הסוד הוא להיכנס לשוק המעצבים בהאנגר הגדול שבגני התערוכה ואז ללכת בכיוון ההפוך לזה שכולם הולכים בו. פשוט להתחיל את הסיבוב מהסוף. זה הכל. ככה יש סיכוי להנות. שני הדוכנים הראשונים השנה, שממוקמים על ההתחלה, מצד ימין, הם של גרטרוד וכתומנטה ושם כמובן ההמולה גדולה. שני הבוטיקים האלה באמת מעניינים אבל שווה לעמוד בפיתוי ולדלג עליהם. את הסחורה היותר זולה של גרטרוד אפשר למצוא גם בחנות המציאות – "גרטרוד הקטנה" שבכיכר מסריק. בכתומנטה מבזבזות כל מבקרות השוק את כל האנרגיה איתן הגיעו מהבית ולדוכנים הטובים שבסוף - אלה של דינה גלס וג'רי שי למשל, יש כאלה שכבר מתעייפים להגיע.
גלס התחכמה ושמה בדוכן שלה גם פריטים חדשים. את באה בכוונה למצוא מציאות אבל אז לא עומדת ביופי של הדגמים החדשים שהיא הכינה במיוחד לשוק ומוצאת את עצמך מוציאה קצת יותר ממה שתכננת. לא נורא. מחירי אמצע העונה אצלה גבוהים יותר מאלה שבשוק והסחורה שלה יפהפייה.
אצל ג'רי שי יש דגמים ששווים מבט מדוקדק ושימו לב גם לענת גילר, מעצבת שהדוכן שלה ממוקם מול זה של קאלה. גילר עושה חולצות יפות בגזרות אינטיליגנטיות ומורכבות שעוטפות כל כך יפה את הבטן, עד שתוכלי לפרגן לעצמך עוד קילו או שניים, אם את דבקה בחולצות שלה, בלי שאף אחד ירגיש.
עוד דוכן משתלם הוא זה של gsus ולראות את הלוגו המהולל ומתחתיו שלט שמכריז על 50% הנחה, זה אורגזמטוני. לשלם 250 שקלים לג'קט שלהם ו-200 שקלים לחולצה מאת המותג ההולנדי הקסום, זה משהו שקורה רק פעם בשנה ורק בשוק המעצבים.
דוכני האקססוריז ראויים אף הם. אמנם חסרים דוכנים שישקפו טעם בוגר וקלאסי יותר אבל קונות צעירות יאהבו את תכשיטי הכסף המעט פאנקיסטים של רובי סטאר שהיתה חמה מאד בשנה האחרונה, את התליונים הנוסטלגיים של ליליאנה ואת החגורות והתיקים הפופיים של יפית ריקלין.
מייסרי ישבנים
גם לגברים כדאי להגיע מכנסיים של איזק ב-150 שקלים זה משהו ששווה להגיע עד גני התערוכה בשבילו ודוכן של דורון אשכנזי המוכשר עם סחורה מוזלת, זה גם שוס. בכלל יש תחושה שהמעצבים בשוק נבחרו בטוב טעם. חובב/ת האופנה שמסתובב/ת בהאנגר מרגיש כמו בחנות ממתקים ענקית. מכל עבר קורצים שמות של מעצבים מעניינים: פראו בלאו, דליקטסן, דיקי דירט, עידו רקנטי ועוד והמבחר יפה ומספק. אין תחושה של הצגת שאריות ופריטים שלא נמכרו יפה העונה.
המוזיקה כמו תמיד קצת חזקה מדי, אבל המוכרים הגיעו, למודי ניסיון, אחרי הכנה נפשית שהביאה אותם השוקה כשהם רגועים וסבלניים ומאזנים את הקדחת שנמצאים בה הקליינטים. והקליינטים ללא ספק בקדחת. גם השנה, ממש אתמול, ניראו מסביב בחורות שאצה להן הדרך, נגמרה להן הסבלנות להמתין לתא הלבשה פנוי והן מפחדות שכרגע גונבים את שמלת חלומותיהן בדוכן ממול, שפשוט מעיפות את המכנסיים באמצע השוק, מול ההמון, מבקשות במיקרה המתון, מחברה שתסתיר אותן קצת וחושפות תחתונים ורגליים לעיני המסתובבים. והן באמת עושות את זה כי הן בקדחת קניות. הן באמת לא תופשות איך זה ניראה מהצד.
ולסיכום, לא בנפש חפצה אנחנו ממליצים לכם לבוא ולהידחק אבל אם אתם בדיוק עכשיו צריכים בגדים, הריכוז הזה של כל כך הרבה מעצבים מעניינים בחלל אחד+ הנחות, הוא משהו שקשה להתווכח איתו. ועצה אחת לסיום לפני שאתם נכסים, מסתחררים ושוכחים את כל מה שלמדתם עד כה על שופינג: קנו רק מה שנוח לכם. מחוץ לבית צריך להרגיש כמו בבית. בגד יפה שקצת לוחץ והגיזרה שלו לא יושבת בדיוק או שהבד שלו לא באמת נעים, יהפוך תוך שעה בדיוק למייסר. גם אם הישבן שלכם ניראה בו נפלא. אל תיתנו ליופי של הבגד לבלבל אתכם. התרכזו שם מול המראה, ככל שניתן, והשקיעו בתבונה. עד כאן.