במרכז העיר פתח תקווה, בתוך חלל תעשייתי ישן ורווי מחיצות, קמה לה פינת חן חדשה: סטודיו נטלי לפילאטיס ויוגה — מרחב שקט, עוטף ומדויק, שתוכנן בקפידה על ידי מעצבת הפנים עליזה כהן, המתמחה ביצירת חיבורים בין עיצוב, תפקוד ורוח המקום.
האתגר היה ברור כבר מהרגע הראשון: חלל סגור, עמוס קירות ועמודים קונסטרוקטיביים, שאמור להפוך לבית של תנועה, ריכוז ורוגע. "המטרה שלי הייתה לייצר חלל פתוח ככל האפשר, תוך עבודה עם המבנה הנתון", מסבירה מעצבת הפנים עליזה כהן. התוצאה - מרחב מואר, פתוח אך אינטימי, המחבר בין גוף לנפש ובין חומר לרוך.
בכניסה לסטודיו, נפרשת מבואה מרוצפת באריחים דמויי בטון וטראצו מבית נגב. האריחים בגוון בטון בהיר יוצרים תחושת ניקיון וקלילות, ומגדירים את אזור הקבלה והמתנה בניגוד עדין לשאר הסטודיו. האזור המרכזי, המיועד לאימוני פילאטיס ויוגה, חופה בפרקט אלון בהיר וטבעי - חם, מרגיע ומשתלב בהרמוניה עם שאר האלמנטים בחלל. בחירה זו יוצרת ניגוד חומרי שמרגיש טבעי: מצד אחד מראה תעשייתי-עירוני, ומצד שני חמימות מזמינה — שילוב מושלם לעולם התנועה.
העמודים שנותרו במרכז החלל הפכו לאלמנטים עיצוביים: הם חופו בבטון חשוף, ובליבו של אחד מהם שולבו מתקנים למזרני אימון - פתרון פונקציונלי ששומר על שפת העיצוב הנקייה. התקרה נחשפה גם היא, ונשמרה במראה גולמי שמשלים את התחושה של אותנטיות וחופש.
העיצוב שואף לרכך ולהרגיע, תוך שמירה על מראה עכשווי: גווני קשמיר, פשתן, עץ אלון, בטון, בשילוב צמחייה ירוקה שמשתלבת כאלמנט חי ונושם. תאורה שקועה מאירה את האזורים המרכזיים בפס רחב, ואילו מעל אזור הקבלה שולב גוף תאורה מינימליסטי תלוי — מדויק בפונקציה ובאסתטיקה שלו.
פתרונות הנגרות, שתוכננו במיוחד לסטודיו, נבנו בהתאמה לאילוצי המבנה - בין העמודים, בצורת לוקרים שקועים בקיר ובאזור אחסון פתוח וסגור. כל פרט תוכנן כך שיישאר מינימליסטי אך יכיל את כל מה שצריך — ויותר.
מחיצת סרגלי עץ אלון מפרידה בעדינות בין חללים מבלי לחסום את האור או תחושת הזרימה. התקרה בחלל הכניסה חופתה במשבבי עץ לבנים ותאורה חמימה, שמעניקה למבואה אווירה כמעט ביתית. כל פרט תומך בחוויה של המתאמנות - מראות, אקססוריז, תריסים מינימליים בגוון חול, וצמחייה טרייה ממשתלת גן ירק.
הסטודיו, כפי שמגדירה אותו מעצבת הפנים "מרחב של חיבור בין גוף לעיצוב, בין רוגע לפונקציונליות, והוכחה נוספת לכך שעיצוב פנים מדויק יכול לשנות חוויית חיים".