מודרניזם בתלבושת רומנטית

אפשר להתחיל לצייר דיוקן במשיכות מכחול ארוכות ובטוחות שמתוות את קווי המתאר החיצוניים. אפשר להתחיל דווקא מהסוף, מהפרטים - מציור מדוקדק של האף, של כל ריס וריס בעיניים ושל כל סדק קל בשפתיים, ומשם לצאת לדיוקן השלם. אם נוהגים להחמיא ולומר כי "השלם גדול מסך חלקיו", הנה מתברר כי גם הפרטים יכולים להיות גדולים מהשלם. כך התפתח באמנות סגנון המנוגד לסדר הקוסמי השמימי של המודרניזם המתועש, השלם והנקי השולט באופנה.

סגנון המתייחס בעיקר לרומנטיקה ומבוסס על מלאכת יד, על חומרים גסים וצורות עיבוד שפסו מן העולם, על פרטים אישיים ולא על סדרות מושלמות. זהו סגנון לקטני-פרטני במהותו ונשי ברגישותו. הבית בהרצליה פיתוח, שתכננו האדריכלים בעלי הסגנון המודרניסטי, יפעת דגן וקיי שדה מ"שדה דגן אדריכלים", בשיתוף עם בעלי הבית - היא מעצבת תפאורות ותלבושות לתיאטרון והוא מהנדס מכונות - מהווה דוגמה מצוינת לבית מודרניסטי בתפאורה רומנטית.

עיקר היופי והכישרון האדריכלי בשילוב זה טמון בניגוד שבין הפרטים וביכולת החיבור והתאמה ביניהם. הצלחת התכנון תימדד, ביצירת בית אחד שלם "שייראה כאילו הוא תמיד היה שם", כפי שאומרת בעלת הבית. ואכן, לעיתים נדמה שכל חפץ ניתן להזזה, לשליפה ממקומו בלחיצת כפתור ולהעתקתו למקום אחר מבלי שהסדר יגרע. עם זאת נדמה שהכל קבוע וקשור זה בזה ללא אפשרות החלפה וגם מוכר, כאילו היה שם מראש, כאילו הכל בעצם אשליה, סוג של פאטה-מורגנה הזויה.

תכנון העל האדריכלי התווה שלד של בית מודרניסטי - קובייה פשוטה, עם חללים גדולים, גבוהים וזורמים בין חצאי מפלסים - שצריך היה "להלביש אותו, ולהתבגר איתו לאט". כאן בא לידי ביטוי שיתוף הפעולה עם בעלת הבית, שהכניסה את הקו הרומנטי: קירות חוץ בעובי 50 ס"מ, בדומה לקירות נושאים בבתי אבן עתיקים. את האבן החליפה בנייה קונבנציונלית מקומית של ימינו עם טיח פיגמנטי גס ("נדיר") בגוון "אדום-יין" לקירות החוץ, החוזר שוב בכמה מקירות הפנים.

הגדר ההיקפית ושאר קירות הפנים טויחו בטיח "אפונה מעושנת", גם הוא בעיבוד גס, המהווה צבע משלים ומאזן ל"אדום-יין". על רקע גס זה מונחים גופי תאורה קריסטלים עתיקים ("מאורית"), פסנתר ישן וריהוט של "פיטרו הכט". בניגוד לגסות הקירות הוחלט כי ריצוף הפנים יהיה בטון מוחלק עכשווי. גם הוא קיבל גוון ירקרק מעושן כדי שישתלב עם קירות הפנים. מכיוון שהגישה הכללית בתכנון היתה של שילוב והרמוניה, לא רק בין מודרניזם לרומנטיקה אלא גם בין הפנים לחוץ, הוחלט כי ריצוף החוץ יהיה בגוון ה"אפונה המעושנת" בדומה לפנים. בניגוד לבטון המוחלק והאחיד בפנים, יהיה הריצוף שבחוץ שבור. לכן נבחרו פלחי אבן הצפחה הטבעית.

הקירות העבים אפשרו את בניית הספרייה הגדולה לאורך הקיר הצפוני, שמפאת גובהה כוללת גם סולם ההופך בעצמו לאלמנט דקורטיבי. גם החלונות עמוקים וגבוהים (גובה התקרה 3.40 מ'). הם עשויים פרופיל בלגי, תריסי עץ כהים, ואדנים עמוקים מאדני רכבת (שחוזרים במשקוף העליון, בקופינג הגג ובפרגולות). האדנים מאפשרים ישיבה עליהם כרהיט, ומחזקים את תחושת החומריות הטבעית והכפרית. הברגים המחברים את האדנים לקיר הוסתרו ע"י ראשי מסמרות שחורים מברזל המזכירים את ימי הנפחים וגילדות ימי הביניים.

פרגולה אחת מקרה במחצלות זרדי ערבה את המרפסת המשקיפה אל בריכת השחייה והגינה המעוצבות בסגנון טבעי. שביל סודי בין סופים גבוהים מוליך לבריכה, והוא זיכרון של בעלת הבית מימי בחרותה בקיבוץ, עת ירדה לגדות הירדן דרך סופים וצמחי נחל.

הבריכה עצמה מחופה "מרבליט" ולא קרמיקה או פסיפס וכמוה גם חדרי הרחצה בבית. הבריכה מותאמת למבנה הטופוגרפי של המגרש המקורי שכלל "מכתש" בקצהו. לכן נדרש קיר תמך בין הבית לבריכה והוא נבנה מאבני בזלת ענקיות, שהובאו מרמת הגולן, שמראשן פורץ מפל קטן אופייני לנחלי הגולן. הגינה שמסביב היא גינה ישראלית זבת חלב ודבש הכוללת עצי חרוב, אלון, רימון, זית, גפן, תאנה (ודשא כמובן), ולצידם עצי קזוארינה, אקליפטוס, סיסם ואורן שהיו בשטח טרם הבניה (גינון- "איתמר").

פרגולה נוספת מקרה את פינת האוכל החיצונית הקרובה למטבח, הכוללת שולחן אוכל וספסל בנויים, מחופים צפחה, השראה ממרפסת דומה באי יווני. שולחן אוכל רשמי עומד בפינת האוכל בחלל חדר הדיור, ופינת אוכל שלישית מרופדת ונוחה ממוקמת בפינת המטבח, שעוצב בהשראת מטבח אנגלי רומנטי (עבודת יד של חברת צ'לון).

מפגש ניגודים אופייני לבית מתרחש בין שני קירות המטבח המחופים לבנים אדומות מפירוק, וארונות העץ בסגנון עתיק, לבין מערכת מוצרי חשמל חדישים מנירוסטה, רצפת בטון מוחלק ודלת ברזל למעלית. המדרגות וכל החללים אליהם הן מובילות, מרוצפים לוחות עץ אלון מלא, ישן ולא ממוין ברוחב משתנה, המשדר על אותו גל של חמימות רומנטית, ומסמל את החלק האינטימי של הבית.

הבית בנוי בשלושה חצאי מפלסים היוצרים זרימה. ירידה בחצי מפלס לחדר קולנוע, סוויטה לילד וממ"ד, עלייה בחצי מפלס לשתי סוויטות לשני הילדים הנוספים החולקים חדר ארונות משותף ומרפסת בריצוף שח-מט ישן.

עלייה בחצי מפלס נוסף מובילה לסוויטת ההורים, הכוללת מרפסת פרגולה נוספת המשותפת לחדר העבודה ולחדר השינה הגדול הפונה לבריכה. גודלו העצום של חדר השינה נובע גם מכך שאין קיר מפריד בינו ובין חדר הרחצה. במקומו נבנה קיר לבנים לבנות מפירוק בחצי גובה המאפשר הצצה לחדר הרחצה הגדול.

החדר מרוצף בטון מוחלק בדומה לקומת הקרקע, בעוד יתר חדרי הרחצה מרוצפים בבלטות של פעם, שהדוגמה הייחודית שלהם נבנתה עפ"י דוגמאות מהספר "בלטה" של האמן חוני המעגל ("אור באבן"). במרכז החדר אמבטיה בנויה בגמר מרבליט שחורה, מעליה סקיי-לייט מודרני, מסביבה שטיחים בעבודת יד, מנורות ענתיקה, מראה אובלית דו-צדדית, ארונות בצביעה ידנית ושני אקוואריומים היי-טקיים למקלחת ולאסלה. ברקע קיר לבנים וחלונות עגולים. דוגמה טיפוסית לשילוב חומרים, תקופות, סגנונות וצבעים שמאפיין את תכנון הבית כולו.

אם לרגעים נדמה שקשה להכיל את כל העושר הנגלה במבט אחד, כדאי לזכור, שממש כמו במודרניזם, גם כאן המאפיינים בסך הכל פשוטים וחוזרים על עצמם: חומרים טבעיים, רומנטיים, גסים ובלתי מהוקצעים - בשילוב חומרים מודרניים, ואבזור חדשני ונקי הכולל ירידה לפרטים. זיכרונות תמימים מהולים בהווה דיגיטלי עטוף בנייר כרומו. ציטוטים ואזכורים ממקומות וזמנים שהם מעבר לכל זמן.