לו רק היתה לי גישה לזכייני ערוץ 2, אח, איזו ריאליטי הייתי יכולה לרקום להם. רק מי שנכח אתמול בחדר השיפוט בתחרות העיצוב של לנקום, הבין כיצד פיספסו הקברניטים הטלויזיונים שלא בנו איזה פורמט ל"מעצב נולד. הליהוק המתבקש הראשון חברים, ורישמו לפניכם, צריך להיות גדעון אוברזון. הדוד דביר של עולם האופנה. אין מחמיר ובלתי מתפשר ממנו והכל יוצא מפיו מחודד לעילא מתחת למשקפיי ראייה אדומים.
מול צוות השופטים עברו אתמול 15 סטודנטים של שנקר, כל אחד מהם רוצה להיות אחד משלושת הזוכים שיטוסו לפריז, יתלמדו אצל מעצב על וישתתפו - עם סטודנטים מתשע מדינות נוספות - בשבוע האופנה הפריזאי, במסגרת התחרות LCDA מטעם לנקום (lancom colour design awards).
הסטודנטים הלחוצים עבדו במשך ארבעה חודשים על הדגמים במסגרת קורס בשנקר שנבנה יחד עם אנשי לנקום. במסגרת התחרות התהפכו היוצרות. אם עולם האיפור בדרך כלל בודק קודם בחששנות את כיוון הטרנדים של קולקציות הבגדים ואז מתאים את עצמו, הרי שעכשיו נדרשו הסטודנטים לבנות שלושה דגמים מיני קולקציה, בהשראת מראות האיפור של לנקום.
בתחילת הסמסטר הוצג בפניהם סרטון פרסומת שנעשה על פי קולקציית האביב של גוצ'י וסטמן, המאפרת הראשית של לנקום, ששאבה את השראתה מדמותה של מכשפה פייתית קסומה. בסרטון הפכה המכשפה הקסומה לפיה אורבנית.
גרביונים בדוגמת צלוליטיס
הרכבו של צוות שופטים היה מפתיע משהו. עינת ארליך, עלמה זק ושירז טל התייצבו לצד גד פרופר (נציג החברה), עודד חלף (ארכיטקט), מעצבת האופנה נעמה חסין (טובל'ס) ששימשה כנציגת עולם העיצוב הצעיר יותר, שנותן גושפנקא לכל מה שאוברזון סולד ממנו, צלם האופנה יקי הלפרין, וכמובן גדעון אוברזון. מה הקשר של כל הנוכחים לעולם האופנה, אתם שואלים? או. מתברר שחוקי התחרות העולמיים מחייבים בניית פאנל של שופטים ממספר תחומים.
הסטודנטים התבקשו להציג את העבודות שלהם על קולב, עבודה שנייה על בובת חייטים ואת העבודה השלישית על דוגמנית. בחירה די תמוהה של קובעי ההחלטות, בעיקר בהתחשב בכך שהבגדים נראים אחרת לגמרי על הגוף החי. כך, למשל, התפספסו לגמרי העבודות של יערה קידר או אליסה לוינטון, שנראו כמעט סתמיות על הבובות, אך מלאות חיים והשראה בתצוגה.
למרות שהשופטים הביעו מורת רוח מחלק ניכר מהעיצובים (אוברזון, בתסכול מרומז: "הסטודנטים טועים ונתפסים למילה אחת והולכים לאיבוד ביער, מבלי למצוא את הדרך חזרה") ניתן לומר די בוודאות שהזוכים נבחרו כמעט מייד בהיכנסם לחדר.
יניב פרסי, שזכה בפרס הנשיות המודרנית, שבה את ליבם של השופטים בקולקציה ששילבה אלמנטים מחלום ליל קיץ ו-La Belle Epoque כאחד. הוא הצליח לבנות מיני קולקציה מגוונת ומרתקת, שנוגעת בפיתוחים טקסטיליים, מציגה נעליים בעבודת יד, מדברת בפתיחות על נשיות, ומצליחה ליצור סגנון ייחודי.
מיכל רוזנברג, שזכתה בפרס החדשנות, יצרה וריאציות מרהיבות על מחוכים, שנבנו בפרופורציות חדשות ממחטבי גוף ולווו בגרבונים שמאזכרים צלוליטיס. גלי קרטן, שזכתה בפרס הצבע והמרקם, התבססה על דמותה של מורגן לה פיי, דמות של מכשפת מלחמה קלטית.
ג'ודי מתמנגלת
מחוץ לחדר השופטים כבר החלו להגיע כל אמצעי התקשורת והמוזמנים. אולם הלובי, שהיה כמעט ריק מאדם בשעות אחר הצהריים, התמלא עד אפס מקום במיני ידוענים וכל סוגי המצלמות שיש בשטח. בכל צעד נדמה היה שאופס, הנה אנחנו דורכים על דן תורג'מן מנשנש דים סאם, נחבטים באורנה דץ מתמנגלת, או מפנים מקום לאגם רודברג וג'ודי ניר-מוזס-שלום, שדפקה גם היא כניסה לאור הפלאשים. לא ידענו שסטודנטים לעיצוב אופנה הפכו לאייטם כל כך לוהט. אפשר לומר די בבטחה שאם היתה נופלת פצצה על תיאטרון גבעתיים, אזי לא היו נותרים צוותי טלוויזיה לתוכניות לייפסטייל בארץ.
אז יש לנו פאנל מדוקדק, פרס מעלה ריר, דוגמניות שוות, בגדים חדשניים, תככים, מזימות ולוקיישן. עכשיו צריך רק מנחה וחברת הפקה. מישהו מרים את הכפפה? אל תשכחו, אם אהבתם את "הדוגמניות", ממש לא תוכלו להתעלם מ"המעצבים". מהאביב הקרוב על מסכי הטלוויזיה שלכם.