כבר לא רק משטח עבודה: האי במטבח הופך ליצירת אמנות

החורף מתקרב, ואיתו השעות הארוכות בבית. מבשלים, אופים ומזמינים חברים לארוחת ערב, ובין הסיר שעל הכיריים לתבנית שיוצאת מהתנור, כולם מתכנסים במטבח. גם בבית עם סלון מושקע ופינת אוכל מרווחת, דווקא כאן מתנהלות לא פעם השיחות הטובות ביותר. במטבחים רבים, האי הוא המקום שסביבו הכול קורה.

בשנים האחרונות הוא מקבל גם תפקיד עיצובי בולט. לצד האי המלבני המוכר, עם משטח העבודה וכיסאות הבר, מופיעים איים בעלי קימורים, חיפויי אבן מכל הצדדים וחיבורים לא שגרתיים בין עץ למתכת. בחלק מהמטבחים הוא נראה כמו סלע שנחצב מהאדמה, ובאחרים כמו פסל שתוכנן במיוחד לחלל.

השינוי נוגע גם למקומו בתכנון: האי הופך לנקודת מוצא שסביבה מתגבשים המטבח והקשר שלו לסלון ולפינת האוכל.

סברינה מוהדב וויקי שדה, מבעלות מטבחי סמל ומעצבות הבית של החברה, מתכננות מטבחים שבהם האי מקבל תפקיד מרכזי, מבחינה שימושית ואסתטית כאחד. בקולקציות שעיצבו, חומרי גלם המזוהים עם משטחי עבודה עוטפים לעיתים את המבנה כולו. הגיאומטריה, עיבוד האבן ושילובי החומרים מעניקים לכל יחידה אופי משלה.

אחת הדוגמאות הבולטות היא אי מאבן קוורציט טבעית בגוונים של ורוד מעושן, בורדו וחום. לצד העורקים הדרמטיים של האבן, בולט המבנה הגיאומטרי: עשרות חלקים חוברו לקומפוזיציה תלת ממדית מורכבת, המזכירה פסל. החיפוי נמשך מהמשטח אל הבסיס ויוצר מראה רציף, שבו האבן מגדירה את צורת האי כולו.

לכל לוח אבן טבעית גוון, עורקים וטקסטורה משלו. כאשר משתמשים בה לחיפוי אי שלם, ההבדלים האלה הופכים לחלק משמעותי מהעיצוב. עם זאת, כדאי לבחון גם את התאמת החומר לחיי היומיום. סוג האבן, הגימור והחיבורים משפיעים על התחזוקה, וחלק מהאבנים רגישות לכתמים או לחומרי ניקוי מסוימים. לפני הבחירה חשוב לברר מהן הוראות הניקוי והאם נדרש טיפול מגן תקופתי.

במטבחים אחרים שעיצבו מוהדב ושדה, העניין נוצר באמצעות מפגש בין חומרים. במטבח בגימור בזלת מט, למשל, שולבו חזיתות עץ תלת שכבתי בגוון Black Sand ופרטי נגרות בעלי טקסטורה עמוקה. הגוונים הכהים נשארים מאופקים, בעוד ההבדלים בין המשטחים מוסיפים עומק.

בקולקציות נוספות מופיעים אלומיניום, גימורים מטאליים ועצים בגוונים שונים לצד איים מאבן טבעית. העץ מרכך את הנוכחות המאסיבית של האבן, והמתכת מוסיפה קווים מדויקים והשתקפויות. במטבח בעל צבעוניות מצומצמת, הטקסטורות והאופן שבו האור פוגש אותן מקבלים חשיבות מיוחדת.

גם הצורה משתנה. קצוות מעוגלים, חזיתות משופעות ומפגשים בזוויות לא שגרתיות יוצרים איים שנראים אחרת מכל כיוון. במטבח הפתוח לסלון, החזית שפונה אל אזור הישיבה מקבלת תשומת לב דומה לזו שמקבל רהיט מרכזי: היא נוכחת בחלל גם כשהבישול מסתיים והמשטח מתפנה.

לצד הבחירות העיצוביות, האי צריך לאפשר עבודה נוחה. בזמן אירוח, כשמבשלים, מגישים ומשוחחים במקביל, חשיבותם של משטח פנוי ומעברים נוחים מורגשת במיוחד. לכן כדאי להתחיל מהשאלה מה רוצים לעשות באי: לבשל, לשטוף כלים, להכין אוכל, לאכול או לארח.

שילוב כיור וכיריים מאפשר לעבוד כשפונים אל בני המשפחה והאורחים, אך משאיר פחות שטח פנוי ומחייב תכנון של התשתיות. מי שמעדיפים אי ללא מתקנים קבועים יכולים להשתמש בו להכנת בצק, לפריסת מגשי אירוח ולארוחות יומיומיות.

גם הישיבה דורשת תכנון. צריך להביא בחשבון את המקום לרגליים, את פתיחת המגירות ואת התנועה מאחורי הכיסאות כשהם בשימוש. הוספת מקומות ישיבה עשויה לבוא על חשבון אחסון, ולכן המספר המתאים תלוי בצרכים ובמידות החלל.

במטבחים גדולים אפשר לפצל את הפעילות בין שתי יחידות, למשל אי לעבודה ואי לישיבה. פתרונות אחסון נסתרים ושילוב מכשירי חשמל בתוך הנגרות יכולים לסייע לשמור על משטחים פנויים. בחללים מצומצמים יותר, אי קטן ומדויק עשוי לספק את כל הדרוש בלי להכביד על התנועה.

בסופו של דבר, הבחירה צריכה להתאים להרגלי הבית. אבן מרשימה או צורה יוצאת דופן ימשכו את העין, אבל הנוחות היא שתקבע אם האי יהפוך למקום שרוצים להתכנס סביבו בכל יום.