בתקופה לקראת פסח שבה מושלכת יותר אשפה, הפעילות שלנו בפארק המיחזור חירייה, האתר המרכזי והגדול ביותר בישראל לטיפול בפסולת מוניציפלית, גדלה משמעותית. ביום רגיל, חירייה שמטפלת במעל 20% מכמות הפסולת העירונית המוצקה בישראל, רגילה לקלוט כ-4,000 טון אשפה מכ-30 רשויות מקומיות. כמות זו מכפילה את עצמה לקראת פסח. ביום שלפני ליל הסדר ב-2024, קלטנו מעל 7,200 טון אשפה.
למרות האתגר, אנו יודעים לעמוד במשימה שלנו. אבל כדי לעמוד עוד יותר טוב במשימה, יש מספר צעדים שכל אחת ואחד יכולים לעשות. לשם כך, ריכזנו את 10 המכות של פסח בתחום הפסולת בישראל, וכיצד כל אחד מאיתנו יכול לסייע בצמצומן.
מכת בולמוס הקניות. הדרך הטובה ביותר לייצר פחות פסולת היא לקנות פחות. צרכנות נבונה היא מפתח להתנהלות כלכלית אחראית, ולתרומה סביבתית ומקיימת. אם אתם לא באמת צריכים משהו, אל תקנו אותו מראש. כך גם תרגישו את ההקלה בכיס.
מכת הכלים החד פעמיים. בשנים האחרונות צצו כלים חד פעמיים מהודרים, שזורקים בתום השימוש כדי לחסוך מרתון שטיפת כלים סיזיפי. מדובר ביצירת עומס אדיר של פסולת מזהמת. כיום, קרוב ל-80% מכלל הפסולת במדינת ישראל עוברת בסופו של דבר לאחר טיפול להטמנה בקרקע, בעיקר בדרום הארץ. לכן עדיף להימנע משימוש בכלים חד פעמיים שמכבידים עוד יותר. אין לכם סט אחיד של כלים? האורחים יסלחו לכם. אין לכם מספיק כלים? אפשר להשאיל מחברים ושכנים. האחידות היא בדמכם? תשקיעו פעם אחת בסט רב פעמי גדול.
מכת סוללות ליתיום. סוללות (של קורקינטים ואופניים חשמליים) שיצאו מכלל שימוש יכולות לגרום להתלקחויות ולסכנה גדולה מרגע שהן מושלכות. מחודש ינואר, היו בחירייה מעל 100 אירועי התלקחות של סוללות כאלה ונגרם נזק מצטבר של מעל 2 מיליון שקלים. כל אירוע כזה עוצר את עבודת המיון ובנוסף לנזק מביא לשעות ארוכות בהן פסולת לא עוברת מיון. זה מייצר "פקק" בתהליך ומחמיר את העומס הגדול גם כך. את סוללות הליתיום יש להשליך לפחים ייעודיים - התעדכנו מול העירייה שלכם.
מכת פסולת בניין - שיפוצים. אנשים רבים בונים ומשפצים לקראת החג ונוצרת יותר פסולת בניין. פסולת זו מקבלת טיפול שונה מפסולת רגילה. את הפסולת הזו יש לפנות לפחים ולמכולות ייעודיים ואין להשליך אותה לפח הרגיל. תהליך מיון האשפה אינו בנוי להתמודד עם חומרי בנייה. זה מייצר נזק. התעדכנו במיקום המכולה הקרובה אליכם ותפנו את האשפה הזו אליה.
מכת הפסולת האלקטרונית. פסולת אלקטרונית, במיוחד מיכשור חשמלי שנזרק לטובת מכשיר שהתחדשתם בו לפני החג, חייבת להגיע לנקודות איסוף ייעודיות ומשם למעגלי פירוק ומיחזור. תתעקשו על פינוי מסודר שאותו חייב לבצע העסק בו רכשתם את המכשיר החדש. התעדכנו מול הרשות המקומית היכן תוכלו למצוא את פחי הפסולת האלקטרונית והקפידו להשליך בהם מכשור חשמלי.
מכת הזכוכיות. זכוכית שמושלכת לפח הרגיל מתנפצת בפח, מוסיפה להתנפץ במשאית האשפה ובתהליך הפריקה. שברי זכוכית קטנים מובילים לפגיעה בתהליך המיון, ויכולים למצוא דרכם מחומר הדשן לתוך ירקות השורש שלנו. מעבר לבעיה האקולוגית שזה מייצר, זה מסוכן. לשם כך יש פח סגול.
מכת הפסולת הגושית והגזם. מדובר באשפה שאין דרך להכניס אותה לתוך הפח. קניתם ספה חדשה לכבוד החג? תתחדשו! כדי להיפטר מהישנה, יש לעקוב אחר הוראות הרשות לגבי מתי ניתן לפנות פסולת כזו, שמקבלת טיפול ויחס נפרדים. פסולת גזם שהיא כמובן פסולת גינון, אין להשליך לפח הרגיל כי היא תופסת מקום, וכי הפינוי שלה מתוכנן ומבוצע בנפרד. חלק גדול ממנה עובר טיפול שהופך אותה לקומפוסט שמשמש כדשן לחקלאות. כל רשות מקומית מפרסמת מידע לגבי הימים בהם מתבצע איסוף סוגי פסולת אלה וניתן לעקוב בקלות או לברר במוקד הטלפוני העירוני. שימו לב לא להשאיר פסולת גזם או פסולת גושית על המדרכה שלא ביום הקבוע כדי שלא יווצר מפגע בטיחותי ואסתטי ברחוב.
מכת הקרטונים. קרטונים גדולים שהכילו מוצרי חשמל, הופכים לתופעה שכיחה לקראת פסח. מקומם בקרטוניה הקרובה. קרטונים שמושלחים אל הפח הרגיל נהרסים בגלל הערבוב עם סוגי פסולת אחרים, וכך הופכים לחסרי ערך מיחזורי. הנפח והמשקל שהם תופסים גדולים במיוחד וזה גם מעמיס על עלות הפינוי של האשפה כולה. כך הם גם מגיעים בסופו של דבר להטמנה וזה חבל.
מכת ההתרופפות במשמעת המיחזורית. כשמפנים כמויות גדולות של אשפה, כבר אין כוח להפריד אשפה למיחזור. הקורבן הראשון של ההתרופפות הוא האריזות, שמוצאות את דרכן לאותה שקית זבל גדולה שמושלכת אל הפח הרגיל במקום לפח הכתום. כדי למרק את המצפון, אנחנו נוטים לספר לעצמנו סיפור שגם כך כל האשפה מגיעה בסוף לאותו המקום. זה לא נכון! תכולת הפחים הכתומים מועברת מהרשויות המקומיות למתקנים ייעודיים אחרים. חשוב להמשיך להקפיד על זה.
מכת הטמנת הפסולת באדמה. מכה לאומית שאותה יש לפתור ברמת מקבלי ההחלטות. ישראל נמצאת בפיגור של שלושה עשורים מאחורי העולם המתקדם בתחום. בכל העולם המערבי, שאריות מיון הפסולת מטופלות במתקני שריפה להפקת אנרגיה. באירופה יש 500 מתקנים כאלה שמספקים חשמל למיליוני בתים ותשתיות ציבוריות. שילוב פתרונות של הפקת אנרגיה מפסולת יאפשר לנו לצמצם את הטמנת הפסולת בקרקע מקרוב ל-80% כיום, לפחות מ-20% בעתיד.
הקמת מתקן השבה היא חלק מהחזון שלנו בחירייה, וזו כבר תכנית שלמעשה אושרה עקרונית, גם בוועדה לתשתיות לאומיות. המשרד להגנת הסביבה בעצמו אימץ את נושא מתקני ההשבה כמרכיב מרכזי בתוכנית הלאומית לטיפול בפסולת ואפילו תיקצב את הקמתם באמצעות קרן הניקיון. עכשיו מה שצריך לקרות זה שהמשרד יממש את המדיניות של עצמו ויסלול את הדרך למהפכה סביבתית אמיתית. על המשרד וגורמי התכנון לתת לכך את מלוא התמיכה והגיבוי הנחוצים, כולל הגדלת שטח אתר חירייה, לצורך הקמת מתקן השבה חדיש ומשוכלל וכן מתקנים מתקדמים נוספים לטיפול בפסולת שאנחנו רוצים להקים אצלנו. זה תלוי גם במשרד האוצר, שבמסגרת חוק ההסדרים לשנת 2025 הבטיח שינוי דרמטי בתחום הטיפול בפסולת, לרבות הקמת רשות לאומית לפסולת.
הכותב הוא יו"ר חירייה - איגוד ערים דן לתברואה והמשנה לראש העיר תל אביב - יפו