פעם, אם הייתם אומרים לישראלי הממוצע שישראל תהפוך לממלכת גורדי שחקים, היו מביטים בכם כאילו נחתתם מהירח. בית פרטי עם גינה היה פסגת השאיפות, ובניינים מעל 20 קומות נחשבו לחזון רחוק. אבל היום? תסתכלו על רמת גן, תל אביב או בני ברק - הבנייה לגובה כבר כאן, ומתרחשת בקצב מסחרר. השאלה היא האם מדובר בעתיד הבלתי נמנע של ישראל או באופנה חולפת שתתנגש עם המציאות המקומית.
גורדי שחקים הם לא רק דרך לדחוס כמה שיותר אנשים בשטח מצומצם - יש בהם גם היגיון תכנוני. בעולם האדריכלות, זוהי אמנות בפני עצמה: ניצול מיטבי של הקרקע, שילוב עם תחבורה ציבורית, יצירת מרחבים אורבניים דינמיים והפחתת התפשטות עירונית בלתי מרוסנת. אלא שיש לכך גם צדדים פחות זוהרים - הצללה על רחובות, רוחות חזקות, תחזוקה יקרה, ובעיקר - השאלה הגדולה: האם הישראלים בכלל רוצים לחיות כך.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), בשנת 2023, כ-21% מהתחלות הבנייה היו במגדלים בני 16 קומות ומעלה - ירידה קלה לעומת 2022, אז הנתון עמד על 24%. בשנת 2024, חלה עלייה מחודשת, עם 23% מהתחלות הבנייה במגדלים גבוהים, לפי הפורום הישראלי לגורדי שחקים.
לשם השוואה, בנייה צמודת קרקע עדיין קיימת, אך בהיקפים נמוכים בהרבה - 16% מהתחלות הבנייה ב-2024 היו בבתים פרטיים או בניינים של עד שתי קומות. כלומר, למרות הצמיחה לגובה, עדיין יש ביקוש לבתים נמוכים - במיוחד בפריפריה.
גיל שנהב, יו"ר CTBUH-ISRAEL, הפורום הישראלי לגורדי שחקים ובניה עירונית: "הבנייה לגובה בישראל היא תוצר של הכרח תכנוני בהתחשב במשאב הקרקע המוגבל. מדינת ישראל הקטנה והצפופה מתמודדת עם גידול אוכלוסייה מהיר, ואין לנו את הפריבילגיה של התפשטות אופקית בלתי מוגבלת. גורדי שחקים, כשהם מתוכננים נכון, מייצרים פתרון אורבני מקיים ויעיל שמשחרר קרקע למרחבים ציבוריים וירוקים, מצמצם את התלות ברכב פרטי ומאפשר ניצול יעיל של תשתיות עירוניות. המגמה העולמית של עיבוי עירוני והתחדשות עירונית הגיעה גם לישראל, אם כי באיחור מסוים. המספרים מראים מגמה ברורה - יותר ישראלים בוחרים לגור במגדלים, אך חשוב להדגיש שאין מדובר בתזוזה חד-משמעית אלא בהתפתחות הדרגתית. לא כל מקום מתאים לבנייה לגובה, והיא צריכה להיעשות באופן מושכל, בדגש על מרכזי תחבורה, פארקים ותעסוקה. בערי המרחבים (הפריפריה), עדיין יש מקום לבנייה נמוכה, אך במרכזי המטרופולינים, במיוחד בגוש דן, הבנייה לגובה היא כורח המציאות".
אם נסתכל על גורדי השחקים בעולם, המספרים מסחררים: ה"בורג' ח'ליפה" בדובאי מתנשא לגובה 828 מטרים, ובהונג קונג כבר מזמן הפסיקו לספור כמה בניינים שחצו את קו 300 המטרים. בישראל, הבנייה לגובה נראית אחרת - לא מחפשים שיאים, אלא מנסים למצוא פתרונות לצפיפות ולמחירי הדיור. אך גם כאן, המספרים מרשימים.
פרויקט "ורטיקל סיטי" ברמת גן, שבו זכתה אלקטרה בנייה, צפוי לשנות את קו הרקיע עם שלושה מגדלים, ובהם גורד שחקים שיתנשא ל-111 קומות ויהפוך לגבוה בישראל - וכל זאת בעלות של 390 מיליון שקלים. לא רחוק משם, במפגש הרחובות ארלוזורוב וז'בוטינסקי, מוקם מגדל EXCHANGE RAMAT GAN של חברת "אזורים", שיתנשא ל-55 קומות ויכלול 351 דירות לצד שטחי מסחר, משרדים ופנאי. המגדל מציג גם חידושים אדריכליים, כגון "וילות בשחקים" בקומות העליונות, מעטפת זכוכית חכמה להפחתת קרינה ואף בריכת שחייה פרטית. לצד שני הפרויקטים האלה, מצטרפים מגדלי ב.ס.ר החדשים למגמה, מוסיפים גובה וממשיכים לעצב מחדש את קו הרקיע של גוש דן.
גבי גל, ממשרד יסקי מור סיון אדריכלים, שמתכנן את EXCHANGE RAMAT GAN, מסביר את התופעה: "הפרויקט EXCHANGE RAMAT GAN של חברת אזורים מציג גישה תכנונית ייחודית: גאומטריה משולשת של הקומות, פתיחה מקסימלית לנוף, ושימוש במעטפת זכוכית חכמה להפחתת קרינה וסנוור. בנוסף, המתחם ישלב שטחי מסחר, קומות ציבוריות, חללי עבודה משותפים, בריכת שחייה ומועדון דיירים - כל אלו נועדו לחזק את תחושת הקהילתיות ולהעלות את איכות החיים בעיר הצפופה. מגדלים מסוג זה מציבים אתגרים הנדסיים מורכבים, כולל עמידות בפני רעידות אדמה ורוחות חזקות. בשל כך, נעשה שימוש בטכנולוגיות מתקדמות בביסוס המבנה ובמערכות חיזוק דינמיות, המאפשרות להתמודד עם העומסים הגבוהים ולשמור על יציבות המבנה לאורך זמן".
הנתונים מראים שמרכז הארץ הופך למגרש משחקים ליזמים. השאלה היא, האם זה באמת מה שהישראלים רוצים. יותר ויותר ישראלים בוחרים לגור בגובה, ונהנים מנוף פנורמי, שקט ותחושת יוקרה. המגדלים מציעים חוויית מגורים מתקדמת עם מתקנים מפנקים, והביקוש רק הולך וגדל. עם זאת, לא הכול ורוד - זמני המתנה למעליות, תחזוקה יקרה ותחושת ניתוק מהרחוב מחייבים תכנון נכון. דירות במגדלים נמכרות היטב, אבל האם חוויית החיים בהן אכן מתאימה לכולם.
האתגרים אינם רק בחיי היום-יום במגדלים, אלא גם בתהליך הבנייה עצמו. בניית מגדלים מציבה בפני היזמים אתגרים הנדסיים מורכבים, משכי זמן ארוכים ועלויות גבוהות. דווקא בתחום זה, חדשנות טכנולוגית ישראלית מאפשרת לקצר תהליכים, להוזיל עלויות ולהציע פתרונות שמשפרים גם את הנראות החיצונית של המגדלים וגם את בטיחות הבנייה.
אריאל פוקוטינסקי, מנכ"ל חברת ECOWALL, שיטת חיפוי בטכנולוגיה ישראלית לבנייני מגורים: "היתרון המשמעותי של הטכנולוגיה שפיתחנו בתחום חיפוי גורדי שחקים טמון בשילוב הייחודי - אנחנו מבצעים את החיפוי במקביל ליציקת השלד, ולא בשלב מאוחר יותר כמו בשיטות אחרות. בבנייה לגובה, זה יתרון קריטי שמקצר את לוחות הזמנים בצורה דרמטית ומפחית משמעותית עלויות. ההבדל מהותי במיוחד בבניית מגדלים, שם הסיכון לפועלים ולסביבה מנפילת עצמים מגובה הוא אתגר משמעותי. בנוסף, השיטה שלנו מאפשרת גם חופש אדריכלי רב יותר בעיצוב חזיתות המגדלים, שכן אנו יכולים להשתמש במגוון רחב של חיפויים ועיצובים תוך שמירה על אותה יעילות בתהליך הבנייה. ככל שישראל ממשיכה במגמת הבנייה לגובה, הטכנולוגיה שלנו מספקת פתרון שמשלב יעילות, בטיחות וגמישות עיצובית - שלושה פרמטרים קריטיים בבניית מגדלים מודרניים".
בנייה לגובה היא תופעה עולמית, אך לכל מקום יש את האופי הייחודי שלו. בהונג קונג, העיר עם מספר גורדי השחקים הרב ביותר בעולם, הבנייה לגובה היא הכרח הנובע ממצוקת הקרקע, מה שהופך דירות קטנות וצפופות לסטנדרט. בניו יורק ושיקגו, גורדי השחקים הם חלק בלתי נפרד מהתרבות המקומית, ומשלבים בין דירות יוקרה למגורים שגרתיים. בלונדון ובדובאי, לעומת זאת, הבנייה לגובה מונעת בעיקר משיקולים כלכליים ויוקרתיים, והיא משמשת כסמל סטטוס וככלי להשקעות נדל"ן רווחיות.
בישראל, הסיבה לבנייה לגובה היא בעיקר מצוקת הקרקעות ויוקר המחיה. אבל בעוד שבניו יורק או הונג קונג יש תחבורה ציבורית מושלמת שתומכת בחיים במגדלים, בישראל אנחנו עדיין רחוקים משם. בנוסף, האקלים הישראלי, תנאי הקרקע והמצב הביטחוני מציבים אתגרים לבנייה לגובה. גורדי שחקים דורשים מערכות הנדסיות מתקדמות לעמידות ברעידות אדמה, פתרונות תחבורה חכמים כדי למנוע עומסי תנועה, וגם התאמות ביטחוניות למקרי חירום.
המספרים מראים שהבנייה לגובה כאן כדי להישאר - השאלה היא איך עושים את זה נכון. האם נראה יותר תכנון עירוני חכם, שיתמוך באורח חיים נוח ואיכותי? או שנגלה שהמרדף אחר השחקים הוביל לערים עמוסות ומנוכרות?
בינתיים, כשאתם נוסעים בכביש 4 ומסתכלים על קו הרקיע של גוש דן, תזכרו דבר אחד - העתיד כבר כאן, והוא משקיף עלינו מלמעלה.