החדשות ברצפה

כמו בשאר תחומי עיצוב הפנים של הבית, כך גם הריצוף והחיפוי הינם בסופו של דבר עניין של אופנה. אם פעם המשתנים המשמעותיים ביותר בבחירת החומר היו החוזק והעמידות, הרי שהיום, העניין הטרנדי הוא החלק המכריע בהחלטה.

אריח הקרמיקה וכן שדרוגו לגרניט פורצלן, הם לא רק חיפוי קל לתחזוקה ונוח להדבקה על ריצוף קיים, אלא שבזכות שלל אפשרויות הבחירה, כמו סוג וגודל האריח או הגוון והמרקם שלו, הם מהווים קרקע נוחה במיוחד למשחקי עיצוב מגוונים. מכיוון שהמגוון הקיים באולמות התצוגה השונים הוא עצום, לפני ההשקעה באריחים, שאמנם מספקים נגיעה עיצובית משמעותית, אך פחות ניידים משטיח או מרהיט, כדאי להיוועץ עם מומחה, שיעזור גם בבחירה מתוך טווח המחירים הנעים בין 50-700 למ"ר.

גם באריחים, כדאי להשוות מידות ולראות שאין "בטן". רות בטיט, מעצבת פנים של חברת הבנייה "יובל-אלון" מסבירה, כי בעוד שאריחי קרמיקה עשויים מתערובת של חול, הגרניט פורצלן משודרג על ידי הוספת זכוכית לתערובת, מה שמקנה לו חוזק ועמידות רבים יותר.

הגרניט פורצלן שהוא אריח הקרמיקה הנפוץ כיום, מופיע בכמה סוגים: הראשון, בעל הגימור המזוגג, מתנהג כמו קרמיקה ונבדל ממנה במרקם ה"ביסקוויט" שבבסיס האריח. השני, עם "בודי מלא", הוא אריח עשוי מרקם אחד, ללא אבחנה של צבע בין הגלזורה העליונה והגוף כולו. בסוג זה של אריח, קיימים סוגי ליטוש שונים שאינם מראים שחיקה ולכן, האריח הנקרא "מלוטש", מתאים גם למדרכים ציבוריים. "באופן כללי", מסבירה בטיט, "ניתן לבדוק את חוזקו ועמידותו של אריח, על פי העובי". כדי לבדוק את איכותם של אריחים, יש להעמיד אותם גב אל גב, כדי להשוות מידות ולראות שאין "בטן".

הטרנד העכשווי הוא גרניט פורצלן עם בודי מלא, בגימור עליון של מט- משי וחיתוך "רקטיפייל", שהוא חיתוך במים ולייזר, המעניק לו אחידות ממש כמו של שיש. למדרך כבד, האריח הטרנדי היום, הוא דמוי פרקט, המשמש יפה באזורי שחיקה מוגברים כמו בפאבים ובמסעדות, או להבדיל, בחדרי רחצה ובריכות, שם הטקסטורה המחוספסת דמויית העץ מגנה מפני החלקה.

הריצוף הוא גורם דומיננטי ביותר ליצירת הקו הסגנוני של הבית ואווירתו. "לכל סוג אריח יש את קהל היעד שלו", אומרת רות בטיט ומוסיפה, כי לפי בחירת האריח, אפשר לדעת איזה סגנון יביא האדם אל עיצוב הפנים.

בעוד שמבוגרים סולידיים יותר יעדיפו אריח דמוי שיש בגווני שמנת, בגרניט פורצלן מלוטש (קל לתחזוקה ונראה תמיד נקי ומבריק), היא מסבירה, זוגות צעירים ילכו על טרנדים עכשוויים ויעדיפו אווירה נקייה והייטקית בריצופי מט- משי, בצבעים כהים עם מגע של דומיננטיות ותעוזה בגווני אפור בטון, קפה או שוקולד. בבתים כפריים יותר, פופולריים אריחים דמויי אבן או שיש, שאפשר גם לשחק איתם בשילובי גדלים שונים, בדומה לבנייה אנגלית.

גם בריצוף חדרי הרחצה, יבוא לידי ביטוי אותו קו סגנוני. אלה שמעדיפים מראה מאוד נקי, יפני ועכשווי, יבחרו בחיפויים בגווני לבן, בשילוב אריחי פסיפס על רשת בגווני אפור, שוקולד או בגוון אחיד אחר. מי שיבחר סגנון של משי- מט רגיל, ישלב בדרך כלל באריחים דמויי השיש, פסיפסים זכוכיתיים בגוונים עזים של בורדו, כתום או כחול ים. מי שהולך על סגנון כפרי של אבן, ישלב בו פסיפס דמוי אבנים צבעוניות.

הפסיפסים, המהווים אלמנט דקורטיבי יצירתי, ממלאים את פונקציית האלמנטים המצויירים שהיו כה נפוצים בעבר, למרות שכיום הם מופיעים פחות בקווים אחידים, ומרוכזים יותר באזורים ספציפיים, כמו בסביבת המראה, בחיפוי מיכל הדחה סמוי, או לצורך חיפוי קיר המקלחון כולו, תוך השארת שאר החדר במראה נקי.

"כמו בשאר אופנות החיים, גם בחדרי הרחצה חוזרים אל החיפויים של פעם", אומרת בטיט, "קיים רטרו לאריחים לבנים בגימור מט או מבריק, כשה"חידוש" הוא בפורמט המוארך והגדול יותר. למרות שבאולמות התצוגה קיים מגוון מרשים של אריחים נועזים בעיצובים קיצוניים, מעדיפים רוב האנשים את העיצוב המתון".

ואם כבר מדובר בחדרי רחצה, הרי שחשוב לציין, כי לפני כמה חודשים, הוספה לבנייה הציבורית תקנה חדשה, המחייבת את הקבלן לרצף באזור החדרים הרטובים והמרפסות, באריחים שעברו תהליך מחספס נגד החלקה. הדבר מומלץ כמובן גם בבנייה הפרטית, למרות ששם הוא נתון לשיקולו של כל בעל בית.

"פוגה" היא המרווח שבין אריח לאריח במשטח הריצוף, שמשמעויותיו הן טכנית ועיצובית. מלבד תפקידן של הפוגות בסידור ויישור הקווים למראית עין, הן משמשות למילוי החריצים בין האריחים, כשאין מספיק מקום לרובה. רק מ-2 מ"מ ומעלה, יש לרובה מקום להיכנס ולהתיישר עם האריח, כדי לאטום ולמנוע חילחול.

גודל הפוגה בבנייה הציבורית, המגיע עד 3 מ"מ, נקבע ביחס ישיר לגודל האריח, בשל העובדה שככל שהאריח גדול יש לו סטייה תקנית גדולה יותר. מאז שחיתוכי הלייזר הפכו נפוצים, האריחים ישרים יותר, וגם באריחים גדולים ניתן לעשות פוגות של 2 מ"מ.

"הטיפ שלי", אומרת רות בטיט, "הוא לשים תמיד רובה באפור בהיר, ללא קשר לצבע האריח. מכיוון שלא משנה באיזה צבע מתחילים, לבסוף הרובה נעשית שחורה, ורק האפור מסווה את הלכלוך".