רק לפני זמן לא רב, פעולות בסיסיות ומובנות מאליהן כמו רחצה באמבטיה וישיבה על אסלה היו בבחינת מותרות. עד תחילת המאה ה-20 היה השימוש בכלים כמו אסלות וברזים שבכוחם להפריד בין מים חמים לקרים בעיקר נחלתם של בעלי היכולת ואנשי המעמד הגבוה. השאיפה לשפר את איכות החיים הובילה בתחילה לסיפוק הצרכים הבסיסיים כמו כסות, מזון וקורת גג. אחר כך נוספה החתירה המתמדת לנוחות ולאסתטיקה, עד שקשה להפריד בין מה שנחשב מותרות לבין צורך חיוני.
האמבט הפרטי, למשל, היה אחד מביטויי המותרות הגדולים ברומא העתיקה. אסלות בתי השימוש הומצאו שנים אחר כך. תחילה, כפתרון נוח שהחליף את שיטת הכריעה, אחרי כן נוסף הקישוט האסתטי והמוצרים המלווים שהופכים את הישיבה לסביבה נעימה ואסתטית. היה זה סר ג'ורג' הרינגטון שהמציא במאה ה-16 את ארון המים, הלא הוא ה-WATER CABIN (ומכאן האותיות WC).
אסלה מלכותית עשויה עץ מיוחד, שעדיין מיוצרת בעבודת יד בסגנון מסורתי, מראה את ההשקעה האמנותית במוצר והמחשבה על הנוחות ופעולות נלוות שנעשות תוך כדי ישיבה, דוגמת קריאה לאור הנר ועישון מרגיע עם מאפרה בהישג יד.
ניאגרה עם חוט
בתחילה המאה ה-20 פינו את מקומם האמבטיות ובתי השימוש העשויים עץ לטובת חומרים היגייניים יותר כמו קרמיקה, פורצלן ומתכת מצופה אמייל. בו בזמן החלו מוצרים תעשייתיים לתפוס מקום מרכזי בחיי האדם המודרני והשתלטו על סביבתו, לרבות חדרי האמבט והשירותים. העיצוב התעשייתי הסדרתי איפשר למוצרי האמבטיה לחדור לכל שכבות האוכלוסייה ברמות שונות של עיצוב, בהתאם לצורך וליכולת הכלכלית של המשתמש. קטלוג משנת 1898 ממחיש את אפשרויות השכפול התעשייתי של אסלות מקרמיקה ברמות עיטור וגימור משתנות.
מכלי המים בבתי השימוש, הלא הם ה"ניאגרות", הוצבו בתחילת המאה ה-20 גבוה מאוד מעל האסלה. שרשרת שבסופה ידית מעוטרת יועדה להורדת המים. לאוהבי הנוסטלגיה מייצרת גם כיום חברת brooks Lefroi האמריקאית אסלות בסגנון הזה, בטכנולוגיה מודרנית.
האסלה המודרנית
בשנות ה-30 יושם סגנון הארט דקו בחדרי האמבטיה בעיצוב מוצרים בעלי קווים ישרים וזוויות חדות, בצד שינוי משמעותי של הורדת מכל המים לגובה האסלה כחלק אינטגרלי מעיצוב מערכת הישיבה. זה לא השתנה עד היום חוץ מהשימוש בחומרים כמו פלסטיק במושב ובמכל.
בשנת 1953 יצר המעצב האיטלקי גיו פונטי מה שכונה אז "סטנדרט אידיאלי למוצרי האמבטיה התעשייתיים". כל היחידות, בהן הכיור, האמבט והאסלה, עוצבו בשפה אחידה המשלבת פונקציונליות ועיצוב. העיצוב של פונטי החזיק מעמד עד שנות ה-60, אז שטף עידן החלל את עולם העיצוב.
בשנת 1996 נוצרה האסלה המפוסלת, bluedere toilet, המתייחדת בצורה האווירודינמית שמאחדת את מכל המים, המושב והמכסה - אלה עשויים מחומר אחיד, קרמי, מצופה גלזורה.
מכל המים שהיה מותקן גבוה מעל האסלה נעלם עם הזמן לגמרי מגב המושב וכיום הוא מוסתר אי שם בתוך הקירות. האסלה המודרנית נראית תלויה באוויר ללא נקודת אחיזה בקרקע; רק כפתורים מינימליסטיים בקיר מציינים את פונקציית הורדת המים. יש מקומות ציבוריים שהמים יורדים ללא צורך בלחיצה או הפעלה כלשהי בעזרת חיישנים כבמעשה קסם.
כיף של נוחיות
נראה אם כן, כי המערכת הסניטרית באמבטיה ובבית השימוש, הן במתחם הציבורי והן בזה הפרטי, עברה תהליך של מזעור מאז תחילת המאה ה-20. ואילו המראה הסטרילי הלבן נדחק הצדה לטובת מראה ידידותי, מתגרה, צבעוני ומתובל בלא מעט הומור. שבירת הטאבו ביחס לפעולות אינטימיות ומוצנעות השפיעה על היחס לעיצוב מוצרים לחדרי האמבטיה, שמקבלים כעת חזות רצינית פחות ונועזת יותר.
האמן הקונספטואלי מרסל דושאן היה הראשון שהדהים את עולם האמנות בשנות ה-20 של המאה ה-20, כשהכניס את אסלת בית השימוש כפי שהיא למוזיאון, חתם עליה וביקש מהצופים להתייחס אליה כאל יצירת אמנות בעלת ערכים פיסוליים. עולם העיצוב, אחריו, התייחס גם הוא לאסלה, לכיור, לאמבט ולאבזרי אמבט אחרים בקלילות ובהומור שיוצרים תחושה נינוחה וידידותית.
המעצב הדני Mike van shyndel, למשל, יצר באמבט תחושה של טריות פרחונית ואווירה נינוחה של חופש; אפשר לנוח על גבי ערסל שהוא במקרה גם מקלחון או לשבת על אסלה בצורת עציץ עם פרח על המכסה. ואילו המשתנה שיצר לגברים, בצורת פה פעור בעל שפתיים אדומות, אולי מעידה על תעוזה אבל לא בהכרח על טעם טוב.
נראה כי לאחר הטיפול האינטנסיבי בעיצוב הסלון, חדר השינה והמטבח, הגיע תורו של חדר האמבטיה לזכות בעיצוב פונקציונלי המשלב אמירה וסגנון. חלק זה של הבית, שעדיין לא טופל רבות, הוא גם המקום שפרחי עיצוב יכולים לבטא בו דמיון יצירתי. בפרויקט לעיצוב אביזרים לאמבטיה במכללה לעיצוב אסכולה מימד התייחסו הסטודנטים לפן השימושי שלהם בעיניים צעירות. הברז לא בהכרח משמש רק ליציאת המים אלא יכול לשמש גם מתלה למגבת, ומברשת השיניים יכולה להיות גם צעצוע מתנדנד על השיש ואלמנט דקורטיבי.
גם החברות המסחריות הבינו את הצורך ביציאה מן השגרה ומפתחות מוצרים במראה פחות שמרני עם תוספות צבעוניות או הטבעות של פרחים במושבי האסלות, רגלי אמבטיה בצורת מיקי מאוס ועוד כיד הדמיון.
