצבוע את המרחב שלנו באופן הכי אישי. חפצים שחינם סר בעיני האחד והם הושלכו לרחוב - ידליקו אור בעיני האחר, ויאספו בחום. צילום הממוסגר כלאחר כבוד עלול להתקבל באדישות מסוימת אצל האחד, בעוד שאצל השני הוא ינצנץ כזיכרון ישן, ואילו אצל השלישי תשמש דלת המקרר כגלריה המכובדת ביותר, כעדות לחייו.

את הפריטים המרכיבים את דירתו, אוסף חי במקומות היותר חמקמקים: הרחוב שנוטה לפרגן לאלו המעריכים את האוצרות שנשתלו בו; צמד שתייני בירה בקובה המאירים פנים אל הזר עם המצלמה; פרץ יצירתיות אסתטית המעלה צבע על הספוג השחור המשעמם של הרמקול; רגע של השראה, המכופף מזרן ישן וחוטי ברזל למציאות פרקטית חדשה כמתקן אחסון לבקבוקי יין.

"עברתי דירות רבות בשנים האחרונות. כמעט כל שנה", מספר חי, "פעם גרתי עם שותף, פעם עם חברה ופעם לבד. היה לי כבר מוביל קבוע ותעריף קבוע. אני כאן כבר שנתיים, ופה הבנתי, שכדי שלא ימאס לי מהדירה - אשנה אותה כל כמה זמן.

לפני חודשיים הכל היה מסודר אחרת, הריפודים היו אחרים. נוח לי כאן. פחות בלגן של המרכז, יש חנייה, יש שקט, השמיים פתוחים, התשתית במצב טוב, הדירה אינה מתפוררת, והרעיון של לשנות אותה כל הזמן עוזר לי לא להשתעמם ממנה. הייתי מינימליסט בחפצים, כך שהיה לי קל לעבור דירות. כאן כבר התחלתי לאסוף יותר דברים ולשחק עם העיצוב. למשל, ארון קיר חום מכוער משנות ה-60 העשוי מפורמייקה דמוית עץ, הפכתי - עם מדבקות טפט צבעוני, מחוגה, מספריים והמון זמן - לקיר צבעוני המורכב מעיגולים, סטייל טפט סיקסטי'ז.

מטבח הוא הפרויקט הבא, ואני חושב להכניס יותר רהיטים מעץ טבעי כדי לחמם את האווירה, כי בכל הפלסטיקים שמסביב יש משהו עליז אבל קר. אולי גם אכניס שטיחים. יש שטיח דשא בכניסה, שאני 'מת' למצוא לו פלמינגואים ורודים, קיטשיים כאלו. לשטיח הלינוליאום האדום שבסלון יש טקסטורה שאני אוהב. אני תוהה עכשיו אם לחפש איזשהו קו אחיד, כי אצלי זה יותר לעבוד על הפרטים הקטנים. בכל מקרה, אני לא בטוח אם צריך לעבוד על התמונה השלמה יותר, אם יש דבר כזה בכלל. היה פעם את 'קפה נחמה' במתחם נוגה, עם המון קיטש מפוזר מסביב, שעד היום משמש לי כהשראה. להם היו פלמינגואים".

"לסדר את הרהיטים בראש" הוא ביטוי המתייחס לצורך בשקט ולארגון המחשבה. הבית הוא המקלט אליו נשמח להימלט בכל עת. הריפוד שיצפה את החלל שבפנים וישקיט את הרעש המאיים שבחוץ, הינו הפריטים המקבילים ל"שלושת הדברים אותם היית לוקח לאי בודד", בהנחה כי רובנו היינו בוחרים בשלוש מכולות מטען וממלאים אותן בכל הניתן.

גם שני כיווני אוויר, 58 מ"ר, תריסולים מצהיבים ומזנון ישן - ירושת אמו של בעל הבית - יתקבלו בכבוד כבית. מכאן והלאה - החלומות, הסטיות, ההשראה והיצירתיות - יעמדו אל מול הפרקטיות המגולמת בתקציב, האופנה, המוסכמות החברתיות וגמישות בעל הדירה.

"תמיד התייחסתי לעיצוב הבית כאל דבר מאוד חשוב", אומר חי, "זה הבית שלך, באים אליו אורחים. הבית הוא אתה, אז איך אתה מציג את עצמך בפני האורחים? כל דבר שקניתי, ישר חשבתי איך הוא ישתלב בעיצוב עם כל שאר הדברים, ופשוט לא יצא לי כלום. בדירה הקודמת נמאסה עליי החשיבה הזו והתחלתי להתפרע ולשים כל מה שבא לי. רציתי משהו עליז, צבעוני, לא מחייב. משהו שמזכיר קצת חדרי ילדים. כשטיילתי פעם ב'איקאה', ריתק אותי ההבדל בין אזור הבוגרים - שהוא רציני כל כך, עץ מלא וסיבית (ואני אוהב קווים נקיים ומינימליסטים) - לבין אזור הילדים - שהוא כזה צבעוני ושמח. תמיד נהגתי לאסוף דברים ברחוב, ועכשיו אני מרשה גם לרעיונות לעלות איתם הביתה".

הדירה של חי שופעת שמחה וצבעוניות. צמד חתולים בעלי אופי מובהק מזנקים מספה אדומה לוהטת אל עבר כיסא גניקולוגים ישן, שהוסב לכורסת טלוויזיה נטולת טלוויזיה. משקל שהוצא מהקשרו תלוי על קיר, מול תמונות מסע שהוקפאו בזמן. מערכת סטריאו חדישה המונחת על גבי פלטת שבת עתיקה - מטרום תקופת החשמל - מנגנת מוזיקה עברית טרום עידן "כוכב נולד", מתוך אוסף גדול הנתון בתוך מה שהיה פעם עריסת תינוק בדואית.

חנויות מוצרי חשמל ישנות, שווקי פשפשים, מחסני משק במושבים ופליטי רחוב טריים, הם איי המטמון שחי אשכנזי מוצא, ושכל ראש פתוח ימצא בהם את מה מעולם לא חיפש.