וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

M.D.F - הסיפור המלא

אדריכל יואב ליברמן

3.4.2006 / 11:20

מהי הדרך הנכונה לעבודה עם משטחים העשויים מסיבי עץ דחוסים והאם נכונות השמועות כי הם מסרטנים

את לוח ה- M.D.F הנפוץ כדאי להכיר מקרוב - החוזק, הגימור היפה והמחיר הזול הן מתכונותיו הבולטות של החומר, המכשירות אותו לבנייה יעילה של אלמנטים שונים גם בבית.

מאז שאני זוכר את עצמי בונה ומעצב בעץ העדפתי את העץ הגושני - הטבעי על פני תחליפיו המתועשים. במקרים בהם היה צורך לייצר דפנות ישרות לרהיטים נטיתי לפשרה בצורת שימוש בלוחות עץ לבוד (סנדוויץ’), ובשנים האחרונות התחלתי לחבב גם שימוש גלוי בעץ לבוד מסוג שדר (בירץ’), בשל יופיו ותווי פסי ה"זברה" בפאותיו.

לגבי סיבית ולוחות M.D.F נשארתי לרוב אדיש. אמנם ל- M.D.F תכונות המייחדות אותו מהסיבית במובנים רבים ולעיתים הוא אף עולה בתכונותיו על העץ הלבוד, אבל המראה החיצוני שלו תמיד נראה בעיני אנמי וסתמי מעט. כשנתבקשתי לכתוב על ה-M.D.F לא היססתי. זו היתה הזדמנות ללמוד יותר על אחד מחומרי הגלם לתעשיית הנגרות, שמעט נחבא אל הכלים.

מי אתה לוח ה- MDF

לוח ה- M.D.F - ראשי תיבות של Medium Density Fiberboard הוא לוח המיוצר מסיבי עץ דחוסים בצפיפות בינונית. זהו למעשה משטח עץ מתועש, שפניו חלקות וישרות מאוד וצבעו נע בין צבע חול לגוון חום כהה. מחירו זול והוא מיוצר גם בארץ. מהמפעל מגיע ה- M.D.F כלוחות בעוביים שונים ובמידות שונות, ומשתמשים בו לבניית רהיטים.

המתכון המלא להכנת MDF

לצורך הכרותי עם לוחות ה-M.D.F נפגשתי עם אריה וויסבורד, נציג מפעל מ.ד.פ תעשיות בע"מ. בפגישה זו התוודעתי לסודות תהליכי היצור של הלוחות הללו, והרי המתכון לפניכם:

המצרכים: גזעי אורן ואקליפטוס, אשר נבחרים בקפידה ונכרתים ביערות הקרן הקיימת לישראל )השארת עצים מנוונים אלו ביער עלולה להגדיל את הסכנה לשריפה, כיוון שהם נוטים להתייבש או ולקרוס ומהווים מצע בעירה משובח.

כריתת העצים ביערות הקק"ל נעשית תחת פיקוח לשם טיפוח היער והבראתו. לאחר שהעצים נגדעים, מנוסרים גזעיהם לבולי עץ. בולי העץ מגיעים למפעל, שם הם מוכנסים לתוף-סובב בעל עוקצים וחודים, שבתנועותיו הסיבוביות גורם להיפרדות הקליפות מגזעי העץ (בקליפה משתמשים להסקת תנורי המפעל).

בישול: את בולי העץ הערומים מרסקים לשבבים גסים. לאחר מכן עוברים השבבים תהליך של בישול בחום (קיטור) ובלחץ לשם ריכוכם.

אבני ריחיים ענקיות טוחנות את השבבים לסיבים דקים. לדייסת הסיבים הזו מוסיפים שרף (דבק) ומייבשים אותה. בסוף התהליך מתקבלת תפזורת סיבי עץ מצופים שרף, המהווה את חומר הגלם עבור לוחות ה-M.D.F.

אפיה: את תפזורת הסיבים מצופי השרף כובשים בחום. החום והלחץ הופכים את הדבק לנוזלי, וכך מתלכדים הסיבים ללוח אחיד, צפוף וקשה. אחרי האפיה בלחץ, עובר הלוח הגולמי תהליך ליטוש וניסור. בסופו של דבר מתקבלים לוחות באורך 244 ס"מ וברוחב 122 ס"מ. על פי דרישה מיוחדת ניתן לייצר גם לוחות גדולים או קטנים יותר.

M.D.F לבן או אדום?

גוון לוחות ה- M.D.F נקבע על פי צבע הסיבים שבהם. הוספת סיבי אקליפטוס כהים לסיבי אורן בהירים יוצרת תערובת חומה, המתגבשת ללוח כהה וחזק יותר מאשר לוח העשוי מסיבי אורן בלבד.

ניתן גם להוסיף לתערובת פיגמנט צבע לקבלת M.D.F ירקרק, אדמדם או שחור. על מנת להקל על זיהויים של לוחות M.D.F העמידים בלחות, מוסיפים להם פיגמנט ירוק, ומעכב בעירה שצבעו אדום, בדומה לנעשה עם לוחות הגבס הירוקים המיועדים לחדרי הרחצה.

sheen-shitof

בהנחה בלעדית

החברה הישראלית שהמציאה את מסירי השיער עושה זאת שוב

בשיתוף Epilady

בטיחות

לפני מספר שנים פורסמו ידיעות על כך שהשרף המצוי בלוח ה-M.D.F חשוד כמסרטן. אחד ממרכיבי השרף הוא פורמלדהייד, חומר המצוי בטבע באופן חופשי. הפורמלדהייד מהווה מרכיב חשוב בתעשיית השרפים והדבקים לתעשיית העץ; אותם שרפים המדביקים גם את דפי העץ הלבוד ואת הנסורת שבלוחות הסיבית.

משום מה נקשר שמו של הפורמלדהייד רק ללוחות הM.D.F - והציבור הוזהר מפניו. החשש היה שהחומר יתנדף באיטיות ועקב כך יגדיל את הסיכון הבריאותי. החשש, מסתבר, אינו מוצדק. לצורך בקרה על כמות הפורמלדהייד קיים תקן מחייב.

בארץ נהוג תקן E-2, כפי שמקובל בחלק ממדינות אירופה, ואילו במדינות אירופאיות אחרות, כמו גרמניה, מחוייב תקן E-1, שהוא מחמיר יותר ומחייב כמות קטנה יותר של פורמלדהייד בלוח M.D.F בהשוואה לתקן הישראלי.

כדי להסיר את החשש מפליטת פורמלדהייד, מצופים רוב הלוחות בציפויים שונים כמו: מלמין, פורמאיקה, פורניר וכ"ו. מומלץ לצבוע את הרהיט או את הלוח בשכבת לק או צבע, פעולה המפחיתה את פליטת הפורמלדהייד לכמויות מזעריות ומגינה מפני רטיבות.

תכונות הלוח - יתרונות

בהשוואה ללוחות העץ המתועשים האחרים (סיבית, עץ לבוד, וכו’) יש ללוח ה-M.D.F כמה תכונות ייחודיות:

* פני השטח שלו חלקים מאוד וניתן למרוח עליו שיכבה ראשונה של לק או צבע יסוד ללא שיוף מקדים.

* ל-M.D.F תכונות מכניות העולות פי כמה על אלו של הסיבית. כמו כן, כושרו לעמוד בעמסים רב, הוא שומר על מישוריות לאורך שנים, ויציבותו בשינויים של לחות עונתית טובה מאוד, בדומה לעץ הלבוד.

* אחיזת ברגים בלוח ה-M.D.F טובה מאשר בלוח סיבית; עם זאת יש לזכור שעל מנת למנוע סדיקה של ה- M.D.F בצד בו מחופר הבורג, יש לקדוח קדח מקדים עבור התבריג בקוטר השווה לנמדד בין כריכות ההברגה הפנימיות. קדח זה צריך להיות עמוק ב-1 מ"מ יותר מאורך התבריג.

* החומר בעל תכונות המכשירות אותו לכירסום צורני ועיטורי, לחריטה ולחריצה בצורה טובה ביותר.

* הלוח עמיד בלחות ולכן ניתן לשימוש בחדרי אמבטיה. מובן שיש להקפיד על ציפוי-הגנה לרהיט (לק, צבע או פורמאיקה) כנהוג ברהיט הבנוי מעץ לבוד.

חסרונות

חסרונו הבולט של לוח ה-M.D.F הוא משקלו - הוא כבד יותר מלוח הסיבית ומלוח העץ הלבוד (הבדלי המשקל בין הסיבית ל -M.D.F נעים בין 15% - 10%). חיסרון זה ניתן לפתור בהזמנת לוח M.D.F קל יותר.

לוח M.D.F אומנם קשה וצפוף בפני השטח שלו, אבל פאתו (הצד בו מתבטא העובי) רכה יותר ולכן סופגת את ציפויי הגמר. על מנת לאטום את הפאה יש למרוח אותה בצבע יסוד ולשייפה כדי להחליק את הסיבים שהזדקרו. לאחר מכן לצבוע בצבע או בלכה הרצויה.

שימושים

לוחות M.D.F משמשים כדפנות גלויות או מוצנעות ברהיטי איחסון (ארונות, שידות וכ"ו).

בשנים האחרונות מקובל להשתמש בלוחות M.D.F לדלתות ארונות המטבח וחדר הרחצה. הדלתות המעוגלות בפאותיהן זוכות לציפוי פורמאיקה מיוחדת ונקראות דלתות "פוסטפורמינג".

לוחות M.D.F הנצבעים בריסוס או מצופים בפורניר או בלק שקוף, משמשים כמשטחי שולחנות אוכל ומשרד, כמבני מיטות, כחזיתות לרהיטים ועוד.

M.D.F שעבר כירסום עיטורי על פני השטח זוכה לרוב לצביעה בצבע אטום. לוחות אלו משמשים כדלתות בחדרי השינה, הרחצה והמגורים.

ניתן לייצר פרופילים דקורטיביים שונים ואף משקופי דלתות מ- M.D.Fשצופה בפורניר, במלמין או בנייר מודפס.

M.D.F משמש גם להכנת מחיצות מתפרקות במבני תערוכות, לבניית מגירות ומדפים ולאחרונה גם לבניית רהיטי ישיבה, כיסאות, כורסאות וספות.

על L.D.F , M. D. F , H.D.F

כולנו מכירים את ה-M.D.F, אך מעטים מאתנו מכירים את שני אחיו: ה-L.D.F וה-H.D.F. הינו לוח בעל מרכיבים דומים, אך פחות צפוף וקשה, ולכן משקלו נמוך יותר. לוחות ה-H.D.F מיוצרים בעובי שבין 2 מ"מ ל-12 מ"מ, והם צפופים, חלקים, קשים וכבדים יותר.

משתמשים בהם כמצע להדבקת עץ גושני באריחי פרקט, לבניית אביזרי תצוגה ומעמדים )סטנדים( דקורטיביים, לבניית גב לארונות, לחיפוי דלתות וכתחתיות למגירות. לוחות דקים אלו נחתכים בדייקנות ויכולים לשמש ליצירת כברות )משראביות(, קופסאות וציוד משרדי.

עובי הלוחות

לוחות ה-M.D.F מיוצרים במגוון עוביים: מ-2 מ"מ ועד 32 מ"מ. על מנת לקבל לוח עבה יותר יש להדביק שני לוחות פנים אל פנים. ניתן לעשות זאת בעזרת מכבש הדבקת פורנירים המצוי בחלק מהנגריות ובמרכזי מכירת והדבקת פורניר.

בעבודה עם M.D.F יש לזכור

הברגים צריכים להקבע במרחק של לא פחות מ-25 מ"מ מקצה המשטח. כאשר הבורג מוחדר בפאת הלוח - עליו להיות במרחק של לא פחות מ- 70 מ"מ מקצה הלוח.

המחיר - שיקול משמעותי

כאשר משווים בין לוח M.D.F ללוח סיבית, קיים הפרש קטן במחיר לטובת לוח הסיבית, אך הבדל גדול באיכות לטובת לוח ה-M.D.F. בהשוואה לעץ לבוד (סנדוויץ’) נמצא, כי לוח עץ לבוד מהמין הנחות ביותר יקר פי שניים ואף פי שלושה ממחירו של לוח M.D.F. כאשר אנו מתלבטים בין M.D.F לעץ לבוד עלינו לשקול בזהירות את מעלותיו של האחד כנגד אלו של השני.

טיפ לצביעה

ניתן לצבוע לוח M.D.F בעזרת גלגלת צביעה (רולר) כדי לצמצם את הרושם שמשאירים סיבי שיער המברשת על הצבע בהברשה רגילה. אם נמרח על הלוח צבע יסוד בשתי שכבות לפחות ולאחר מכן נמרח צבע אטום (בשתי שכבות עם שיוף בניהן) מסוג פוליאור, סופר לק או המרייט, נקבל מרקם אחיד ומבריק.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully