וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בין הירוק לבנוי

נעמה צור

27.4.2006 / 15:45

האדריכל מורן פלמוני מחדש את הקשר בין פנים וחוץ, בבית פרטי שמופרד מסביבתו בקיר זכוכית

שני אגפי הבית בצורת ר', שתיכנן מורן פלמוני ברמת השרון, עוטפים חצר פנימית - שהיא לב המקום. בין החצר והגינה הירוקה המקיפה אותה לבין תוך הבית עומד קיר זכוכית דק, הממזג בין הפנים לחוץ.

"ההחלטה המהותית ביותר היתה כיצד להעמיד את הבית על המגרש, מכיוון שהמיקום של המבנה מתכנן גם את החצר שסביבו ומגדיר את אופן ניצולה", אומר האדריכל מורן פלמוני, שתיכנן וליווה את בנייתו של הבית ברמת השרון. (קבלן: י.ה.ל). "קשר בין הפנים לחוץ" - הוא סיסמה שמרבים לשמוע בנוגע לבתים צמודי קרקע, אלא שלא תמיד הקשר הזה אכן מתקיים. פעמים רבות הבית תופס כמעט את כל המגרש, והשטח שנותר לגן נהפך לשארית לא חשובה במיוחד.

ייחודו של הבית ברמת השרון אינו רק בהעמדתו על המגרש, אלא גם בקשר וביחסים שבין המבנה ותוכו לבין החוץ המקיף אותו וחודר אליו.

הבית, שצורתו כאות ר', מוקם בפינתו הדרומית-מערבית של מגרש בשטח 750 מ"ר. הבית (280 מ"ר בשתי הקומות שמעל הקרקע ועוד 140 מ"ר מרתף) מגדיר את דפנות המגרש ומשאיר את חלקו הגדול בדמות שטח ירוק. הצלעות הפנימיות של הר' עוטפות חצר פנימית רבועה, המוקפת משני צדיה האחרים במדשאה וצמחייה. רחבה זו היא לב המקום - מחברת בין הירוק לבנוי, יוצרת מקום אינטימי ופתוח גם יחד ובה מתרכזים חיי המשפחה.

הצלעות העוטפות את הרחבה הן קירות זכוכית דקים ושקופים, שדרכם חודר לבית אור צפוני רך. קיר הזכוכית מאפשר מבט מהחצר הקדמית לתוך הבית ועד לחצר האחורית הצרה. כך, כששוהים בפנים נמצאים בעצם בין חוץ לחוץ; ומן הגן - אפשר תמיד לחוות גם את חלליו הפנימיים של הבית.

קיר הזכוכית מתחיל בצדה האחד של דלת הכניסה, הנפתחת לחלל-מעבר, המתמשך לאורך ה"רגל" הארוכה של הר', כך שאל הרחוב פונה חלקו הצר של המבנה. מעל הדלת נמצאת בקומה העליונה מרפסת, המרככת את גובה הבית. הגישה למרפסת זו אפשרית מתוך הבית וגם בגרם מדרגות חיצוני, עשוי מתכת, שקוויו המעוגלים והפיסוליים שוברים ומגוונים את הקווים האופקיים השולטים באדריכלות.

חלל-המעבר המלבני בנוי בהטיה אלכסונית, כך שהוא מכוון את המבט מהכניסה אל החצר הפנימית והסלון. בנוסף לכך, איפשרה הטיה זו להרחיב את שטחה של הגינה ה"אנגלית" השקועה שבחזית הדרומית של הבית, הקרובה לגבולות המגרש.

מצדו השני של חלל המעבר קיר ובו סדרת כניסות אל חדרי הבית השונים. הכניסה הראשונה היא למטבח ואחריה - לפינת האוכל ולפינת המשפחה והטלוויזיה; כל אלה באגף אחד של הר'. באגף השני מצוי הסלון - הפרדתו מאזור האוכל והמשפחה נותנת לו עצמאות ומבדילה כביכול בין מלאכת היום לבין מקום המנוחה.

בין שני האגפים, הניצבים זה לזה, מצוי חלל ובו המדרגות לקומה העליונה, שבה נמצאים חדרי השינה. שהייה במטבח, בפינת האוכל או בחדר הטלוויזיה משרה אווירה נעימה, אולי משום שמדובר בחללים נפרדים בעלי פרופורציות אינטימיות, אנושיות, המותאמות לשימוש המשפחתי היום-יומי.

הגינה

במקביל לעבודת התכנון של האדריכל פלמוני, נכנסה לתמונה חברת אקזוטיקה לתכנון נוף. איתמר, בעליה של החברה, אומר כי הגינה, שהיא עתה חלק בלתי נפרד מהחיים הפנימיים בבית, היא בבואה של הדיאלוג שהתקיים בינו לבין האדריכל.

הרעיון של קשר פנים-חוץ התממש כאן בכמה דרכים, ובראשן ההבטחה שכל מבט מתוך הבית תמיד ייפגש בשניים מחלקי הגינה לפחות - מצפון ומדרום.

מצפון, המסדרון שקוף לחלוטין לחצר הפנימית, למדשאה, לבריכה ולצמחייה שסביבה; מדרום עוצבו בכל חדר פתחי חלונות, שמבעדם נגלית "תמונה ממוסגרת של נוף": ממסגרת הפתח של המטבח נראה עץ ליצ'י ובפתחים שבחדר המשפחה - עץ לימון, ומאחוריהם צמחיית רקע ירוקה המטשטשת את גבול המגרש ומתחברת לירוק שמעבר לו.

מיזוג הפנים והחוץ בא לביטוי גם בחומרים: האבן והעץ חוזרים ומאחדים את הבית והגן. אבן חלילה, בליטוש מותז חול, מרצפת את קומת הקרקע, את האמבטיות וחיפויי הקירות שלהן, ונמשכת גם ברחבה החיצונית. המרתף וחדרי השינה שבקומה העליונה מרוצפים פרקט - המשכו הוא הדק שנבנה בחצר השקועה היוצאת מן המרתף. דק הוא גם הריצוף שסביב הבריכה המלבנית, המקבילה לצלע הארוכה של הבית. שם מתחברים שוב הטקסטורות והחומרים של המקום: הגן, האבן והעץ.

סמוך לפינה הצפונית של הבריכה, מוקף בשיחים גבוהים בקצה המגרש, מצוי ספסל-מרבץ מבטון וטיח. ממנו נעים להשקיף לעבר הרחבה, לתוך הבית ולחלקי הגינה שמאחוריו.

הצבעוניות של המבנה שקטה: גוני לבן-שבור. את החום מספק העץ: המטבח (הייטאצ') מעץ בוק מגוון, מסגרות הפתחים ודלתות החדרים, הפרקט והדק. גם בגינה נשמרת הצבעוניות המאופקת: עצי פרי רבים, שיחים גבוהים ומטפסים העולים מתוך פתחים בדק של החצר השקועה. כתמי הצבע העזים ביותר נמצאים בחצר הפנימית: כדים גדולים שבהם פורחות בוגנוויליות.

התכנון המוקפד מתבטא גם בפרטים הקטנים יותר, כמעקות וידיות, שבכולם חוזר אלמנט עץ ובתוכו פס מתכת. התאורה מתאפיינת בכך שאינה מתחרה באדריכלות: מיקום גופי התאורה בתוך הבית מחזק את הקווים הישרים, ובחוץ הם מדגישים את הקשר בין האגפים ובין המבנה לחוץ. מפקח הבנייה, יוני בייל, שם דגש בביצוע על רמת הגימור הגבוהה במבנה עצמו ובפרטים אלה, שתוכננו בידי האדריכל.

"במקומות הנכונים", כחדרי השינה, יכולים בני המשפחה לחוש מוגנים על ידי קירות ומנותקים מהחוץ - מדגיש פלמוני; בשאר החללים אפשר לחוות את המיזוג בין פנים האגפים לגינה שסביבם ואת ההתאמה ביניהם בקווים, בחומר ובצבע.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully