וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

רחוב ההפתעות של דאטא

עופרה קפלן דורון

27.4.2006 / 10:46

עמודי זברה וחללי עבודה המעוצבים כבועות, במשרד המעוצב והמבטיח של חברת השיווק "דאטא פרו דיירקט"

המשרדים של חברת "דטה פרו דיירקט" הם הוכחה לכך שמשהו טוב קורה לסביבת העבודה הישראלית. יותר ויותר מנהלים, כמו עודד רוזן, מכירים בחשיבות העיצוב הן ככרטיס ביקור מול הלקוחות והן ביצירת אווירה טובה בעבודה. יואל יושפה, ממשרד יושפה-שר ומעצבת הפנים גילה בן ישראל, הצליחו ליצור בשטח הצר והארוך רחוב צבעוני וכיכרות מפתיעות.

דברים יפים קורים במשרדים הישראלים. בצעדים איטיים אך בביטחה, מחליטות הנהלות להשקיע בעיצוב סביבת העבודה. לטובת העובדים, הלקוחות ובכלל. אחת החברות שעברה למשרדים חדשים והחליטה להשקיע בעיצוב המקום היא "דאטה פרו דיירקט" - חברה לשיווק ישיר, העוסקת גם בפרסום אינטראקטיבי ובעריכת בסיסי נתונים עבור לקוחות גדולים.

מנהל החברה, עודד רוזן, ער מאוד לעיצוב. אפילו המחשב הנישא המשמש את המנהלים, ניצב במשרד שלו בחדר הישיבות, כחלק מתיאוריית העיצוב הכללית. השולחן המעוצב שבחדר הישיבות הוא הפריט היחיד שנותר מהמשרדים הקודמים של החברה, שהיו ממוקמים באיזור הקאנטרי קלאב ליד צומת גלילות.

לדברי רון, יש לפחות שתי סיבות עיקריות להשקעה המסיבית בעיצוב: "מצד אחד - אלה הפנים שאנחנו מציגים ללקוחות. מצד אחר, וזוהי הסיבה העיקרית - סביבת עבודה מעוצבת מעניקה נוחות ואיכות עבודה".

החלל החדש בצהלה סבל מפגם מולד: הוא היה צר וארוך - כ35- מ’ אורך (ובסך הכל כ-400 מ"ר) ומשובץ בעמודים תומכים שאי אפשר להסירם. כבר בכניסה למשרד מתרשם המבקר מהדלת המסיבית והמיוחדת, שהיא דלת עתיקה משופצת שהותאמה במיוחד לפתח.

כמו פאזל

יואל יושפה, ממשרד יושפה-שר המתמחה בתכנון משרדים, היה אחראי על התכנון הפונקציונלי ותכנון החלל. מעצבת הפנים גילה בן ישראל בחרה בצבעים ובאביזרים ושילבה אותם בחלל. יואל: "זו היתה עבודה משותפת, שבה הסגנון משולב עם הפונקציונליות".

כאמור, האורך הבלתי סביר היה אילוץ, שממנו נוצר מעין רחוב פנימי ארוך שאותו צריך היה לחלק - לפי דרישת הלקוח - לשטח ציבורי ולחלק השייך לעובדים. "המשימה העיצובית שלנו היתה ליצור רחוב מעניין, ולשם כך יצרנו בו אתנחתות. בפתח המשרד יצרנו מרחב כניסה/קבלה, שהוא למעשה איזור האירוח שדרשה ההנהלה", מסבירים האדריכל והמעצבת.

בכניסה מקבלים את הרמזים הראשונים לגבי אופי המשרד. יש בה תשעה מסכי טלוויזיה המשדרים שידורים שונים ולעתים - כמו בפאזל - משודרת תמונה אחת שלמה המורכבת מ-9 ריבועים. בפינת ההמתנה ניצב שולחן עגול, מפתיע בעיצובו, שבתוכו ויטרינה המציגה מכוניות קטנות, ומתחתיו שטיח קילים, שניהם יוצרים הרגשה של בית יותר מאשר משרד.

הדלפק עוצב ויוצר על ידי יושפה ובן-ישראל, והוא מעוטר בציור יד שבוצע על ידי הציירת מאיה לוקץ’. כיכר הכניסה אינה מרובעת, כרגיל. הקיר האלכסוני והעמוד התומך שלידו צבועים בגוונים עזים, ומובילים את המבקר אל תחילת הרחוב הפנימי, שהוא לב המשרד.

ואכן, הסקרנות מתעוררת. פסיעה אל עבר דלת הזכוכית גורמת לנצנוץ של משהו כתום. הכניסה ללב המשרד נסתרת מאחורי עיקול, כדי ליצור סקרנות לגבי קצה הרחוב. בתת המודע של המבקר נקבעת העובדה שבסופו יש, כנראה, משהו כתום מעניין מאוד. דלת הזכוכית החוסמת את המעבר היא שקופה, נראית מזמינה, אולם נעולה היטב.

בחברות מסוג "דאטה פרו דיירקט" חשוב לשמור על סודיות מירבית - שהרי המשרד מעורב באסטרטגיות שיווקיות - ויחד עם זאת להעניק הרגשת פתיחות. זו הסיבה לקיומה של הדלת המפרידה בין החלל הציבורי לבין המשרדים, שבהם מתנהלת הפעילות היומיומית. שקיפותה יוצרת אשליה של מעבר חופשי, אך כדי לחצות אותה יש לשאת כרטיס מגנטי כדי לפתוח אותה בפני המבקר.

נוסח ירושלמי

מעבר לדלת שוב מפתיע הרחוב, ובניגוד לצפייה לצבע זוהר, כמו זה שנצץ מעבר לעיקול - הרחוב עצמו צבוע באפור. חללי העבודה לאורך הרחוב בנויים כבועות פתוחות וצבעוניות, התורמות לגיוון ולעניין. עמודים הצבועים בפסי-זברה שומרים כזקיפים על כל כניסה לבועה, וכל בועה מכילה שני חדרי עבודה. כל בועה צבועה בגוון אחר, ותורמת את חלקה לצבעוניות הרבה של המשרד. "שילבתי כאן 24 גווני צבע שונים", מציינת גילה בן-ישראל.

וכך, לאחר שחצה המבקר את כיכר הכניסה ואת מחצית הרחוב, הציץ אל תוך חללי העבודה והתעכב קצת גם בחדר הישיבות ה"היי-טקי", הוא מגיע אל כיכר בית הקפה. חלל זה מסתתר מאחורי זוג דלתות עתיקות, בעלות חלונות שמוגנים בשבכת ברזל בנוסח ירושלמי. זהו איזור המנוחה והחברותא של העובדים. כאן, באיזור האתנחתא של הרחוב, יכולים העובדים לערוך פסקי-זמן קצרים מהעבודה.

הקיר הארוך ממשיך במסלולו, ופתאום פוסעת עליו להקת אווזים, גם היא מפרי מכחולה של לוקאץ’, ופניהם של אלה ושל המבקר מועדות אל האיזור הכתום בסופו של הרחוב.

עתה מגיעים לכיכר הסופית, שהיא ככיכר סוגרת של רחוב ללא מוצא, ובה ממוקמים חדרי ההנהלה. חדרים אלה נסגרים בדלתות כתומות, המאפשרות למנהלים להסתתר מעיני כל האחרים, כשהם זקוקים לעבודה שקטה ללא הפרעה. לבסוף - אזהרה קטנה: גם חדר שירותים מעוצב מסתתר מאחורי אחת מארבע הדלתות הסוגרות את המסע, אז כדאי שלא להתבלבל...

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully