חמש המגמות שמעצבות את הדור הבא של המגורים

עד לא מזמן, הערך של פרויקט מגורים נמדד בעיקר לפי מיקום, גודל הדירה והמפרט הטכני. היום יותר ויותר יזמים, אדריכלים ורוכשים שואלים שאלה אחרת: איך המבנה הזה ישפיע על הבריאות, איכות החיים ואפילו על תוחלת החיים הבריאה של מי שיגור בו?

בעולם שבו סטרס, עבודה היברידית וישיבה ממושכת הפכו לחלק בלתי נפרד מהשגרה, גם עולם הנדל"ן מתחיל להשתנות. הדירה כבר אינה רק מקום לישון בו, אלא סביבה שאמורה לעודד תנועה, להפחית עומס מנטלי, לחזק קהילה ולתמוך בבריאות הפיזית והנפשית של הדיירים. מי שממשיך לבנות רק בטון וזכוכית, עלול לגלות שהוא מפספס את אחת המהפכות המשמעותיות ביותר בענף. אלה חמש המגמות שמעצבות כיום את תחום נדל"ן הוולנס.

אחת המגמות הבולטות בעולם היא תכנון מבנים המבוסס על עקרונות של נוירו אדריכלות - תחום המשלב מדעי המוח, פסיכולוגיה סביבתית ופיזיולוגיה. במקום להתמקד רק באסתטיקה, התכנון מתייחס גם לאופן שבו הסביבה משפיעה על הגוף והמוח.

המשמעות בפועל היא שילוב של תאורה התואמת את השעון הביולוגי, חדירה עמוקה של אור טבעי לחללים, טיפול באקוסטיקה, שימוש בחומרים טבעיים, צמחייה המשפרת את איכות האוויר ואזורי שקט שנועדו להפחית סטרס.

מחקרים מצביעים על כך שסביבות המשלבות אלמנטים מהטבע עשויות לתרום להפחתת לחץ, לשיפור הריכוז ולהעלאת שביעות הרצון של המשתמשים. גם בדירות עצמן ניכרת מגמה של תכנון רסטורטיבי יותר, עם חללים פתוחים, חיבור בין פנים לחוץ ומרפסות שמתפקדות כהמשך טבעי של הבית ולא רק כאלמנט עיצובי.

למגמה הזאת יש משמעות גם על רקע הזדקנות האוכלוסייה. שיעורי הדמנציה עולים באופן משמעותי עם הגיל, ולכן סביבה התומכת בתפקוד קוגניטיבי עשויה להפוך בעתיד מיתרון שיווקי לסטנדרט תכנוני.

אם עולם הכושר עבר בעשור האחרון ממכשירים לאקו סיסטם דיגיטלי שלם, כעת גם הבית עובר תהליך דומה. יותר ויותר מערכות חכמות יודעות לנטר את איכות האוויר, הטמפרטורה, הלחות, צריכת האנרגיה ואפילו דפוסי השינה והרגלי החיים של בני הבית.

במקום רק להפעיל תאורה או מזגן מרחוק, הבית מתחיל ללמוד את הדיירים ולהציע התאמות שנועדו לשפר את איכות החיים, להפחית בזבוז אנרגיה וליצור סביבת מגורים בריאה יותר.

מדובר במעבר מתפיסה של בית חכם לבית שמנסה לתמוך באופן אקטיבי ברווחה של מי שחי בו.

הדור הצעיר כבר לא רוצה לבזבז שעות בכל יום על נסיעות בין הבית, העבודה, חדר הכושר והבילויים. הוא מחפש מרחב חיים אינטגרטיבי שבו אפשר לגור, לעבוד, להתאמן, להיפגש עם חברים ולאכול טוב במרחק הליכה.

כתוצאה מכך, יותר ויותר פרויקטים משלבים מגורים, מסחר, שטחים ירוקים, מסלולי הליכה, מרכזי כושר, שירותי בריאות ונגישות למזון איכותי כחלק מתכנון אחד. אלה כבר אינם שירותים משלימים שנוספים בסוף הפרויקט, אלא חלק בלתי נפרד מתפיסת התכנון.

המעבר הזה משקף תפיסה רחבה יותר שלפיה איכות החיים אינה מסתיימת בדלת הכניסה לדירה, אלא מתחילה בסביבה שמקיפה אותה.

בישראל האקלים כבר אינו הערת שוליים בתכנון האדריכלי, אלא אחד המשתנים החשובים ביותר. עם תשעה עד עשרה חודשי קיץ בפועל, עומסי חום כבדים, לחות גבוהה במישור החוף והבדלים משמעותיים בין אזורי הארץ, תכנון סביבתי משפיע ישירות על איכות החיים.

הדבר כבר בא לידי ביטוי גם בביקוש. דירות ללא הצללה יעילה, ללא כיווני אוויר נכונים או מעטפת בניין מתקדמת הופכות לפחות אטרקטיביות. מנגד, פרויקטים המתוכננים לייצר מיקרו אקלים נעים, עם הצללות, אוורור צולב, גגות ירוקים, אנרגיה סולארית וחומרים המפחיתים ספיגת חום, זוכים ליתרון משמעותי.

בהקשר הזה, וולנס אינו מסתכם בחדר כושר או בספא. איכות האוויר בתוך הדירה, טמפרטורה יציבה, חשיפה נכונה לאור יום, קרבה לפארקים ולשטחים ירוקים ותכנון המעודד תנועה יומיומית הופכים בעצמם למדדי בריאות.

מי שמתכנן בישראל בלי להביא בחשבון עומסי חום, סטרס תרמי והשפעתם על השינה, הפעילות הגופנית ואיכות החיים, מתכנן למעשה רק חלק מהפרויקט.

הדור הבא גדל בעולם שבו הטכנולוגיה מלווה כמעט כל פעולה יומיומית. בהתאם, גם הבית משנה את אופיו. במקום חללים בעלי ייעוד קבוע, מתפתחים מרחבים מודולריים שמאפשרים לעבור בקלות מעבודה לאימון, מלמידה למנוחה וממפגש חברתי לשגרת התאוששות.

במקביל, מערכות מבוססות בינה מלאכותית ילמדו את הרגלי המשתמשים ויתאימו באופן דינמי תאורה, אוורור, טמפרטורה ודפוסי שימוש. בסופו של דבר, לא מדובר בעוד גאדג'טים, אלא במעבר מתכנון סטטי לתכנון שמסתגל לצרכים הפיזיולוגיים וההתנהגותיים של הדיירים.

בסופו של דבר, נדל"ן וולנס אינו טרנד עיצובי אלא שינוי תפיסתי. ענף הבנייה ועולם הבריאות מתקרבים זה לזה במהירות, והערך של פרויקט יימדד יותר ויותר לא רק במחיר למ"ר, אלא גם ביכולת שלו לשפר את איכות החיים של האנשים שחיים בו מדי יום. יזמים שיבינו זאת מוקדם, צפויים ליהנות מיתרון משמעותי בשוק שבו הבריאות הופכת לחלק בלתי נפרד מהמוצר עצמו.

הכותב הוא שי אלנקרי, ראש תחום חדשנות כושר, וולנס וטכנולוגיה במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט.