וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

איך הישראלי אוהב את המטבח שלו

ניצה אבירם, מעצבת פנים

24.4.2006 / 17:22

חומרי גלם מתוחכמים, משטחי עבודה רחבים והרבה פטנטים - איך נראה המטבח של השפים הביתיים החיים בציון

המטבח הישראלי בנוי היום מחומרים מתוחכמים, מאופיין בשפע ארונות המאובזרים באינסוף יחידות חכמות. העיצוב הוא שילוב של השפעות שונות, מזרחיות ומערביות, ויש יותר ויותר גברים ישראלים המעורבים בעיצוב המטבח ואבזורו.

עקרת הבית הישראלית לא ממש פינתה את מקומה במטבח לבן-זוגה, אבל יותר גברים ישראלים, במיוחד מהזן הנהנתן והגרגן, מעורבים ברכישת המזון והאביזרים, מכשירי החשמל וארונות המטבח, וחלק מהם אפילו דחקו את רגלי הרעיה מהיכל הקודש החדש, והם מפליאים באוספי אביזרים ועזרי בישול, ובמנות גורמה שלא היו מביישות שפים מקצועיים.

איזו דרך עבר המטבח הישראלי ב-50 שנות קיומה של המדינה; מה דורש היום הישראלי הממוצע מהמטבח שלו, וכיצד זה קורה שכל-כך הרבה גברים תופסים את מקומה של האשה במטבח הישראלי והופכים ל"שפים" בזעיר אנפין, שמוציאים מתחת ידם ארוחות גורמה ברמה שאינה מביישת גם את המסעדות היוקרתיות בעולם הגדול?

אחרי שסילקנו מזמן את מטבחי הצנע של ימי ראשית שנות המדינה, עבר המטבח הישראלי גלגולים רבים. במקום ארונות עץ פשוטים עם מדפים עמוקים ומשטחי שיש חברוני שנסדקו ונשברו עם השנים, בנוי היום המטבח הישראלי מחומרים מתוחכמים ומאופיין בשפע ארונות המאובזרים באינסוף יחידות חכמות: במשטחי עבודה עמידים, במכשירי חשמל בעיצוב חללי, ובשלל אביזרי בישול, עזרי עבודה וכלים יחודיים, המשרתים ביעילות מירבית את תהליכי הכנת המזון והבישול.

המטבח הישראלי הפך בשנים האחרונות למטבח מקצועי מאוד. הוא משרת מקצוענות לשמה ומשלב פונקציונליות ברמה גבוהה עם עיצוב מעודכן. יחד עם זאת, נראה שהמטבח שלנו אינו ישראלי משום בחינה. העיצוב שלו איטלקי, הממדים שלו וכמות ארונות האחסון שבו הם אמריקניים, וההקפדה על יעילות היא לעיתים גרמנית. מה שבטוח הוא, שעסקי יבוא המטבחים (במיוחד מאיטליה ומגרמניה) פורחים ומשגשגים למרות המיתון.

לפני 50 שנה כשהמטבח היה קטנטן, ובמקרה הטוב פונקציונלי - היתה האישה הישראלית מבלה בו את מרבית זמנה. היום כאשר המטבח גדול, נוח, מאובזר, מיקצועי ומרהיב ביופיו - נכנסים הגברים אל המטבח, שהפך עם השנים ללב הבית, לאזור שבו מבלים בני המשפחה שעות ארוכות ואף מארחים בו את חבריהם.

המטבח הישראלי בן ה-50 ירש את תפקידו של הסלון כ"חלון הראוה" של הדירה. זהו מטבח יצוגי מאוד, שבמקרים רבים תפקידו גם ללמד על מצבם הכלכלי ומעמדם החברתי של בני הבית.

כור היתוך

בבתים רבים הכפיל המטבח הישראלי את עצמו, כלומר - יש בבתים הללו שני מטבחים. האחד הוא היצוגי, המעוצב בקפידה, ועשוי במקרים רבים מחומרים משובחים כמו עץ בשילו עם יחידות נירוסטה וזכוכית. מטבח זה מציג לראווה מכשירי חשמל קמורים, קעורים, צבעוניים, ממש תערוכת עיצוב בזעיר אנפין ותאווה לעיניים (ולעיני השכנים והידידים).

הוא נמצא ליד הסלון, ורואים אותו מיד בכניסה לבית. אלא שבמטבח הזה לא מבשלים. כמו נרות השבת - הוא נמצא שם כדי "לראותו בלבד". המטבח האמיתי והפעיל חבוי אי שם מאחורי דלתות סגורות, לעתים במרפסת אחורית, ושם נעשית העבודה השחורה. רהיטי המטבח הזה רגילים ומכשירי החשמל סטנדרטיים (לעתים אלה ששימשו את בני הבית בדירה הקודמת).

המטבח הישראלי הוא כמו החברה הישראלית: כור היתוך של השפעות וטעמים, הן בבישול והן בעיצוב: החל מהשפעות של המזרח הרחוק, מחוז-חפצם של ישראלים רבים בשנים האחרונות, וגמור בהשפעות אירופיות "רגילות". חלק ממהשפעות הללו מתבטאות בכך שהגודל כן חשוב, לפחות במטבח. את שפע הכלים ועזרי הבישול השונים והמשונים שהישראלי המבשל הביא עמו מסין, יפאן, תאילנד ואינדונזיה, מהודו, מבוכרה וממרוקו, וגם מצרפת ומאיטליה - הוא מאחסון במגירות ענקיות ועמוקות, שהן חלק ממטבח גדול.

אם נשלוף מגירה כזו במטבחו של הבשלן, נגלה כלים מיוחדים לאידוי, מסננות בכל הגדלים, סירים מיוחדים לפאסטה, כלים להכנת מזון יפאני, ווקים להקפצת ירקות בסגנון סיני, קדרות לבישול איטי, כלי-חרס לבישול מרוקני, סירים אובליים לבישול דגים, אביזרים שונים לקילוף, סכינים מסוגים שונים ומה לא.

ארונות האחסון עצמם - גם הם "עשו עלייה" מכל האומות, כמו האוכלוסיה הישראלית עצמה: ארונות בנויים שהגיעו מיוון או מפרובנס, יחידות ניידות ומתגלגלות שמגיעות מגרמניה ומאיטליה, ארונות צבעוניים ובהירים, היי-טקיים (הרבה נירוסטה) וחוזרים-אל-הטבע הרבה עץ ומשטחי בוצ’ר בלוק(, פלוס סלסלות קש לאחסון, מדפים דקורטיביים להצגת חפצי הנוי, הכל הולך.

מסע עינוגים

הישראלי הגרגרן ורעייתו הגרגרנית, שעורכים מסעות גורמה ממסעדה למסעדה של שפים צרפתיים (ואחר-כך מסעות גורמה של חסה וצנון במכוני הרזיה), נהנים לשחזר את מסע העינוגים הזה גם במטבחם הפרטי, ולנהל שיחות ארוכות (וללא מתעניינים - משמימות למדי) על תבלינים שקטפו וגרגרים שליקטו, על מחלבה קטנה שראו במשעול הצר ועל בית-בד סמוי מעין שרק הם גילו...

הבישול המקצועי גרר בעקבותיו גם שינויים באבזור ובעיצוב המטבח, לצרכיו של הגורמה הנהנתן. המכשירים החשמליים גדולים יותר, רבים חזרו לבשל על להבות גז גדולות ורחבות (כיריים של 90 ס"מ תופסות את מקומן של הכיריים הסטנדרטיות) ובשלנים לא מעטים לא מסתפקים בפחות מתנור-אפייה תעשייתי, בקנה-מידה של קונדיטור בבית-מלון גדול.

משטחי העבודה הפכו, כמובן, לגדולים ורחבים יותר, והאי המטבחי הפך לבן-בית בכל מקום שבו המטבח הוא רחב-ידיים. בדרך כלל תלויים מעליו, על מסגרת מיוחדת, המחבתות והאילפסים, וגם כלי-עזר נוספים במטבח של הגורמה מצויים בהישג-יד נוח וקרוב, בדרך כלל באחסון פתוח.

המהפכה התעשייתית במטבח הביתי הכניסה אליו חומרים עמידים שאינם נשחקים בקלות, והמאפשרים ניקוי יעיל ונוח: נירוסטה, אלומיניום, פורמייקה, משטי קוריאן ואוונייט, זכוכית ועוד. הסירים שמככבים במטבח הזה מיוצרים עם תחתית עבה, המפזרת חום באופן אחיד, והם רבים ומגוונים: סירים לאידוי, סירים לפאטה, סירים עמוקים וסירים שטוחים, בקיצור - סיר הסירים.

גברים במטבח

חברת "דקור-רהיט" המתמחה בעיצוב ובייצור מטבחים המתבססים על הנדסת אנוש מתקדמת, בשילוב חומרים יחודיים, הזמינה לאחרונה סקר מקיף על מעורבות הגבר הישראלי במטבח. את הסקר ערכו בעלי מכון "גיאוקרטוגרפיה", פרופ’ אבי דגני וד"ר רינה דגני.

הסקר בחן את מעורבותו של הגבר הישראלי בתהליכי הבישול ובקבלת ההחלטות לרכישת מטבח חדש או מוצרים ואביזרים שונים למטבח. הסקר נערך בחודש פברואר השנה, וממצאיו מלמדים כי למעלה ממחצית הגברים שרואיינו (57 אחוז) נוהגים לבשל בתדירות כלשהי. שליש מכלל הגברים נוהגים לבשל פעם בשבוע או יותר. מרבית הגברים הנוהגים לבשל בתדירות גבוהה הם בני 25 עד 34.

רק 37 אחוז מהגברים המבשלים הם משכבות גיל אחרות. הגברים שאינם מבשלים הם מבוגרים או מקרב האוכלוסיה הדתית והחרדית.

עוד מגלה הסקר, כי יותר מ-25 אחוז מהגברים שרואיינו מעורבים בקניית סירים ומחבתות, כלים לתבלינים, ורק 28 אחוז מהגברים מעורבים בקניית מערכות כלי אוכל. שיעור ניכר של הגברים מעורב ברכישת מטבח חדש והגברים אף מבקשים לקחת חלק בתכנון ולקבוע את מיקומם של מכשירי החשמל והאביזרים השונים במטבח.

60 אחוז מהגברים מעורבים גם בעיצוב הארונות, 73 אחוז מהם מעורבים בבחירת החברה המייצרת את המטבח או הנגר. באשר לרכישת המיכשור החשמלי - 80 אחוז מהגברים מעורבים בהחלטה זו.

הצעה שאסור לפספס

התקדמו לדור הבא של ברי המים של תמי4: קטנים יותר, חכמים יותר

לכתבה המלאה

חוויית היצירה

אורנה ריבלין, מעצבת הבית של מטבחי Iron Steel מספרת: "לפני 50 שנה היה המטבח הישראלי חדרון סגור בבית, החלל הכי פחות מטופל מבחינה עיצובית. הרי אף אחד, חוץ מעקרת הבית, לא נכנס אליו ולא ראה אותו. במקביל, גם הבישול היה שמרני, כל משפחה בישלה ואכלה לפי מוצאה והמסורת שלה. כיום לא רק שהגבר מבלה יותר ויותר במטבח, גם הילדים. יש להם סינרים, יצאו לאור ספרי בישול לילדים, וכולם עסוקים בחוויית היצירה במטבח.

העץ המלא תפס את מקומה של הפורמייקה הסטנדרטית, והפורמייקה המעוצבת חזרה ותפסה את מקומה בצד החומרים הטבעיים: סוגי עץ שונים, נחושת, זכוכית, קרמיקה. לפני שארונות הוויטרינה חזרו בגדול אל הסלון, בצורת "מערכות קיר", כדי להציב בהם את הכלים הנאים, הם הגיעו אל המטבח כארונות עליונים או כיחידות נפרדות.

מכשירי החשמל המרובים (מיקרוגל, מצנם, מדיח כלים, קומקום חשמלי, מכונת אספרסו, לעתים מכשיר טלוויזיה קטן וכו’) אף הם מעוצבים היטב, וצריך לתכנן מטבח כך שהם יאוחסנו במקום נגיש ולא בולט מדי. היום יש מגמה של חיפוי המכשירים הללו, ואפילו חיפוי המקרר".

שליפה מהירה

רבקה שחר, מעצבת מטבחים בחברת "4 נגרים" אומרת שהלקוח הישראלי יודע בדיוק מה הוא רוצה, הוא הרבה יותר מעודכן מהלקוח האמריקני או האירופי. במרבית המטבחים האמריקניים לא ניתן למצוא את האלמנטים הפונקציונליים המאפיינים את המטבח הישראלי.

הישראלים נחשבים לנהנתני, ומחקרים מלמדים שהם נמצאים במטבח יותר מכל עם אחר. הישראלים פתוחים מאוד לרעיונות, ויש להם מודעות גבוהה לעיצוב.

בין המאפיינים הבולטים במטבח הישראלי - הארונות הנשלפים. יותר ויותר ישראלים דורשים ארונות תחתונים הנשלפים למלוא אורכם. על הארונות העליונים, פתוחים או סגורים, להיות מעוצבים ודקורטיביים, במיחד בבתים שבהם המטבח הוא חלק מחלל הסלון.

הישראלים גם מעדיפים משטחי עבודה רחבים ונקיים. רבים מהם דורשים מוצרי חשמל גדולים "בילט אין", ואחרים מבקשים ארון-תריס שיסתיר מכשירים אחרים. הישראלים אוהבים שהמכשירים החשמליים יוצבו לא גבוה מדי ולא נמוך מדי, כי הם לא אוהבים להתכופף (באירופה, לדוגמה, מוצרי החשמל מוצבים בדרך-כלל מתחת לכיריים).

הישראלים אוהבים פטנטים ורעיונות מיוחדים. הם מבקשים פתרונות אחסון מעניינים כדוגמת שורה של סלסילות נשלפות, ארונות-מזווה עם יחידות קירור למוצרים מתכלים כמו ירקות, סלסילות נשלפות לבקבוקים ולשימורים, וקרוסלות מיוחדות עם דלתות שנכנסות פנימה.

הם משתגעים על ברז הכולל סבונייה, על מוטות עם אביזרי נירוסטה המאפשרים תליית תבלינים וכלים נוספים על קירות מחופים בעיצוב מיוחד.

ישראלים רבים דורשים מטבחים לפי מידה, המותאמים לגובהם האישי. מרביתם מעדיפים מרכז בישול נמוך המאפשר הצצה קלה אל תוך הסירים, ו"מרכז רטוב" גבוה ממנו, המקל על השטיפה ועל חיתוך מוצרי הבישול.

עבודת הקודש

גדעון סלפטר, חובב בישול, אספן של אביזרים למטבח ויבואן של מטבחים מבית טונצ’לי, איטליה, הוא איש גדול מידות, אוהב אוכל טוב, והוא המשתמש הכמעט בלעדי במטבח הביתי של משפחת סלפטר.

את אשתו, יעל, הוא דחק מהמטבח כמעט לגמרי, לא משום שאינה יודעת לבשל, אלא משום שהוא מכור למלאכת הבישול ואינו מוכן לוותר על התענוג הזה. בנסיעות עבודה ובטיולים משפחתיים נוהג סלפטר להקציב זמן נכבד לשוטטות בשווקי אוכל ובחנויות יחודיות, שבהן הוא רוכש מצרכי מזון, ספרי בישול חדשים ועוד ועוד פריטים שמסייעים לו בעבודת הקודש במטבח: קולפנים, סכינים יחודיות, כלי בישול חכמים, מגרדות ומסננות שונות ומשונות - כל אלה מצטרפים לאוסף העצום שלו. "בישול עבורי הוא תחביב, ניקוי-ראש וגם מקצוענות לשמה", מסביר סלפטר.

במטבח הפרטי שלו הכל תלוי ונגיש, הכלים היחודיים והאביזרים ממוקמים בתוך מגירות עמוקות ליד איזור הבישול. ב-6 השנים האחרונות הוא נוהג לבשל בעיקר אוכל צרפתי, איטלקי וסיני, והרבה מאוד אוכל-ים. "אני יודע שאני לא תופעה נדירה", מודה סלפטר. "יותר ויותר גברים מבשלים היום. גברים שהם בשלנים אמיתיים מתנהגים במטבח בסדר מופתי, והם אינם מלכלכים - כפי שהנשים מאשימות אותם. שף אמיתי עוב’ד נקי, מחזיר כל דבר למקומו ובמקרים רבים הוא מאורגן הרבה יותר טוב מרעיתו".

את קניות המזון עורך סלפטר בעצמו בנמל יפו או בשוק הכרמל. למרות שמדף הספרים שלו עמוס בספרי בישול מכל העולם, בתהליך הבישול עצמו הוא נוהג לאלתר, לשנות ולהוסיף, וליצור את הווריאציה הפרטית שלו. לדבריו, "פעם היינו חונקים את המזון תוך כדי בישול יתר. היום הבישול מהיר, הוא מתבסס בחלקו הרב על אידוי ועל הקפצה מהירה של מזון. הטעמים התעדנו".

על חובבי המטבח הישראלים הוא אומר כי "נכון שיש באוכלוסיה שכבה הדורשת מטבח מתוכנן היטב ומעוצב בקפידה, אבל יש גם רבים שמתייחסים אליו בעיקר כאל חלון ראווה. בוחרים מטבח על פי הידית הפיסולית, על פי שיקולים שאינם לגופו של המטבח אלא מתוך ראוותנות. אני לא אוהב למכור מטבחים לציבור כזה. אני מעדיף את המקצוענים האמיתיים שמבינים בפונקציה הנכונה של הארונות או באיכותם של מכשירי החשמל, ויודעים לזהות תנור חכם באמת שאפשר להפיק ממנו את הבישול הנכון ואפייה ברמה גבוהה, ללא קשר לצורת הידית או לסוג העץ הנדיר של הארון.

"גם במטבח קטנטן אפשר להגיע להישגים מצויינים אם יודעים לתכנן אותו היטב, עם משטחים נשלפים, שולחנות נשלפים, משטחי עבודה ומשטחי חיתוך ניידים, יחידות אחסון על גלגלים שאפשר לנייד לפי הצורך וכו’. אני בהחלט לא מצדד בהפיכת המטבח הביתי למטבח תעשייתי, ומבקר את תופעת שני המטבחים, שהיא המצאה ישראלית שאינה קיימת בשום מקום בעולם".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully