סטף ורטהיימר היה לא רק תעשיין פורץ דרך, אלא גם איש חזון שפעל כל חייו מתוך אמונה עמוקה בכוחה של יוזמה, בחריצות ובתעשייה. הוא האמין בבניית חברה בריאה, יציבה ומשותפת לכל אזרחיה. כמייסד חברת ישקר, שהחלה את דרכה במוסך קטן בנהריה והפכה לאחת החברות המובילות בעולם בתחום כלי החיתוך לתעשייה, הותיר אחריו מורשת כלכלית, חברתית ותרבותית שאין שנייה לה.
אחד המרכיבים המרכזיים בפועלו היה החיבור העמוק לצפון הארץ. הוא האמין בכוחו של הגליל - על נופיו ואוכלוסייתו המגוונת - להיות לא רק אזור מגורים או חקלאות, אלא מוקד תעשייתי מתפתח שיכול לשמש מנוע צמיחה לכל המדינה. מתוך תפיסה זו יזם את הקמתו של פארק התעשייה תפן - מרחב מודרני ומעוצב שהציע סביבת עבודה נעימה, איכותית ופתוחה, ושילב בין ייצור, חינוך, תרבות ואמנות.
כסטודנט שביקר בפארק תפן, נחרט בי הרושם העמוק שהותירה היכולת לבנות תעשייה במקום ירוק, אסתטי ומטופח - חזון שחרג מהשגרה התעשייתית המקובלת והעיד על כבוד כן לעובדים ולסביבה.
עבור ורטהיימר, תעשייה לא הייתה רק מנוע כלכלי אלא גם כלי לחינוך ולשלום. הוא האמין שכאשר יהודים וערבים עובדים יחד, יוצרים יחד ומתפרנסים בכבוד - מתאפשרת שותפות אמת. תפיסה זו עמדה בבסיס הקמת פארקי תעשייה באזורים מעורבים, לצד תמיכה ביוזמות לחינוך מקצועי וטכנולוגי לצעירים מכל קצוות החברה.
לא פחות מהתעשייה, ורטהיימר דגל בקידום החינוך הטכנולוגי כאמצעי להעצמה אישית ולאומית. הוא קרא לשוב אל "תרבות העבודה" והאמין שחינוך מקצועי איכותי חשוב לא פחות מתארים אקדמיים. הוא היה איש של מעשה, אך גם של חזון - ושילב בין השניים באופן מעורר השראה. ממנו למדתי: "אם אתה רוצה לבדוק את האיכות והיעילות של מפעל - לך למקום שבו צוברים את הפסולת של התהליך".
במותו של סטף ורטהיימר, איבדה ישראל את אחד מבניה היצירתיים והנחושים. אך רוחו ממשיכה לפעום בכל מכונה שממשיכה לייצר, בכל עובד שמוצא פרנסה בצפון, ובחזון של תעשייה מחברת שמאמינה באדם וביכולתו לבנות עתיד טוב יותר - בידיים ובלב.
מרכין ראש ושולח תנחומים למשפחה.
הכותב הוא יו"ר חברת קליל.