יש מקומות בעולם שנראים כאילו הזמן עצר בהם מלכת. הכפר מלידש שבפורטוגל הוא בדיוק מקום כזה. שעה וחצי בלבד דרומית לליסבון, בין יערות ירוקים ללגונה גדולה, מסתתר כפר קטן שנראה כאילו הזמן עצר בו מלכת - עם כיכרות אבן, בתים לבנים וגגות רעפים אדומים. במשך שנים הוא נחשב לסוד מקומי ושקט, כזה שמעט מאוד תיירים באמת הכירו. אלא שכעת זה עומד להשתנות.
מאחורי דלת עץ כבדה בלב הסמטאות הציוריות נפתח מלון Vermelho, מלון הבוטיק הראשון של מעצב הנעליים האגדי כריסטיאן לובוטין. מי שהפך את הסוליה האדומה לאחד מסמלי האופנה המזוהים בעולם, החליט לקחת את האסתטיקה האישית שלו אל עולם האירוח ולעצב מלון שנראה כמו שילוב בין גלריית אמנות, ארמון אירופי ובית חלומות אקלקטי.
לובוטין גילה את מלידש במקרה לפני יותר מעשור, לאחר שעבר תאונה באזור. בדרכו חזרה מבית חולים מקומי הוא הבחין בכפר הקטן והתאהב מיד בנוף הפראי ובשלווה יוצאת הדופן. זמן קצר לאחר מכן רכש במקום בית דייגים קטן ובהמשך הרחיב את הנכס למתחם פרטי הכולל גם סטודיו עם נוף פנורמי ללגונה.
עיצוב יוצא דופן
המלון החדש כולל 13 חדרים בלבד, מתוך רצון לשמור על אינטימיות ולהשתלב בטבע המקומי. החזית עוצבה יחד עם האדריכלית הפורטוגלית מדלנה קאיאדו ונראית כמעט חלק בלתי נפרד מהכפר. קירות בגווני כחול לבן, גגות משופעים וארובות מעוטרות מעניקים למבנה מראה מסורתי מבחוץ, אבל ברגע שנכנסים פנימה הכול משתנה.
עיצוב הפנים של המלון הוא חגיגה של צבעים, תרבויות וחומרים. לצד אלמנטים פורטוגליים קלאסיים כמו אריחי קרמיקה מצוירים ותקרות עץ מעוטרות, אפשר למצוא השפעות צרפתיות, איטלקיות ומצריות שמספרות את סיפור חייו של לובוטין ואת מסעותיו בעולם.
השפעות מעברו של לובוטין
בסלון המרכזי הונחו אריחי זכוכית בהשראת ארמונות הודיים, בר עצום משיש ירוק מהודו וציפויי כסף בסגנון בארוקי שיוצרו ביד בסביליה. על הקירות תלויים פוסטרים ישנים של סרטי בוליווד ולצדם פסלי קרמיקה ופריטי אמנות יוצאי דופן.
גם הצבע האדום המזוהה כל כך עם לובוטין מככב כמעט בכל פינה, עם משקופים ותריסים אדומים, אריחי קרמיקה עם נגיעות אדום וחמרה ואקססוריז אדמדמים שמוסיפים אופי. כל זה יחד עם מדרגות מעוצבות, כיסאות מוזהבים ואריחים מבריקים יוצרים חלל שנראה כאילו נלקח מתוך סט של סרט אופנתי משנות ה-90.
עיצוב החדרים
למרות העיצוב העשיר של החללים הציבוריים, החדרים עצמם רגועים ורכים יותר. כל חדר שונה לחלוטין מהאחר וכולל רצפות פרקט מבריקות, מראות ונציאניות עתיקות, גופי תאורה מרשימים וריהוט שמרגיש כמו שילוב בין בית איטלקי עתיק לסוויטה יוקרתית.
חלק מהחדרים כוללים מרפסות פרטיות הצופות אל הגן, אחרים מציעים גישה ישירה לבריכה, ובחלקם מחכים חדרי רחצה עצומים המכוסים באריחים צבעוניים מהרצפה ועד התקרה.
מקום להוריד בו את הקצב
אחד האזורים המרשימים ביותר במלון נמצא דווקא בקומה העליונה. שם עיטר האמן היווני קונסטנטין קקניאס את הקירות בציורי פרסקו גדולים וצבעוניים של עצים, נחשים ודמויות סוריאליסטיות. אפילו אחד מחדרי הרחצה הפך ליצירת אמנות לאחר שהאמן השתמש בו כניסוי צבעים ולובוטין החליט להשאיר את הכול בדיוק כפי שהוא.
אבל מעבר לעיצוב המרשים, הקסם האמיתי של Vermelho נמצא דווקא באווירה. זהו מקום שמעודד להאט. לשבת עם ספר במרפסת, להקשיב לפעמוני הכנסייה ולשכוח מהטלפון לכמה שעות.