פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      בוחרים רצפה

      קרמיקה או אבן ומה צריך לדעת כאשר מזמינים שיש - המדריך המלא לבחירת הריצוף

      הרצפה היא אחד הרכיבים המשמעותיים ביותר בכל עבודת עיצוב פנים. היא מעניקה את הרקע, האווירה והסגנון לבית כולו. הרצפה נדרשת להמשיך ולתפקד גם כאשר דורכים עליה, גוררים מעליה, שוטפים או שוחקים אותה, ולמרות הכול היא תישאר אתנו עוד הרבה שנים. לבחור רצפה - מסתבר שזוהי מטלה לא קלה כלל.

      אתם בונים את בית חלומותיכם או משפצים את דירתכם הצנועה ורוצים לעשות את הבחירה הנכונה ביותר ולא לטעות. אתם רוצים רצפה יפה, בעלת מראה נכון, אך גם כזו שתעמוד במבחן הזמן. אל לנו לשכוח: רצפה היא לא מאותם אלמנטים אותם מחליפים מדי תקופה כדי "לרענן" את מראה הבית.

      חידוש או החלפת רצפה כרוכים בהוצאה כספית גבוהה ובטרחה גדולה, כך שהרצפה שבחרנו נשארת אתנו על פי רוב שנים רבות. בנוסף לכל אלו, הרצפה נדרשת לעמוד ברשימת דרישות אינסופית כמעט: שלא תשנה גוון, שתהיה חזקה, שתהיה עמידה בפני שחיקה וחומרי ניקוי אגרסיביים, שתהיה נעימה למגע כף רגל יחפה, שלא תושפע ממזג האוויר - וכמובן, שתהיה יפה תמיד ולאורך שנים, שלא תזדקן ושלא תצא מהאופנה. עכשיו תבחרו רצפה...

      בוחרים את הריצוף הנכון

      תפקידי הריצוף - תפקיד הריצוף הם בעיקר פילוס רצפת הבטון, קבלת פני שטח חלקים ונעימים להליכה ולמגע, והענקת מראה אסתטי לחדר. הרצפה צריכה להיות חזקה דיה כדי שאפשר יהיה לגרור עליה רהיטים וחפצים כבדים, וכן עמידה עמידות בשחיקה ובפני חומרים כימים שונים המשמשים לניקוי הבית (כמו אקונומיקה). בנוסף, הרצפה נדרשת לעמוד בשינויי טמפרטורה (קיץ-חורף) ולהיות עמידה ואטומה בפני חלחול מים ואש.

      הסגנון הרצוי - לסוג הריצוף משקל מכריע בעיצוב הבית. רצפת עץ תעניק לבית מראה כפרי (תלוי בגוון העץ), רצפת שיש מלוטש תספק את המראה היוקרתי, רצפת צפחה את המראה הדרמטי, רצפת טארצו את המראה הסטנדרטי, רצפת אבן פסיפס את המראה העתיק וכו’.

      כל אחד בוחר את הריצוף בהתאם לסגנונו ולטעמו האישי. ישנם כאלו המחפשים את המראה הטבעי ולכן ישתמשו באבן טבעית, ואילו אחרים יסתפקו לצורך השגת המראה הטבעי באריחי קרמיקה דמויי אבן.

      מחיר למ"ר - ברוב המקרים, התקציב העומד לרשותכם הינו גורם משמעותי בהעדפה של חומר אחד על פני השני. שוק הריצוף גדוש באולמות תצוגה והוא מלא באין ספור חומרי ריצוף: שיש, אבן, קרמיקה, גרניט פורצלן, קוטו, טרה קוטו, טראצו, פרקט ועוד.

      כדי למצוא את הריצוף האולטימטיבי רצוי "לנקות" שבועיים מיומן העבודה ולהקדיש אותם לחיפושי "מציאות". המבחר גדול ופער המחירים אדיר. כדאי לבקר אצל היבואנים הקטנים ולא לפספס גם את הגדולים, ולעקוב אחרי מכירות חיסול ועודפי יבוא. חשוב לדעת כי השוק דינמי ומשתנה כל הזמן, כך שסקר מחירים שנערך לפני חודשים ספורים יכול להיות לא אקטואלי לחלוטין.

      אורך חיים - לכל חומר אורך חיים משלו, וזהו אחד הקריטריונים החשובים בבחירת סוג הריצוף. אבן טבעית, למשל, היא חומר שמזדקן - ומכאן גם יופייה. מי שבוחר באבן טבעית צריך לדעת כי האבן משתנה, מאבדת גוון וסופגת לכלוך, אם כי אפשר תמיד ללטש אותה ובכך לחדש את מראה. ה"טראצו" אינן מאבדות מאיכותן גם לאורך שנים, ולעומתן הקרמיקה עלולה במהלך השנים להישבר בשכבת הגלזורה.

      עבודת הרצף - חשוב לדעת כי רצפה מוצלחת תלויה גם בטיב העבודה ולא רק באיכות החומר. החומר כולל בתוכו את התשתית וגם את סוג האריחים. איכות העבודה מתייחסת גם למיומנות הרצף וגם לתהליך הריצוף, הכולל בתוכו טיפול באריחים לפני הריצוף (במידת הצורך), עבודת הריצוף עצמה וטיפול בחומר לאחר הריצוף.

      סוגי ריצוף

      נהוג להבחין בין חומרי ריצוף טבעיים לבין חומרים מלאכותיים. כמו כן, ניתן לסווג את חומרי הריצוף לחומרים קשיחים וחומרים גמישים. ככלל, חומרי הריצוף הטבעיים ייחשבו תמיד ליוקרתיים יותר ויקרים יותר, ועל פי רוב הם גם עמידים יותר מבחינת תחזוקה.

      בתוך קבוצת חומרי הריצוף הטבעיים ניתן למצוא את השיש, האבן, הגרניט, הבזלת והצפחה, וכמובן את הפרקט הטבעי.

      בקבוצת החומרים ה"תעשייתית" ניתן למצוא את הקרמיקה, גרניט פורצלן, קוטו, טרה קוטו, רזינה ועוד.

      קבוצת החומרים הרכים כוללת: שטיחים מקיר לקיר על כל סוגיהם, רצפות פלסטיק ( פי.וי.סי ואחרות, רצפות פרקט למינציה (סינתטי) ועוד.

      קרמיקה

      הקרמיקה היא ללא ספק הלהיט העכשווי של הריצוף הביתי. היא צוברת פופולריות רבה, ועל כך מעידים מרכזי מכירת הקרמיקה הרבים שנפתחו ברחבי הארץ. הקרמיקה יודעת לחקות חומרים אחרים - היא יכולה להיראות כמו אבן על סוגיה השונים, כמו פרקט עץ, או כמו פסיפס עתיק.

      היא יכולה להופיע בגימור מט, מבריק או מחוספס וכמובן באין ספור גוונים ודוגמאות. אריחי הקרמיקה מוצעים בגדלים שונים (החל מ 5X 5 ס"מ ועד 60X 60 ס"מ). ואפשר להשתמש לאותה בגדלים שונים של אריחים מאותה קולקציה (הריצוף הרומי).

      אריחי הקרמיקה מגיעים בעיבודים שונים, ביניהם כאלה עם דפנות פראיות שנראות לא מעובדות, או אריחים מחוספסים ולא אחידים (בכוונה תחילה כמובן, כדי לתת לאריח הקרמיקה מראה של אבן אמיתית). את אריחי הקרמיקה אפשר לשלב גם באריחי "דקורים" ובשטיחים מעוצבים, והם קלים ליישום (אפילו בשיטת "עשה זאת בעצמך"), ומוצעים במחירים אטרקטיביים יחסית.

      הקרמיקה היא חומר מומלץ ופופולארי לריצוף פנים. כאשר בודקים את איכותה של הקרמיקה יש לבדוק בתחילה את רמת השחיקה של האריח. רמות השחיקה מדורגות מהגבוהה ביותר - 5 (במיוחד למקומות ציבוריים) ועד הנמוכה ביותר - 2 (המיועדת לחיפויי קירות בלבד).

      רמת שחיקה 4 מומלצת לבית, ואילו רמת שחיקה 3 משמשת לחדרי אמבטיה בבתים פרטיים, שם אין צורך ברמת שחיקה גבוהה (וזאת בתנאי שמראה הקרמיקה באמת מפתה ביופיו).

      חשוב לדעת כי אריחי הקרמיקה מאופיינים בחוסר דיוק, הנובע מתהליך ייצורם שכולל שריפה בטמפרטורות גבוהות. מכון התקנים מודע לכך ומאפשר סטייה מסוימת. על מנת להתגבר על חוסר הדיוק מיישמים את הקרמיקה עם רובה, שהוא חומר המשמש למילוי המישקים (פאות) בן האריחים.

      ניתן לרצף ברווח מינימלי של 2-3 מ"מ ועד ל-1 ס"מ ואפילו יותר. את המרווחים בן האריחים יוצרים על ידי מרווחונים (ספייסרים) מיוחדים מפלסטיק, כדי לשמור על קווי ריצוף ישרים. ניתן להשיג רובה במבחר גוונים, ובסיום עבודת הריצוף היא הופכת לחלק מהמראה הכללי של רצפת הקרמיקה. בריצוף הקרמיקה מומלץ להשתמש ברובה על בסיס אפוקסי, כדי למנוע ספיחת מים לתוך הרובה והיווצרות עובש.

      אחת הבעיות העיקריות של אריחי הקרמיקה היא הפגיעות הגבוהה של שכבת הגלזורה. אריח קרמיקה מורכב למעשה ממצע חרס(הנקרא "ביסקוויט") ועליו ציפוי דק של זכוכית גלזורה, אשר מעניקה לאריח את המראה הסופי (הגוון והטקסטורה). קיימים בשוק שני סוגי ביסקוויט: לבן וחום. כאשר נופל חפץ כבד על אריח קרמיקה קיימת סכנה כי שכבת הגלזורה תיפגע או תישבר, ואז ייחשף הביסקוויט ולא ניתן יהיה לתקן את האריח אלא רק להחליפו. לכן, מומלץ לקנות כ-10 אחוזים יותר מהכמות הנחוצה ולאחסן לשעת הצורך. יתרה מזאת, דוגמאות הקרמיקה באולמות התצוגה משתנות לפי צו האופנה ולא תמיד אפשר למצוא כעבור שנים את אותה דוגמה בדיוק.

      תלונה שכיחה נוספת היא, שכל שערה, ריס או פירור אבק נראים בבירור על אריחי הקרמיקה בגלל הגימור החלק שלהם. לאלו המבקשים להעלים מקצת מהמפגעים הללו מומלץ לרכוש קרמיקה לא מבריקה, בטקסטורה לא חלקה ובגוון שאינו אחיד.

      חשוב גם להכיר את אריחי הקרמיקה הלא מזוגגים. אלו הם אריחי קרמיקה בעלי שכבה אחת של חומר, ללא שכבת הזיגוג. המומלצים ביניהם לריצוף חוץ ופנים הם אריחי ה"גרניט פורצלן".

      גרניט פורצלן הינו אריח בעל שכבה אחת, עמיד מאוד בשחיקה וניתן לליטוש לצורך קבלת דרגת ברק גבוהה. הוא אטום למים ובעל מידות מדויקות יחסית לשאר אריחי הקרמיקה. יתרונו המשמעותי הוא בהיותו עשוי משכבה אחת בלבד, כך שאם האריח נפגע - הדבר אינו בולט לעין כמו באריחי הקרמיקה המזוגגים.

      סוג נוסף של אריחים לא מזוגגים הם אריחי ה"טרה קוטה", או בשמם האחר "קוטו". זהו אריח בעל גימור גס, בצבע חרס טבעי או עם עיטורים צבעוניים. הוא בעל כושר ספיגה גדול - דבר הגורם לכתמים ולשינויי גוון. ה"טרה קוטה" נפוץ מאוד באיטליה, שם "מזדעזעים" פחות משינויי גוון ואוהבים את המראה הידידותי שלו, המאופיין בצבעוניות עשירה וחמה.

      * כאשר אתם מגיעים אל החנות כדי לקבל את האריחים שהזמנתם, מומלץ שתבדקו כי הם אינם פגועים או שבורים, שאין עליהם סדקים, נימים, בועות אויר, תבליטים או גבשושיות, ושהם בעלי מידות אחידות. חשוב לבדוק כי כל האריחים אשר הגיעו לאתר הם מאותה סדרת ייצור - דבר המבטיח אחידות מסוימת במראם ובתכונותיהם.

      טראצו

      מרצפות הטראצו נקראות בשפת העם "בלאטות". הטארצו הוא ללא ספק החומר הטוב ביותר לריצוף. המרצפות מיוצרות על פי תקן ישראלי והן עומדות בכל הדרישות הקפדניות. חסרונן העיקרי הוא במראה הלא אופנתי שלהן ובפשטותן.

      קהל המשפצים ישתמש על פי רוב בקרמיקה, שאותה קל להדביק על רצפה קיימת. לעומתם, אנשים הבונים את ביתם ישאפו בדרך כלל למראה ייחודי יותר, ואכן ברוב הוילות הטראצו לא מופיע כלל. מי שעושים שימוש נרחב בטראצו הם הקבלנים, אשר מבטיחים לעצמם רצפה מצוינת בעלות לא גבוהה במיוחד.

      מרצפת הטראצו בנויה משתי שכבות: השכבה התחתונה עשויה יציקת בטון, ומעליה שכבה של מוזאיקה או טראצו הנקראת שכבת המדרך (השכבה שעליה דורכים). השכבה העליונה - יציקת הטראצו ( היא מוזאיקה המורכבת מאבנים קטנות (אגרגטים), מלט (לבן/ אפור), קוורץ וחול ים (במרצפות הצבעוניות מוסיפים פיגמנטים).

      משפחת מרצפות הטראצו כוללת גם את מרצפות ה"סומסום" (המאוד אופנתיות) ואת מרצפות "פלחי השיש", כאשר ההבדל ביניהן הוא בגודל האבן שבשכבת המדרך העליונה. במרצפות הסומסום - האבנים קטנות מאוד, ובפלחי השיש - האבנים הן הגדולות ביותר. בשוק קיים מבחר גדול מאוד של מרצפות טראצו, כאשר ההבדל ביניהן בא לידי ביטוי רק בשכבת המדרך, שעשויה מגדלים שונים של אבנים ובצבעי רקע מגוונים.

      אפשר לקבל טראצו העשוי מאבנים קטנטנות ( "סומסום") בגדלים שונים: אבנים בגודל 1-2 מ"מ, אבנים הנקראות עדס: בגודל 2-6 מ"מ, אבנים הנקראות פולה: בגודל 10-20 מ"מ, או אבנים בגודל 4 ס"מ הנקראות ג’וזיה.

      בנוסף, הטראצו הוכיח את עצמו כחומר המתאים ביותר לאקלים הישראלי - המרצפות חזקות מאוד ושומרות על הברק למשך זמן רב, הן עמידות בפני כל חומרי הניקוי, וכאשר הן נפגעות ניתן לתקנן ולחדשן על ידי ליטוש והברקה מקצועיים.

      סומסום

      רצפת ה"סומסום" הייתה נפוצה מאוד בבתיה של תל אביב הישנה. בארץ קיימות מספר חברות שעוסקות בייצור מרצפות אלו עשרות שנים. לאחרונה חזר ה"סומסום" לככב באופנת הריצוף הישראלית, והוא מהווה פיתרון מוצלח לאלו המחפשים את הסגנון הישראלי (צבעי חול ואווירה תל אביבית) ואת העיצוב בחומרים טבעיים.

      מרצפת הסומסום היא, כאמור, סוג של מרצפת "טראצו" במראה מנוקד (בגלל האבנים הקטנות), והיא מוצעת במבחר צבעים ודוגמאות. ניתן גם להזמין אריחי "סומסום" מעוטרים כדי לעצב שטיח רצפה. הסומסום לא נהנה מכל אותן תכונות שמאפיינות את אריחי ה"טראצו" האחרים.

      הבעיה העיקרית טמונה לא באריח עצמו כי אם באופן יישומו. אריחי ה"סומסום" מחוץ לבית מתמודדים יפה עם הבעייתיות שיש לאריחי ה"סומסום" בריצוף פנים (בגלל אופן יישומם).

      פלחי שיש

      גם מרצפת זו שייכת למשפחת מרצפות ה"טראצו", אלא שכאן עשויה שכבת המדרך משברי אבן גדולים במיוחד, ולכן היא נקראת "פלחי שיש". מרצפות אלו אינן עומדות בתקן הישראלי, והן בעייתיות במידה מסוימת מפני שהן נסדקות לעתים סביב פלחי השיש (עקב התרחבות והתכווצות שונה של מרכיבי המרצפת). ככלל, המרצפת הזו נחשבת לאלגנטית ביותר בקרב משפחת הטראצו.

      רזינה

      ה"רזינה" נקרא גם "שיש משוחזר" בגלל היותו עשוי מ-90% חומר טבעי ומ-10% תוספים (פולימרים הנקראים "רזין"). החומר המתקבל הוא בעל תכונות משובחות יותר מהחומר הטבעי המקורי. אריחי הרזינה אינם בעלי תו תקן ישראלי ואינם מיועדים לריצוף חוץ בגלל רגישותם לשינוי טמפרטורה. הם מוצעים במגוון גדלים ובמבחר סוגי אבנים אשר משמשות להכנת השיש המשוחזר.

      אבן

      "מי שמחפש את החומר האמיתי, את האווירה, את הטקסטורה והגוון המקורי, בוודאי יבקש לרצף את ביתו באבן, למרות הבעייתיות הטמונה בריצוף הטבעי", כך מסביר צביקה ליבר, מנהל השיווק של שיש קיבוץ יפתח, "מי שרוכש את האבן הוא אחד שאוהב את החומר, מכבד ומעריך אותו על אף השתנותו במהלך השנים ועל אף הבדלי הגוון בין אריח אחד לשני".

      את האבן ניתן לקבל בגדלים שונים של אריחים ובשילובי פסיפס ועיטורים. קיימות דוגמאות שונות של עיבודים, החל מהמראה המבריק והמלוטש ועד למראה העתיק והמשופשף. את אריחי האבן אפשר להניח עם פוגות רחבות מאוד או ללא פוגות בכלל, להשגת משטח אחיד ומושלם.

      אבנים שונות משמשות לריצוף בישראל. חלקן מיובאות וחלקן ישראליות. "באופן עקרוני קיימות ארבע קבוצות של סוגי אבן: אבן גיר, שיש, גרניט ובזלת", מסביר משה סלומון, גאוגרף, מבעלי חברת "אילמו - תעשיות שיש ואבן".

      השיש ואבן הגיר נוצרו ממשקעים של בעלי חיים ימיים (לכן ניתן לראות בהם שרידי מאובנים). צבע האבן נגזר מחומר המוצא שלה. הצבעים השולטים בשוק הם גווני החול למיניהם - לבן אפור וצהבהב. רוב סוגי האבן הנפוצים בריצוף מיוצרים בארץ ובאזור, כמו אבן מצפה רמון, חלילה, חברון, קדש ועוד).

      את קבוצת אבני הגיר ניתן לאפיין בחוסר אחידות במראה ובנקבוביות רבה, המאפשרת חלחול מים ושאר חומרים לתוך האבן וגורמת לסיפוח כתמים ולשבירות. אבן כזו דורשת תחזוקה מיוחדת, וניתן לחדש אותה על ידי ליטוש.

      השיש במקורו הוא אבן גיר אשר שינתה את מרקמה במהלך מיליוני שנים כתוצאה משינויי טמפרטורה ולחצים. תרגום המילה היוונית "שיש" הוא "אבן זוהרת" - ואכן, לשיש מראה מבריק ואצילי. השיש הוא חומר רך מאוד (מצוין לפיסול אך לא תמיד לריצוף). סוגי השיש האמיתיים אשר מיובאים לארץ הם קררה ורוסה פורטוגל.

      הקררה - בעל התנגדות נמוכה לשחיקה ורגישות גבוהה לכתמים. הרוסה פורטוגל - בעל התנגדות גבוהה לשחיקה ורגישות בינונית לכתמים. צבעם, על פי רוב, חלבי בגוונים שונים, ומרקמם אחיד.

      הגרניט - היא אבן שנוצרה מהצטמקות איטית של הלבה והיא מאופיינת בצבעים עזים: שחור, אדום, סגול. הגרניט עמידה ביותר לריצוף אך קשה מאוד לחידוש. הבזלת - היא אבן שנוצרה מהצטמקות מהירה של הלבה וצבעה שחור או אפור.

      כדי שלא תופתעו עם קבלת אריחי האבן באתר, חשוב שתזכרו כי החומרים הטבעיים אינם אחידים במראם. ישנן חברות לשיווק אבן ושיש אשר מאפשרות לקונה לבצע מיון אריחים. הרעיון הוא פשוט: במפעל פורשים את כל האריחים על הרצפה והלקוח מוזמן להוציא את האריחים שבהם הוא לא מעוניין.

      אם הלקוח מוציא יותר מ-20%, פירוש הדבר, כי אין הוא מבין את החומר ואת מראהו הטבעי של השיש או האבן (במקרה כזה אפשר לעבור למחלקת הקרמיקה ולבחור שם אריחים דמויי אבן ובעלי מראה אחיד).

      לאחר הריצוף באבן יש לסתום את הנקבוביות בחומרים אוטמים, וכמו כן יש ללטש ולשייף את האריחים כדי להתגבר על הבדלי הגובה ביניהם. אם מתלבטים באיזו אבן לבחור, כדאי לראות ריצוף במקום ציבורי, כמו קניון או חנות, שם עברה האבן תהליך של שחיקה מואצת.

      משה סלומון ממליץ על מבחן החושים כאשר באים לבחור את סוג האבן: ראייה, שמיעה, מישוש וה"חוש השישי" (על טעם וריח הרי אי אפשר להתווכח). המשתנים במבחן החושים הם: גידים, פריכות וצליל.

      גידים - ככל שיש יותר גידים פתוחים שנראים כמו נימי דם - האבן חלשה יותר. ניתן לבדוק זאת על ידי מגע, גירוד קל או מישוש. באזור הנימים האבן תהייה חלשה יותר. ככל שהאבן אחידה יותר ויש עליה פחות גידים היא נחשבת לחזקה ואטומה יותר.

      פריכות - אבן פריכה נשחקת מהר. ניתן לבדוק זאת על ידי שריטה בעזרת מסמר או מפתח בגב האבן.

      צליל - בודקים באמצעות נקישה על האבן (באבן קשה שומעים צליל "זגוגיתי" ובאבן פריכה הצליל יהיה עמום יותר).

      ספיגות - אחת התכונות הבולטות באבן היא הספיגות. אבן סופגת היא אבן בעייתית, כי החומרים שנשפכים עליה עשויים לגרום לכתמים. הספיגות היא פונקציה של צפיפות האבן: ככל שהאבן אוורירית יותר - כך היא סופגת יותר.

      ניתן לבדוק את רמת הספיגות על ידי התזת מים על האבן. אם היא משנה את הגוון גם לאחר התייבשות פני השטח החיצונים, הרי היא סופגת. את הספיגה והכתמים אפשר למנוע על ידי מריחה בסילר (הסילר הוא חומר נוזלי על בסיס שומני, המיועד למנוע ספיגת חומרים על פני המשטח. על אריחי שיש ואבן חובה למרוח סילר לאחר הליטוש וכן הוא מומלץ למריחה גם על אריחי טראצו ורזינה).

      בומנייט גם בתוך הבית

      את הבומנייט מכירים כולם כריצוף חוץ, העשוי מתערובת של בטון עם חומרים מקשיחים, המונעים ספיגה ושחיקה. הבומנייט מיושם במבחר דוגמאות וגוונים ומוצע גם כאריחים דמויי בזלת, צפחה, אבן שכבות, חברונית, טבעית ועוד. יותר ויותר לקוחות פרטיים מעיזים כיום להכניס את הבומנייט הביתה כהמשכם של משטחי החוץ, ליצירת מראה אחיד ומקשר בין הפנים לחוץ.