"ישנו פתגם סיני האומר שאם אתה רוצה ליהנות בחלק מהזמן - קרא ספר; אם אתה רוצה ליהנות זמן רב יותר - תתחתן; ואם אתה רוצה ליהנות כל הזמן - תקים לך גינה", כך מספר בני לוי, בעודו יושב בגינתו הפורחת וסביבו מהלכים בנינוחות ברווזים, טווס וכמה תרנגולות.
לוי, צייר ופסל ידוע ומצליח בארץ ובחו"ל, ורעייתו חנה, מוזיקאית, שוהים בארץ רק חודשים ספורים בשנה. בשאר ימות השנה הם מתגוררים במנהטן או נמצאים במסעות קונצרטים ברחבי העולם. אבל, בחודשי שהייתם כאן הם מנצלים כל רגע לבילוי בביתם ובגינתם הגדולה, הים-תיכונית והצבעונית, בכפר האמנים עין הוד.
בני הזוג לוי הגיעו לעין הוד לפני 30 שנה, כאשר מחירו של מגרש בכפר עמד על 8000 דולר. על השטח ניצב מבנה קטן ומוזנח מוקף בשדה קוצים. "אמרו לי שהמקום עומד כך כבר 15 שנה, ושהכפר ישמח להיפטר ממנו, אך יש להוסיף למחירו 50 אלף דולר", מספר בני, "אז עלינו למעלה, הסתכלתי על הנוף ואמרתי לחנה שאנו חייבים לקנות את המקום".
ואכן, קשה להתחרות בנוף הנשקף מהקומה השנייה של בית לוי: חתך יוצא דופן של שני הרים וביניהם עמק. ממש מול הבית ניצבת הטירה הצלבנית העתיקה של עתלית, ומאחוריה נפרש הים לכל רוחב האופק.
לאחר 71 שנה של קשיים ביורוקרטיים, בנתה משפחת לוי את ביתה במקום, ובקיץ אחד הקים בני את הגינה. למרות שמעולם לא עסק בתכנון גנים, הוא יצר גינה מתוכננת ומחושבת להפליא, בהתחשב בתוואי השטח המשופע ובצרכי המשפחה. "תכננתי תוך כדי עבודה", הוא אומר, "התייעצתי קצת, כי באמת לא היה לי מושג, אבל בסופו של דבר הגעתי להחלטות. כל סלע ואבן, כל צמח ועץ בגינה הזאת הנחתי ושתלתי במו ידיי". בני נזכר כי בין השאר, הביא אבנים מהגדה ומג'נין, מהרי הכרמל וגם אבנים שמקורן הוא אזור הטירה הצלבנית, אך הן נלקחו לכפרים ערביים שננטשו במלחמת השחרור.
כדי שלא לגנוב את ההצגה מהנוף המרהיב וכדי להשתלב בסביבה, ביקש בני ליצור גינה "לא מלוקקת", שיהיה בה מענה לצרכים פרקטיים ואסתטיים, כמו למשל: עצי פרי רבים כדוגמת הדרים מכל המינים, עצים טרופיים כמו ליצ'י, אנונה, גויאבות, פיטנגו ומנגו, וכן עצי פרי של שבעת המינים.
בצד העצים החדשים מככבים בגן שני עצי חרוב אדירים ועתיקים, שלפי הערכה, גילם נע בין 500-700 שנה. "כמובן שהחלטנו לשמר אותם כשהקמנו את הגינה", מספרת חנה, "והיום הם מהווים בה מוקדים מרכזיים ואף מספקים לנו כמות אדירה של פרי במשך כל ימות השנה". משלל פרי הגן הם מכינים ריבות וליפתנים, כבושים ותבשילים המתובלים בצמחי התבלין והירק הרבים עליהם אחראית חנה, ושעבורם הוקצה מקום של כבוד בקדמת הגינה.
ציפורים - בציורים ובלול
שלא כמו ברוב הגינות בהן מככבים הצמחים, ישנם כאן שני מרכיבים נוספים חשובים לא פחות מהצמחייה, והם הפסלים ובעלי החיים, אשר יחד מרכיבים את שלושת הצלעות עליהן עומד הגן הזה. יצירות האמנות שפיסל בני פזורות בכל רחבי הגינה, וכשהוא נשאל אם לא מוטב היה להציגן במוזיאון או בגלריה, הוא עונה שכאשר משלבים פסל בין צמחים "זוהי תפאורה. נוצרת במקום דרמה ". "ופרט לכך", הוא מוסיף, "די והותר מעבודותיי מוצגות במוזיאונים, ואין כל סיבה שלא נציב חלק מהן גם בגינתנו הפרטית".
לבעלי החיים ובעיקר לבעלי הכנף, רוחשת המשפחה יחס חם במיוחד. בלול קטן חיים להם טווסים, ברווזים, אווזים, תרנגולות ויונים מיוחדות. מדי בוקר נפתחת דלת הלול, ועדת העופות יוצאת לטייל בגן, מוסיפה לו יופי וחיים, וגם מנקרת את הדשא כך שהוא כמעט ואינו זקוק לכיסוח.
בני מספר, כי חיבתו לבעלי הכנף מקורה עוד בילדותו בכרם התימנים, שם גידלה המשפחה תרנגולות כמשק עזר. מאוחר יותר גדל בני במוסדות חינוך שונים, בהם בחר תמיד להיות האחראי על הלול.
"האמנות והגינה מזינות זו את זו", הוא אומר ומלטף אפרוח שבקע לפני ימים ספורים מהביצה. ואכן, את הציפורים ובעלי החיים ניתן לראות לא רק בלול שבגן, אלא גם ברבים מהציורים והפסלים.
הציפורים, אגב, אינן גדלות רק בלול. ציפורי בר רבות נמשכות ובאות לגן, לפריחה ולפירות שבו. "כל האלמנטים יחדיו", אומרת חנה, "הופכים את הגינה ליצירה בפני עצמה, בצבעוניות, בצורות ובשילובים שבה".
את כתמי הצבע העז שבגינה יוצרים מבחר מטפסים כמו אלמון הודי, בוגנוויליאות ויסמינים, המגיעים לשיאם בסוף הקיץ, בדיוק כאשר המשפחה נמצאת. כשחנה נשאלת על המעבר החד בין בתיהם השונים - בין גורד השחקים שבניו יורק לבין הגינה הרגועה בעלת האופי הים-תיכוני שכאן - היא משיבה כי עבורה, הבית בעין הוד והנוף הפתוח הנשקף ממנו, הם הבסיס וההשראה ליצירתה המוזיקלית. "אני עומדת מול הכיור גם כשאין בו שום כלי שצריך לרחוץ, פשוט כדי לראות את הנוף הנשקף מבחוץ, מקרוב ומרחוק". על בעלה היא מספרת, כי הדבר הראשון שהוא עושה בכל פעם לאחר נחיתתם בארץ הוא "לבדוק את העצים, לדבר אל השיחים ולבחור פרחים חדשים לעונה".
"בעיניי, לעבוד בגינה זה בדיוק כמו לצייר", אומר בני, "אתה מתחיל ואינך יודע מה יצא בסוף על הבד. האם הצמח בכלל ייקלט, כיצד יגדל, איזו צורה יקבל וכיצד תסתיים התמונה".