- עיצוב: הלל אדריכלות. אדריכלית שירה מוסקל ומעצבת הפנים הדס רוט
- תכנון: מנהלת הפרויקט נטלי לוי קלש
- עיצוב פנים וסטיילינג: יעל פרנקל ויעל סולומון
- צילום: מאור מויאל
יש משהו שונה בלתכנן בית ביישוב. גם כשמדובר באנשים אינדיבידואליסטים, התחושה היא של קהילה. השיח פתוח, הידע עובר בין שכנים, יש יותר "ביחד", יותר הסתכלות קדימה. ובתוך זה - משפחות שמבקשות לא מראה דרמטי, אלא בית פשוט, נעים ומדויק. כזה שמכיל, משדר רוגע, וממשיך להתאים גם כשכולם משתנים. בתקופה כל כך רוויית אי־ודאות, סטרס מתמשך, הבקשה הזו מקבלת תוקף מחודש: הבית הופך לעוגן. למקום שבו אפשר לנשום, לגדול, ולשוב אליו בכל פעם מחדש.
בדיוק מה שביקשה משפחה אחת שפנתה למשרד "הלל אדריכלות" בהובלת אדריכלית שירה מוסקל ומעצבת הפנים הדס רוט, כדי לשפץ את ביתה הקיים, שנבנה לפני תשע שנים. מדובר בבית בן מפלס אחד, שתוכנן כבר אז עם מחשבה לעתיד - תוספת עתידית של קומה שנייה. כעת, כשהילדים גדלו, הגיעה השעה. בתחילה תוכננה הקומה העליונה כיחידת הורים חדשה, אך בהמשך ההורים בחרו להישאר למטה, ולהעלות את הילדים למעלה - מתוך בחירה להישאר בבית הזה עוד שנים קדימה. התכנון החדש יצר חלוקה ברורה ומדויקת בין הפרטי לציבורי, בין בני הדורות - ושמר על אינטימיות ושייכות בתוך הבית עצמו.
האתגר המרכזי בשיפוץ היה קיר הממ"ד, שממוקם ממש מול הכניסה - ללא אפשרות להזיזו. גם מעטפת הקומה התחתונה נותרה ללא שינוי, ולא הייתה אפשרות להרחיב אותה. לכן הפתרון העיצובי נבע מתוך הקיים: ניצול החצר - שבעבר כמעט לא שימשה את המשפחה - הפך למיפתח. נבנתה פרגולה עם קירוי זכוכית נפתח, המשמשת היום כחלל אוכל נוסף, סגור וממוזג, בגודל של כ-25 מ"ר. התחושה - כמו ישיבה בסלון. עם ריהוט פנים-חוץ, מיזוג ופתיחות מלאה לגינה. תוספת משמעותית ש"משחררת" את פנים הבית ומאריכה אותו החוצה.
הפרגולה נבנתה בהתאם להנחיות: מבנה מותר, עם קירוי שקוף ואטום למים, נפתח ונסגר, כך שאינו נחשב תוספת בנייה לפי התקנות. הפתרון הזה יצר שינוי עצום בתחושת המרחב - בלי לחרוג מהחוק. פשוט פתרון פנומנלי.
לצד ההרחבה, נעשתה גם עבודת שימור רגישה. המטבח, שנבחר לפני שנים והפך אהוב במיוחד על הדיירים, נצבע מחדש באותו גוון בדיוק - ונשמר כפי שהוא, על אף ששאר הבית השתנה סביבו. כך נוצר איזון בין חדש לישן: הבית קיבל תחושת רעננות, אך המהות נשמרה.
רצפת הקרמיקה הוחלפה בפרקט חמים, תוך שכנוע רגשי ומעשי של בני הבית - שהבינו עד כמה האלמנט הזה מוסיף חמימות, טבע ותחושת משפחתיות. גם בחדרי הרחצה הורגש השינוי: חיפויים רעננים, צבעים קלילים, עיצוב נושם - שמדגיש שמדובר בבית של משפחה צעירה עם דופק חי.
חדר ההורים, שנשאר בקומה התחתונה, עבר הגדלה משמעותית על חשבון חדר רחצה כללי, ועם תוספת של יציאה למרפסת פרטית. כך נוצר אזור שקט, נעים ומואר להורים - בדיוק במיקום האהוב עליהם בבית, אותו בחרו לשמר ובדצק.
אחד האלמנטים המרגשים בפרויקט הוא קיר הממ"ד, שבעבר נתפס כבעיה עיצובית - והפך לגלריה אישית. עליו תלו בני הבית יצירות אמנות שצילמו במסעותיהם בעולם, והאמנית עדי פסו ציירה ושחזרה אותם בדרכה האמנותית. כך שהקיר שנמצא בדיוק בכניסה קיבל משמעות חדשה: חם, אישי, מלא זיכרונות. כמו שלט WELCOME שמזכיר שהבית הזה - באמת שלהם.