על 400 מ"ר בקומה 11: הגינה שמרחפת מעל הרצליה

כשחושבים על גינה פרטית, מדמיינים בדרך כלל בית צמוד קרקע, עצים ושבילים שמובילים לפינות ישיבה. בדירה הזאת בהרצליה, הגינה מתחילה דווקא בקומה ה־11 של בניין בן 18 קומות. המרפסת משתרעת על פני 400 מ"ר, כשטחה של הדירה שאליה היא צמודה, וכוללת אזורי אירוח, מטבח חוץ, עצים ואפילו גן מוגבה עם שביל בין הצמחים.

את מרחב החוץ תכנן מתכנן הנוף שי דוד, מנכ"ל ובעלים של חברת כרכום. בעלי הדירה, משפחה המתגוררת בחו"ל ומגיעה לישראל בעיקר לחגים ולחופשות, ביקשו מקום שיאפשר להם לבלות בחוץ ולארח חברים ומשפחה. התכנון נועד להעניק להם חלק מהאפשרויות של בית עם גינה, בתוך בניין מגורים.

למרות הגובה, המרפסת אינה מבודדת ממבטים. שבע קומות נוספות נמצאות מעליה, והשכנים יכולים להשקיף על חלקים ממנה. לכן הפרטיות הייתה שיקול מרכזי בתכנון: עצים וצמחייה שולבו ליצירת מעטפת ירוקה, שמצמצמת את החשיפה ומגדירה אזורים אינטימיים יותר.

"כשמתכננים גינה על גג או במרפסת גבוהה, המטרה היא לא רק להכניס צמחייה, אלא ליצור תחושה של גן אמיתי", מסביר דוד. "צריך לחשוב על פרטיות, על תנועה בין האזורים, על מקומות לשבת ולארח ועל האופן שבו הצמחייה תתפתח עם השנים. בסופו של דבר, אנחנו רוצים שאנשים ירגישו שהם נמצאים בגינה ולא על גג של בניין".

החלוקה לאזורים מסייעת לארגן את השטח הגדול. במקום רחבה אחת פתוחה, נוצר רצף של מקומות לאכילה, לישיבה ולמנוחה, עם מעברים ביניהם וצמחייה שמלווה את התנועה.

בסמוך לסלון מוקם אזור האירוח המרכזי, הכולל שולחן אוכל גדול ומטבח חוץ. הקרבה לבית מאפשרת להשתמש בו כהמשך של החלל הפנימי. לצד המטבח נשתלו צמחי תבלין, לבקשת בעלת הבית, לשימוש בזמן הבישול והאירוח.

בחלק המערבי תוכננה פינת ישיבה הפונה אל הנוף, תחת צלם של עצי פיטנה. בחלק המזרחי שולבו שיחי לגרסטרמיה, המוסיפים פריחה וצבע. לאורך היקף המרפסת נשתלו עצי לימון וליים שעוצבו בשיטת אספלייה: הכוונת הענפים לאורך תמיכה, באופן שיוצר צמיחה שטוחה יחסית. כך משמשים עצי הפרי גם כגבול ירוק.

מפלס מוגבה, שאליו עולים מתוך המרפסת, קיבל אופי של גן. עצי אלון תבור נשתלו לצד שיחים וסוקולנטים, ושביל מאבני מדרך עובר ביניהם. הצמחייה נבחרה, לדברי המתכנן, גם בהתחשב בלחות וברוחות המגיעות מכיוון הים.

העצים מוסיפים צל ומסייעים לצמצם מבטים אל חלקים מהמרפסת. השביל והשתילה סביבו משנים את אופן השימוש בשטח: זהו אזור שאפשר לנוע בתוכו, ולא רק להתבונן בצמחייה משוליו.

בהמשך נמצא מתחם הכולל דק עץ, ג'קוזי, מקלחת חוץ ומיטות שיזוף. קירות עץ ומשרביות מחומר המבוסס על עץ ממוחזר וגרוס תוחמים אותו ומפרידים בינו לבין שאר המרפסת. אלמנט מים נוסף, סלע שממנו זורמים מים, מכניס למרחב צליל שנועד למתן את נוכחות רעשי העיר.

מאחורי השתילה ואזורי הישיבה נמצאת מערכת תשתיות המשרתת את הגינה. אריחי האבן, במידות של מטר על מטר, הונחו על מערכת רצפה צפה, שמתחתיה הועברו תשתיות מים, חשמל, גז, תקשורת ושמע.

גם מתחת לדק המוגבה הוקצה חלל טכני, שבו שולבו מערכות ההשקיה הממוחשבת והתאורה. הסתרת המערכות מאפשרת לשמור על רצף חזותי, בלי לוותר על הצרכים המעשיים של מרחב חוץ הכולל צמחייה, מטבח ומתקני מים.

הפרויקט תוכנן במקביל לעיצוב הפנים של הדירה, כך שהקשר בין הבית למרפסת היה חלק מהתכנון מראש. בשטח חוץ בגודל כזה, האתגר אינו רק להוסיף שימושים, אלא גם ליצור ביניהם קשר ולאפשר לכל אזור לשמור על אופי משלו.

בין עצי האלון, אבני המדרך ופינות הישיבה, הבניין נוכח פחות. הנוף שנפתח מעבר לצמחייה מזכיר את הגובה, אבל בתוך הגן תשומת הלב עוברת לפרטים קרובים יותר: צל על השביל, פריחה עונתית ומקום לשבת בו מחוץ לבית.

תכנון נוף: שי דוד, כרכום