- תכנון ועיצוב: דן והילה ישראלביץ
- הפרויקט: וילה הממוקמת באחד מישובי המרכז, עבור משפחה בת 5 נפשות: זוג בשנות ה-50 לחייהם ושלושת ילדיהם: בן מתבגר ושניים בגיל צבא
- שטח המגרש: כ-800 מ"ר שטח בנוי: כ-540 מ"ר על פני 3 קומות- מרתף, קומת קרקע וקומת מגורים
- אדריכלות ועיצוב פנים: ישראלביץ אדריכלים
- צילום: עודד סמדר
לפני מספר שנים פנו בני הזוג להילה ודן ישראלביץ- בעלי המשרד ישראלביץ אדריכלים, המתמחה בתכנון נחלות ובתי יוקרה, במטרה לבחון התכנות של שיפוץ ביתם הקיים, בית אותו בנו לפני כ-15 שנה באחד מיישובי המרכז ובו גידלו את שלושת ילדיהם.
"הילדים בגרו, הצרכים השתנו, והשניים יצרו איתנו קשר מתוך מחשבה שניתן יהיה להתאים את הבית הקיים לרצונות ולצרכים חדשים שביקשו לממש", משחזרת הילה. "קבעתי איתם פגישה בנכס ולאחר שהגעתי ובחנתי את הקיים ביחס לפרוגרמה החדשה, חשוב היה לי להסביר לבני הזוג בצורה שקופה שגם אם נתכנן את המבנה הנוכחי בגבולות האפשר, התוצר המוגמר יענה במקרה הטוב על כ- 60% ממה שציפו בפועל להשיג. מנגד, הצעתי גם קו חשיבה אחר ובלתי שגרתי, בידיעה שזוהי הדרך היחידה במסגרתה הם באמת יוכלו ליישם את הדרישות: לחפש מגרש חדש שבו יוכלו לבנות את בית חלומותיהם".
אותה מחשבה יצרה מציאות חדשה: "חלפו כשנתיים מאותה הפגישה עד לשיחת הטלפון המפתיעה שקיבלנו מהם ובה התבשרנו שהם אכן רכשו מגרש. ועוד איזה מגרש...", אומרת הילה. "השטח החדש עליו בנוי ביתם החדש הוא ללא ספק חד פעמי, שכן הוא ממוקם בפאתי הישוב, יושב על צלע הר ומשקיף לנוף פנטסטי של שמורת טבע בתולית. מדובר בפיסת אדמה יוצאת דופן והחשיבה התכנונית שליוותה אותנו כבר מהשלבים הראשוניים היתה כיצד להושיב את המבנה על פני הטופוגרפיה הקיימת, מה לפתוח ולאילו כיוונים, וכיצד לשלב את השמורה כחלק אינטגרלי בכל פינה בבית הזה. בפועל המבנה המינימליסטי שיצרנו נטמע בנוף הסלעי ובצמחיית הבר הטבעית שמסביב. התוצאה מזוקקת ועוצמתית באופן שמאפשר לטבע לבלוט במלוא הדרו והוא הופך הלכה למעשה לחלק בלתי נפרד מההוויה הכללית".
האזור ההררי אפשר ליצור בית גבוה שנפתח כולו לגבעות שמסביב: "המבנה ברוטליסטי, מדבר בשפת הבטון החשף ובנוי ב-3 קומות", מסבירה הילה. "יצרנו במתכוון דירוג לכיוון הנוף, כשהאגפים השונים שבפנים, וכך גם החצר ובריכת האינפינטי, משתלבים באופן כמעט בלתי אמצעי עם הטבע שעוטף את המגרש. תכננו שלוש קוביות ששתיים מהן מהוות את קומת הקרקע וקובייה שלישית עליונה שרוכבת עליהן, בולטת מהן, וחותכת את כל המבט שמאלה לכיוון הנוף. כדי ליצור את האימפקט הנכון תכננו קונזול נטול עמודים שבולט כ-7 מטרים מחזית קומת הקרקע ומרחף מעליה לגמרי".
מוטיב הדירוג שנראה בבירור בממד הגובה שב וחוזר גם בשתי הקוביות שמרכיבות את קומת הקרקע. "הכניסה לשטח המגרש מתבצעת דרך חזית צידית והקובייה הראשונה שפוגשים בולטת מעט החוצה ומובילה את הבאים עד למבואת הכניסה שממוקמת במרכז voidשנוצר בינה לבין קוביית הבטון הנוספת. בכדי לרכך את המסה האטומה של החזית השלמה, ולייצר נראות בלתי שגרתית, בחרנו בדלת כניסה חשמלית שעשויה מזכוכית ובהיקפה פרופיל אלומיניום. בעוד ששבתים מודרניים נעשה שימוש נרחב בוויטרינות, שתורמות מאוד למראה המהוקצע ומייצרות שקיפויות, כמעט תמיד נתקל בהתנגדות מצד הלקוחות כשנציע לתכנן גם את דלת הכניסה מזכוכית, לכן עולה לשיטתי התהיה מה ההבדל בינה לבין הפתחים האחרים. מכיוון שבבית הזה מבואת הכניסה מצויה בעומק המבנה ולא במישור הקדמי, הלקוחות זרמו עם הרעיון והתוצאה שהתקבלה היא בהחלט מסקרנת וייחודית- מדרכי האבן ובריכות השיקוף מובילות אל דלת גדולה במיוחד שמיתמרת לגובה של כ-3.4 מ' ונמתחת לרוחב של קרוב ל-2 מטרים והמשחק שנוצר בינה לבין חזיתות הבטון האטומות אוורירית יוצר קומפוזיציה שונה ומוסיף ממד של רכות ושקיפות".
האלמנט הראשון שנגלה לעיני הבאים מבעד לדלת הזכוכית העוצמתית הן מדרגות ברזל מעוקלות - פיסוליות שמובילות למפלס התחתון ולזה העליון, ולאחריהן נראית בבירות גם הוויטרינה הגדולה שבחזית המקבילה- מבעדה זולף לבית אור השמש ונגלה הנוף שפתוח לאינסוף.
משמאל למבואת הכניסה מצוי האזור הציבורי ובו הסלון, המטבח ופינת האוכל, שמוקפים מקצה לקצה בוויטרינות זכוכית ובמישור הפנימי ניצבים עמודי פלדה קונסטרוקטיביים- מינימליסטיים, שנושאים את עומס הקומה העליונה. "את ההשראה לתכנון העמודים הללו שאבתי מאלה שתכנן האדריכל מיס ואן דר רוהה בפביליון ברצלונה והם מהמאפיינים הבולטים של המבנה האייקוני הזה", אומרת הילה. "העובדה שהם מנותקים מהקיר החיצוני אפשרה לי להפוך את הקיר הגובל במטבח ובסלון לחדת זכוכית מבעדה נגלים באין מפריע שמורת הטבע וכך גם הבריכה שממוקמת בקו האפס של המגרש- הולכת, יורדת ונפתחת באופן לכיוון הנוף שמקיף אותה מקצה לקצה".
בדומה לאדריכלות, גם עיצוב הפנים הינו נקי, מהוקצע ומינימליסטי וככזה הוא נותן מקום של כבוד למבטים הנדירים הנשקפים מבעד לפתחים הגדולים: "קיר הטלוויזיה שבסלון עשוי מיחידת נגרות משולבת בפח, בגימור מיוחד שעבר טיפול בחומצות", מסבירה המתכננת. "מאחוריו חבויים מזווה גדול העומד לרשות המטבח ושירותי הבריכה שאליהם ישנה כניסה נפרדת דרך חצר האירוח".
"העובדה שתכננו מזווה בנפרד מהמטבח, אפשרה לנו לתכנן מטבח פרללי- מינימליסטי במיוחד ובו חזית ארונות גבוהים מחופה בפורמייקת ננו איכותית ומתכתית שמתכתבת עם קיר הכוח שבסלון. מנגד, באי בחרנו להשתמש בחומרים אחרים: חיפוי מטאלי, משטח LAMINAM בגוון המשתלב עם זה של החזיתות הגבוהות, דלפק עץ מאסיבי וכיור one piece הכולל גם כיור יבוש, שחצוב באבן ואורכו כ- 1.8 מ'. השילוב בין כל האלמנטים הללו מייצר מעין קובייה אחת טוטאלית שנראית כקופסה בתוך קופסה וככזאת היא משתלבת בנרטיב של הפרויקט כולו- עיצוב הפנים מדבר את שפת הארכיטקטורה בצורה חדה וברורה. בנוסף, התקרות בקומת האירוח טופלו בטיח דמוי בטון שיוצר תחושה מינרלית- טבעית, והן משתלבות ברכות עם קירות הבטון- הרמוניה בין כל המישורים שמתקיימים במרחב".
הוויטרינות הגדולות הן שמובילות ישירות לאזור האירוח החיצוני, היושב תחת הקונזול העליון שמשמש כפרגולה טבעית מרחפת מעל לאזור הישיבה. "בהמשכו ממוקמת גם בריכת האינפינטי המשמעותית ואותה תכננו במנח שאינו מקביל לבית אלא דווקא לגבולות המגרש הטרפזי- באופן הזה הבריכה מתמזגת עם נופי השמורה, ומימיה נופלים כלפי מטה ומתמזגים בפיתוח השטח הטבעי ובגווני הטבעיים של המגרש. משני צידיה יצרנו גישות שמובילות לאזור פתוח ומגונן".
בקובייה המקבילה לזו של האגף הציבורי ממוקמת כאמור קובייה נוספת ובה ממוקמים מאסטר ההורים שמוקף בחצרות פטיו, שירותי האורחים וחדר הכביסה. בין שתיהן חוצצת בריכת שיקוף שמהווה המשך טבעי לזו שמובילה את הבאים אל דלת הכניסה הראשית. "שתי הברכות מתפרשות למעשה כבריכת שיקוף אחת שממשיכה וחותכת את הבית מהכניסה ועד לקצהו הנגדי", מסבירה הילה. "ביחידת ההורים תוכננה מרפסת שאליה יוצאים ישירות מחדר השינה והיא שמפרידה באופן כמעט הרמטי בין המאסטר למטבח, זאת הודות לציר המדרכים והבריכה עצמה שמפרידים בין שני האגפים. כך נענינו לאתגר שמעד בפנינו לייצר פרטיות מלאה מבלי שהאזור הפרטי יתנגש עם הפונקציות הציבוריות של הבית. הציר יוצר בפועל ניתוק פיזי ממשי בין שתי הזירות ומספק אינטימיות מלאה".
הכניסה אל חדר השינה של בני הזוג מתבצעת דרך דלת נגרות ממנה נחשפים מיד לארון ארוך במיוחד שמורכב מנגרות מחורצת המייצרת מקצב דינמי. "מיטת ההורים ממוקמת במקביל למרפסת, וכשפותחים את הווילון נגלה דרכה הטבע- זהו ללא ספק הנוף המושלם לו אפשר לייחל כשמתעוררים בבוקר", אומרת הילה. "מימין לחדר השינה ממוקם חדר ארונות שחופה כולו בחזיתות זכוכית ובמרכזו ארון דו-כיווני, גם הוא מזכוכית- כך שהאדם העומד בו רואה את דמותו מכל זווית. הנראות במרחב הזה היא מיוחדת, וודאי ברמת השקיפויות שמתקיימות בו ובתוך כך הוא נקרא כגדול יותר ומתקיימת בו הכפלה של אור. באזור זה ממוקמת גם הכניסה לחדר הרחצה שפתוח לפטיו שמשמש מחד כחלון שמכניס פנימה שפע של אוויר ואור ומאידך שומר על פרטיות מוחלטת".
בקומה א' תוכננו סוויטה השינה של אחד מהילדים (בעוד שהסוויטות של השניים הנוספים ממוקמות במפלס התחתון) וחדר כושר משפחתי גדול ומאובזר: "הקובייה העליונה והמרחפת עשויה מבטון וסבכות עץ ובקצה חדר הכושר תוכננה ויטרינה גדולה, מקצה לקצה, שמשקיפה לבריכה ולשמורה. זהו מרחב שכלל לא משנה באיזו שעה של היום אתה נמצא בו, האווירה השוררת בו גורמת ללב להתרחב והיא ממלאת אותך בשלווה- חיבור ממשי בין גוף לנפש", אומרת הילה. "בעוד שהבית כולו עוצב בגוונים מונוכרומטיים, בחדר הכושר יצרנו קיר צהוב שמכניס כביכול את השמש פנימה גם כשמתאמנים לעת ערב, כשהעלטה כבר שוררת בחוץ".