השתנתי

בקולקציה החדשה של מירית וינשטוק יש יותר כותנה ממשי ופחות ניסיונות לעשות פה אירופה. חשיפה ראשונה

הדס שואף
14/02/2006

הראיון עם מירית וינשטוק התחיל כמו עוד פגישה עם מעצב צעיר (יחסית) המציג את קולקציית האביב/קיץ שלו ונגמר בהערכה רבה עד כדי הערצה לבחורה עם טונות של אמביציה, נחישות ללא פשרות, אהבה למקצוע והרבה, הרבה הצלחה.

ברור שגם קורטוב מזל הועיל לה כמו גם גישה חיובית ואנרגטית לחיים. מסוג הדברים שתמיד עוזרים לדברים לקרות. אפשר להתווכח על העיצוב, על הטעם או התוקף של הפריטים שלה בעולם האופנה אבל אי אפשר להתעלם מהמקצוענות של וינשטוק, מי שהביאה את הסאטן לתל אביב בעונות האחרונות.

היא בוגרת שנקר שלא הסתפקה בהצעות העבודה כאן ויצאה לחפש את מזלה באירופה עם תום הלימודים. עוד לפני הנסיעה היא שלחה תיק עבודות למספר בתי אופנה וקבעה פגישות וראיונות לסטאז'. הפגישה הראשונה ובעצם חלומה האמיתי היה לעבוד עבור מגזין צרפתי העוסק בתחזיות אופנה בשם VIEW ON COLOUR. היא אכן התקבלה שם לסטאז' אבל אז נתבשרה כי עליה להמתין כחצי שנה עד שיתפנה המקום המיוחל.

וינשטוק החליטה מכאן, לנסות בינתיים בלונדון אצל מעצב האופנה אלכסנדר מקווין. הניסיון צלח והיא התקבלה לסטאז' בבית האופנה הנחשב. בסיכומו של עניין היא סיימה שתי תקופות סטאז' רצופות בשני מקומות נחשקים ביותר עבור מעצבים צעירים. לאחר שסיימה את ההתמחויות, רצתה להישאר עוד מעט בפריס. בעזרתה של לאה פרץ (ראש מחלקת עיצוב אופנה בשנקר) היא יצרה קשר עם אלבר אלבז מLANVIN וגם שם התקבלה לסטאז' מיידי. מאוחר יותר אף קבלה מאלבר הצעת עבודה מפתה ביותר אך בעיות טכניות כגון אישורי עבודה קטעו את הפנטזיה והיא חזרה ארצה כדי להקים מותג משלה.

ביוני 2004 בסטודיו הקטן שלה ביפו החלה מירית לעצב תחת המותג REINE ויצרה קולקציה קטנה עם מעט פריטים ובלי תוכנית עסקית ממשית. בהתחלה נערכו המכירות רק בסופי שבוע וכשגדל הביקוש הסתעפה המכירה ליתר ימות השבוע. בהמשך העבירה את חנותה משוק הפשפשים לרחוב דיזינגוף בתל אביב.

טוב לדעת (מקודם)

הטיפול הטבעי שמנצח את כאבי הברכיים - בלי לצאת מהבית

מוגש מטעם אפוסתרפיה

משי, קטיפה וסאטן

כשחזרה ארצה עם מטען כבד של ניסיון, סקיצות, אווירה אירופאית והמון שעות של שיטוטים בשווקי פשפשים, היה לוינשטוק חזון אחד ויחיד - לעצב לפי טעמה הבלעדי ללא פשרות ולהחדיר אווירה אירופאית לנוף הישראלי. היא עמדה במטרותיה אבל הרגישה איפושהו שהיא מפספסת את הקונה הישראלית.

הקולקציות הקודמות שלה הורכבו מבדים יוקרתיים (משי איכותי, קטיפה משובחת, תחרה ועוד) שישראליות לא רגילות ללבוש ביומיום ובעיקר לא רגילות לתעריפים שלהם. גם תחזוק בגד שעשוי מבדים כאלה היה יקר. הקולקציה הנוכחית היא תוצר של הקשבה גדולה יותר לסביבה ועשויה רובה ככולה מכותנה עם נגיעות ודיטיילים של בדים יוקרתיים עליהם התקשתה מירית לוותר לגמרי.

ההשראות שלה מאז ומתמיד סבבו סביב שנות ה-20 וה-30 שם היא מוצאת בכל עונה פרשנות חדשה לאותה תקופה. ישנן בפריטים החדשים מוטיבים חוזרים כמו כמו מוטיב הפפיונים שהפך לחתימת ידה העיצובית. הצבעוניות אצלה העונה היא ברובה שחורה וכחולה עם קצת זהב, לבן ואוף-וויט.

בין הפריטים החדשים: שמלת מיני קצרצרה מכותנה עם נגיעות של קטיפה, חולצות כותנה בגזרה מחוייטת בשילוב תחרה, מכנסיים מחויטים קלאסיים, חצאיות מיני ועוד. הקולקציה יוצאת במהדורה מוגבלת בכדי לבדוק את השוק ובשלב מאוחר יותר תצא בכמויות גדולות יותר. כיום ישנם בחנות חמישה פריטים מהקולקציה החדשה וב-10 למרץ יחשפו כל הקולקציה והקטלוג המלא.

לוס אנג'לס על הקו

בשנה החולפת קרו לחובבת הסאטן המושבעת דברים טובים. היא חברה לסוכנת ניו-יורקית שהציגה עבורה את הקולקציה שלה בשבוע האופנה בניו-יורק מה שהוביל להתעניינות בבגדים מצידם של בעלי חנויות ניו יורקיות.

לא רק זאת, בוטיק נחשב מאוד מ- LA בשם SATINE המוכר בגדים של גוצי', LANVIN, מקווין ועוד, קנה את שתי הקולקציות האחרונות שלה והן חולקות את חלון הראווה בחנות עם פריטים של מקווין אצלו עשתה הישראלית הצעירה את הסטאז'. כמו כן מגזין אמריקאי בשם LUCKY עומד להקדיש לה כתבה בחודש מאי הקרוב על היותה כמעצבת צעירה שצריך לעקוב אחר התפתחותה. גם המגזין האמריקאי ELLE הביע בה התעניינות ומירית צפויה גם להשתתף בקרוב בשתי תצוגות אופנה של מעצבים ישראלים בקנדה ובדנמרק.

מחירים: שמלות 1299 ¤; חצאית 650 ש"ח; שמלת מיני 999 ¤; חולצות טי בשילוב משי 300 ¤; מכנסיים: 690 ¤.
קולקציית החורף נמכרת עכשיו ב-30% הנחה ויש מבצעים מתחלפים בחנויות.

דיזינגוף 217 תל אביב.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully