"פעם לכל דבר היה מקום מוגדר: הסלון לאירוח, המטבח לבישול, והחדרים לשינה. היום - כשהחיים יותר דינמיים, הבית הפך למקום שמכיל גם עבודה, לימודים, זמן אישי ומשפחתי - פינות המשפחה קיבלו מקום של כבוד, ובצדק, בטח ובטח כששביתת המורים נכנסת ליומה השלישי וההורים מוצאים את עצמם עובדים מהבית", מסבירה מעצבת הפנים הדס רוט מ"הלל אדריכלות".
"פינה כזו לא מחליפה את הסלון, אלא משלימה אותו. היא לא מצריכה שיפוץ מורכב - רק הבנה שיש ערך גדול למקום קטן בבית, שמזמין לרבוץ, להתחבק, לשחק, לקרוא או פשוט - להיות יחד - המשפחה הגרעינית".
פינת משפחה היא אזור לא פורמלי בתוך הבית, שמרגיש לא מחייב. "זו פינה שמיועדת לביחד מסוג אחר. פחות אירוח רשמי, יותר קרבה. מקום שאפשר בו גם להשתולל וגם להירגע, גם להיות לבד וגם יחד".
היא יכולה להיות חדר בפני עצמו, פינה במסדרון רחב, נישה במרתף או אפילו חלק קטן ומוגדר בסלון. העיקר - שיהיה לה אופי. עוד מסבירה רוט: "כשההורים עובדים, או מבשלים, או מארחים, פינת משפחה שממוקמת בחלל הציבורי ומאפשרת להורים קשר עין עם הקטנים, היא אידיאלית. את זה אפשר ליצור על ידי תכנון נכון שיכול גם להיות באמצעות חלל אקווריום, שקוף ואקוסטי כמובן".
"אפילו נישה ליד חלון, קצה של מסדרון, מרפסת מקורה או שטח פתוח בין החדרים - כל אלו יכולים להפוך לפינה חמה".
"בזמן שהבית נהיה מרכז החיים - בין אם זה בגלל עבודה מהבית, ילדים שחוזרים מוקדם או סופי שבוע ארוכים - הצורך במרחב גמיש, שהוא לא רשמי, הולך וגדל, יחד עם הצורך של ההורים 'להוציא' את הילדים מהחדרים ולבלות ביחד".
"הסוד לעיצוב פינת משפחה מזמינה, מעבר לתכנון המקצועי, טמון גם בפרטים הקטנים: שטיח רך, פופים, שפע טקסטיל, תאורה חמה, פרטים אישיים שמאפיינים את המשפחה בלבד - כמו מזכרות מטיולים משותפים, ציורים של הילדים, משחקים וכו'".
"זה לא חלל שצריך להיראות כמו קטלוג - אלא כמו החיים שלנו באמת", אומרת רוט. "פינה שאפשר להתחפר בה. זו האיכות שלה".