בפרויקט המגורים החדש, שנפתח לאחרונה ומיועד לאנשים שחצו את גיל 60, בקו ראשון לים, הנוף הוא נתון שקשה להתעלם ממנו. ב־SEA ONE, ריזורט המגורים של קבוצת אורנים על חוף ימה של ראשון לציון, הוא שימש נקודת מוצא לתכנון המבנים ולעיצוב הפנים: החל מקווי המתאר המעוגלים, דרך בחירת החומרים ועד למבטים הנפתחים מהחללים הציבוריים ומהדירות. השאלה התכנונית הייתה כיצד להפוך את הקרבה למים לחלק מהשימוש היומיומי במבנה.
הפרויקט מורכב משני מגדלים הנשענים על שתי קומות ציבוריות עם חללים בגובה כפול וחזיתות שקופות. את האדריכלות תכנן משרד יסקי מור סיון, ועל עיצוב הפנים הופקד האדריכל ערן בינדרמן. הקימורים בחזיתות מתקשרים לתנועת הגלים, בעוד שבפנים נבחרו גוונים וחומרים המזכירים את סביבת החוף.
האור כמרכיב בתכנון
הכניסה עוברת דרך קוביית זכוכית גבוהה הפונה מזרחה ומכניסה אור אל האטריום. החלל המרכזי מחבר בין מפלסי הפרויקט ומשלב חיפוי במבוק, שני עצי זית ובריכות שיקוף. לצד תפקידו כאזור קבלה והתמצאות, הוא נועד ליצור מעבר הדרגתי בין החוץ לבין אזורי השהייה.
"האטריום הוא אחד ממקורות האור של הפרויקט", אומר בינדרמן. "זהו חלל קבלת הפנים, חם בתחושה, מחופה עץ במבוק, במרכזו שני עצי זית פיסוליים עם תאורה טבעית ובריכות שיקוף שמרמזות לים ולרוגע".
שני פטיואים נוספים מכניסים אור וצמחייה לעומק המבנה ויוצרים קשר בין אזורים במפלסים שונים. התכנון מתייחס גם להשתנות התאורה לאורך היום: אור הבוקר, השתקפויות הצהריים והתאורה המלאכותית בערב מעניקים לאותם חומרים מראה שונה.
פלטה חופית, בלי סמלים ימיים
הקשר לים מתבטא בעיקר בצבע ובחומר. גוני חול וצדפים מצטרפים לכחול, לטורקיז ולירוקים, לצד עץ, זכוכית וטקסטיל. הבחירה הייתה להימנע משימוש ישיר במוטיבים ימיים ולהסתמך על איכויות כמו שקיפות, מרקם וגוון.
במעליות משתנה גוון הזכוכית מכחול בהיר לכהה, ובמסדרונות משולבים אלמנטים של צמחייה. החומרים חוזרים בחלקים שונים של הפרויקט כדי לייצר רצף, אך אינם מיושמים באופן זהה בכל מקום. לצד אזורים מאופקים תוכננו חללים בעלי צבעוניות וטקסטורות מודגשות יותר.
גם חלוקת הפעילויות משפיעה על אופי החללים. קומה ציבורית אחת מוקדשת לספא, לבריכה, לחדרי כושר, לטיפולים ולפילאטיס. האחרת כוללת מרחבים לתוכן, למיינדפולנס ולמפגשים חברתיים. השימושים השונים דורשים מענה גם לשקט ולריכוז וגם לתנועה ולמפגש.
לובי עם אפשרות להתרחק מהמרכז
אחד האתגרים במתחם המשלב מגורים ושירותים משותפים הוא מתן אפשרות להשתתף בחיי המקום בלי להפוך כל יציאה מהדירה למפגש חברתי. בלובי נעשתה חלוקה לאזורי משנה באמצעות ספריות עץ, ריהוט וטקסטורות, במקום להסתמך רק על מחיצות.
"השאיפה היא לייצר חיבורים, אבל לא בכל מחיר", אומרת שירה אורן־נחמיאס, משנה למנכ"ל קבוצת אורנים ויזמית SEA ONE. "זוהי הזמנה פתוחה במסגרת שמאפשרת לך להחליט איך ייראו החיים שלך. כל אחד בוחר את מקומו כמשתתף פעיל, או כצופה מן הצד".
הגמישות מתבטאת גם בחדרים המיועדים ליותר משימוש אחד. חלל לפעילות שקטה בבוקר יכול לשמש לאירוח בשעות הערב. הצלחתו של פתרון כזה תלויה גם בתפעול ובניהול, מעבר לתכנון הראשוני.
המעבר מהשטח הציבורי לדירה
המסדרונות תוכננו כהמשך לשפה של האזורים המשותפים, עם גוונים בהירים, תאורה רכה וטקסטורות טבעיות. פתחי הדירות שקועים מעט ביחס למסדרון, כדי להגדיר לכל כניסה אזור משלה וליצור הפרדה מסוימת מתנועת העוברים.
גם התנועה האנכית היא חלק מהתכנון: בכל בניין כמה מעליות, ולצידן מעלית שקופה המשרתת את המתקנים הציבוריים. המטרה המוצהרת הייתה לקצר את המעברים בין אזורי המגורים לפעילויות ולשמור על התמצאות נוחה.
בתוך הדירות: מקום לנוף ולאירוח
הפרויקט כולל דירות משטח של כ־50 מ"ר ועד דירות גדולות ופנטהאוזים, לצד דירות גן. חלונות גדולים, מרפסות ומעקות זכוכית מעוגלים נועדו לשמור על קווי המבט החוצה. פלטת החומרים ממשיכה את זו של החללים הציבוריים, בקנה מידה ביתי יותר.
"העיצוב הפנימי אינו מבקש להתחרות בנוף. להפך. הוא מתפקד כרקע שקט שמאפשר לו להיות במרכז", אומר בינדרמן.
מגוון התוכניות כולל דירות עם חללי אירוח גדולים, שתי סוויטות נפרדות או חדר נוסף לעבודה ולאורחים. בדירות הגן מתווסף קשר ישיר לשטח החוץ, ובפנטהאוזים מרפסות רחבות. האפשרויות נועדו לענות על הרכבים משפחתיים והרגלי שימוש שונים.
הדגש על אירוח מתייחס גם למשפחה המורחבת: סלון, מקומות ישיבה וחדר נוסף עשויים לשנות את תפקודם בין שגרה שקטה לביקור של ילדים ונכדים. כאן נבחנת הגמישות ברמת הדירה, ולא רק במתקנים המשותפים.
SEA ONE מציג ניסיון לחבר בין דירה פרטית לבין תשתית של פנאי ומפגש. הבחירה באור, בצמחייה ובחומרים חוזרים מעניקה למכלול מסגרת עיצובית עקבית; המבחן היומיומי יהיה באופן שבו המרחבים האלה משרתים את הדיירים, בפרטיות ובשימוש המשותף.