- תכנון ועיצוב: מורן ורנר
- אריחים: MODY
- צילום: אורן עמוס
ברחובות, בין סמטאות מלאות היסטוריה, עומד בית פרטי ששימש במשך שנים את סבא וסבתא של האם, עד שהועבר אליה והפך לבית החדש שלה ושל בתה בת ה-14. הבית הזה ספג אינספור רגעים משפחתיים. מפגישות שבת חמימות ועד סיפורים שסופרו לאור מנורה ישנה.
האם, שמחוברת מאוד לזיכרונות מבית ילדותה, ביקשה לעצב אותו מחדש כך שיתאים לאורח החיים שלה ושל בתה, מבלי למחוק את ההיסטוריה המשפחתית. "זה היה הרבה יותר מסתם פרויקט עיצוב," מספרת המעצבת מורן ורנר. "המטרה הייתה לתת לבית הזה חיים חדשים, תוך כבוד עמוק למי שהוא היה ולמה שהוא ייצג עבור המשפחה."
המבנה המקורי של הבית היה סגור ומקוטע, עם מחיצות שחצצו בין החדרים ויצרו תחושה של עומס. התכנון החדש "פתח" את הבית. קירות הוסרו, פתחים הורחבו, הריצופים הוחלפו באריחים בהירים מבית MODY והכל על מנת לאפשר תחושת זרימה והרמוניה. הבית קיבל תכנון עכשווי ופתוח שמתאים לאירוח, עבודה וליצירת רגעים משפחתיים חדשים.
כדי לשלב את ההיסטוריה של הבית בעיצוב החדש, הוחלט לשמר פריטים מסוימים ולהעניק להם פרשנות מודרנית. שולחן העץ הישן של סבא וסבתא עבר שיפוץ והפך למרכז פינת האוכל. ספריית העץ ששימשה לאחסון כלי פורצלן הפכה לארון מעוצב ומלא בספרים וחפצים אישיים. חומרים טבעיים כמו עץ מלא, בדים רכים וגוונים של חול, ירוק וחום נבחרו כדי לשמר את תחושת החמימות של הבית המקורי.
בעבר המטבח היה חלל נפרד וסגור, מקום שבו סבתא הייתה מבשלת בסירים גדולים לכל המשפחה. היום הוא הפך למרכז הבית - פתוח, מזמין ומואר. האי המרכזי החדש משמש כנקודת מפגש יומיומית, עם משטחי עבודה עשויים אבן טבעית וארונות עץ שמעניקים לו מראה על-זמני.
כדי ליצור מרחב אישי לאם, עוצב חדר השינה כמקום מפלט של רוגע, עם מיטה מרופדת בגוונים ניטרליים, שידות מינימליסטיות ותאורה רכה. יצירות אמנות טקסטיל על הקירות מוסיפות נגיעה חמימה ומחברות את החדר לעבר המשפחתי.
הגוונים הטבעיים של חול, חום ונגיעות כחולות שילבה ורנר גם בעיצוב חדר הרחצה שזכה לתשומת לב בזכות צוות המקצוענים של MODY.
כמטפלת ברפלקסולוגיה ורוקחות טבעית, האם רצתה שהקליניקה הביתית תשדר רוגע, נוחות וחיבור לטבע. העיצוב עושה שימוש בחומרים טבעיים, תאורה עדינה וריהוט בעיצוב נקי, שמאפשר למטופלים להרגיש נינוחים כבר מהרגע הראשון.
אחד החלקים האהובים בבית היה החצר - המקום שבו סבא היה מגדל ירקות, והילדים שיחקו בין העצים. החצר המחודשת משלבת אזורי ישיבה מוצלים, שבילים מאבן טבעית וצמחייה מגוונת שמחייה את הסביבה וממשיכה את הקשר של הבית לטבע.
השיפוץ הזה לא היה רק שינוי עיצובי, אלא מסע רגשי. הבית, ששמר בתוכו שנים של סיפורים וזיכרונות, הצליח להתחדש בלי לאבד את מה שהפך אותו לכל כך מיוחד. הוא משלב בתוכו את העבר עם ההווה, יוצר סביבה נוחה ומעוצבת מבלי לשכוח את מי שהוא היה ואת כל מי שחי בו ואהב אותו.
בין נוסטלגיה לעיצוב מודרני, הבית הזה מוכיח שאפשר לשמור על מה שחשוב באמת ועדיין להתקדם קדימה.