אם בעבר היה נדמה שלכל גיל יש סגנון עיצוב משלו, הרי שהיום הגבולות מיטשטשים במהירות. צעירים מאמצים רהיטים מסורתיים, שטיחים פרסיים ובדי וינטג', בעוד מבוגרים בוחרים בקווים מודרניים, חללים מינימליסטיים ואמנות עכשווית.
איך הכל התחיל? פעם רהיטים כבדים, שטיחי קיר ווילונות עבים נחשבו לסמלים של דור מבוגר. חנויות יד שנייה ובתי מכירות היו מלאים בפריטים שנזרקו מבתים בניסיון להתרחק מהמראה הישן ולאמץ מראה צעיר יותר. במשך שנים, סגנון צעיר זוהה עם חללים נקיים מעומס, קירות לבנים וריהוט פונקציונלי ופשוט.
כיום המצב שונה לחלוטין. אפשר לראות צעירים שתולים ציורי שמן לצד מנורות מוזהבות, או מבוגרים שמעצבים את ביתם עם צילומים עכשוויים וריהוט מודרני. "אני לא מאמין בעיצוב לפי דורות", אמר מעצב הפנים רוברט קוטורייה למגזין Elle Decor. לדבריו, יש לקוחות מבוגרים שמעדיפים עיצוב מודרני, לצד צעירים שמחפשים דווקא עתיקות ופריטים בעלי אופי והיסטוריה.
המגמה הזו בולטת במיוחד אצל דור ה-Z, שמגלה מחדש את הקסם של פריטים היסטוריים, גם באופנה וגם בבית. בדיוק כפי שצעירים מחפשים בגדי וינטג' של מותגים קלאסיים, כך הם גם פוקדים שווקי פשפשים ומכירות פומביות אונליין בחיפוש אחר רהיטים וחפצי נוי בעלי אופי ייחודי.
גרייסון תורנברי, מעצב בן 26 מניו יורק, סיפר למגזין שהוא מבלה שעות באיביי ובשוק הפשפשים של צ'לסי כדי למצוא פריטים מיוחדים לדירה שלו. במקום ריהוט גנרי שמאפיין דירות צעירים רבות, הדירה שלהם כוללת טקסטיל משנות החמישים, שמיכות וינטג' ופריטים עתיקים. את ההשראה הוא שואב מעיצוב אנגלי אקלקטי ועשיר.
עם זאת, גם לו יש גבולות. "אני לא יכול לחיות עם ספה בריפוד פרחוני כי זה כבר מרגיש סבתא מדי", הוא הודה, "אבל יש לי כריות רקומות עם כלבים עליהן", הוסיף.
גם ניקולס כרפליווי, בן 27 מנורת' קרוליינה, אימץ עיצוב מסורתי כבר בתקופת לימודיו באוניברסיטה. חדר המעונות שלו היה מלא בציורים במסגרת מוזהבת, כורסאות קטיפה ומנורות אלגנטיות. לדבריו, הסגנון החמים והעשיר שלו אפילו משך אליו אנשים ויצר עבורו קשרים חברתיים חדשים.
את הסגנון שלו הוא מגדיר כ"גותיקה דרומית", עם פריטים שמעוררים אווירה נוסטלגית מעט מתפוררת, כמו ורדים יבשים באגרטל. מעבר לאסתטיקה, הוא מדגיש גם את היתרון הכלכלי של עיצוב כזה. "אפשר למצוא רהיטים מדהימים ביד שנייה במחירים מצחיקים", הוא אמר.
מהצד השני: יותר ויותר מבוגרים מאמצים סגנון מודרני
אבל השינוי אינו מתרחש רק אצל צעירים. גם מבוגרים כבר אינם מרגישים מחויבים לעיצוב "תואם גיל". "אני סבתא, והמושג הזה השתנה לגמרי", אמרה המעצבת והאוצרת ליסה פרי. הבתים שלה משלבים ריהוט מודרני עם אמנות עכשווית, ובאמצעות קרן האמנות שהקימה היא רואה אנשים מכל הגילים מתחברים מחדש לעבודות יד מסורתיות כמו סריגה, אריגה ורקמה.