- תכנון ועיצוב: מעיין רוזן
- צילום: קארין רבנה
- חלונות: אלוג'י
על מגרש של 350 מ"ר, בקצה רחוב שקט ומול חורשה פראית וירוקה, תכננה האדריכלית ומעצבת הפנים מעיין רוזן בית פרטי דו-משפחתי בשטח של כ-300 מ"ר, שנבנה בשלוש קומות בסגנון מודרני, עם שילוב של חומרים נקיים כמו שחור, לבן ועץ טבעי.
כשהיא הגיעה לשטח לראשונה, היה לה ברור שהנוף הוא הכוכב. החורשה רחבת הידיים הפכה מייד להשראה העיקרית בתכנון ועל כן היא פתחה את הבית אליה, עם חלון רחב מידות שפונה לעבר המרחב הפתוח. הוחלט מראש לעשות שימוש במערכת HORIZON S מבית אלוג'י, גרסת סלים של מערכת הרם-הזז שמאפשרת פתיחה קלה של ויטרינות ענק וכן שימוש בסדרת סקיני מבית אלוג'י, חלונות בפתיחת הזזה וציר למפתחים בינוניים, בקוים ישרים ובעיצוב נקי וצר , שלא יוותרו על פיסת נוף אחת .
דרי הבית , זוג+ חמישה, ביקשו "תחושת בית מלון בוטיק - מקום שכיף לחזור אליו בסוף כל יום". המשפט הזה ליווה אותה לכל אורך הדרך. הם נתנו בה אמון מלא ויד חופשית, והיא הפכה את הבית למרחב שבו הפונקציונליות והאסתטיקה שזורות זו בזו.
הפתחים היוו בסיס לתכנון. אחד המוטיבים המרכזיים בתכנון היו, כאמור, הפתחים - החלונות, הדלתות והמעברים בין אזורים. כל פתח תוכנן לא רק כהכנסה של אור ואוויר, אלא כאלמנט עיצובי שמדגיש תנועה, ממסגר את הנוף ומכניס אותו פנימה כחלק מתכנון החלל- כמו תמונה שמשתנה עם עונות השנה.
מפתחים גדולים פונים לנוף או לחצרות פנימיות, בעוד מפתחים קטנים יותר מכוונים למקומות שדורשים פרטיות. התוצאה היא משחק מדויק של פתוח וסגור, של גלוי ומוסתר.
האפשרות להתאים את החלונות של חברת אלוג'י לעיצוב הפנים, אפשר לשמור על שפה אחידה ונקייה ולהדגיש את המבט לנוף דרך פתחים גדולים ומרשימים שאינם מתחרים עם שאר האלמנטים אלא משתלבים בתוכם בטבעיות.
הבית כולו מתוכנן בקווים ישרים ונקיים, אך כזה שמרגיש נעים, חם ומזמין - שילוב בין עיצוב מוקפד לאווירה של בית אמיתי. זה לא רק פרויקט - זו הצהרה על איך עיצוב יכול לרגש, לשרת, ולחבר בין אנשים למרחב שבו הם חיים.
בכל שלב בתהליך הוקפד על שילוב בין קווים מודרניים ונקיים לבין חומריות חמה - עץ, ברזל עדין, בדים רכים. הבית אמנם מינימליסטי יחסית בפרטים, אך עשיר בתחושה. כל בחירה נעשתה מתוך מחשבה עמוקה על שימושיות, נוחות וחיים.
כאדריכלית ומעצבת פנים, מעיין מאמינה בראש ובראשונה בחלונות המאפשרים להכניס את החוץ אל תוך הבית וכן שכל קומה תספר סיפור אחר ותשמש את בני הבית בפונקציות השונות שהם צריכים.
קומת הכניסה נועדה לאירוח - חלל שנשאר תמיד מסודר, נעים ומזמין, ללא עומס מיותר.
המרתף, לעומת זאת, תוכנן כממלכה לילדים ולמתבגרים המאפשר להם לארח, ולשחק מבלי הצורך לשמור על חלל מגורים מוקפד ומאורגן כל הזמן.
בקומת החדרים העליונה תוכננו החדרים הפרטיים, שמאפשרים שקט, פרטיות ותחושת ריחוק מבורכת מהמולת הבית. את אזור ההורים היא בחרה לתכנן גבוה מאזור חדרי השינה של הילדים בחצי מפלס מתוך רצון לייצר הפרדה רכה.
הגובה הנוצר בין המפלסים יחד עם מיקום חלל יחידת ההורים מעל הסלון, איפשרו הגבהה של חלל הסלון דבר שהקנה לו תחושת מרחב גדולה יותר, גם בזכות החלונות.
הסלון תוכנן כחלל כפול בגובהו, עם תקרה גבוהה שמכניסה אור, אוויר ונוכחות. אולם כדי לשמור על תחושת חמימות - תוכננה ספרייה רחבה שמטפלת בגובה ומאזנת אותו. הספרייה יוצרת תחושת עומק, מוסיפה אופי ומעניקה מקום אחסון חכם מבלי ליצור תחושת עומס. העץ, הנגרות המדויקת והחלוקה הנקייה יוצרים יחד הרמוניה.
במטבח, היה אתגר לא פשוט: מצד אחד - רצון למטבח פרקטי ונגיש, ומצד שני - חלום על פינה משפחתית נפרדת לצפייה משותפת. הפתרון היה תכנון דו־צדדי שמשרת גם את אזור הבישול וגם את אזור הישיבה והטלוויזיה. בתכנון הנגרות, נוצל כל "חלל מת" ליצירת אחסון כפול שמשרת את שני הכיוונים.
היה לה ברור שמיטת ההורים תופנה לחורשה ומכאן שהיתה חשיבות מאוד גדולה בתכנון ויטרינה רחבה שמכניסה את הטבע פנימה, ומובילה למרפסת פרטית -מקום של שקט מהמולת הבית ומכאן שהויטרינות תאמו את הרצונות.