מינימליזם וצבעוניות יצרו וואו: דירה מרתקת בגני תקווה

• עיצוב: ליאור טיגר
• צילום: אושר גולן
• תנור ומיקרוגל: גורניה

לפעמים נדרש מבט מקצועי כדי לזהות את הפוטנציאל האמיתי של חלל מגורים. ליאור טיגר, בעלת סטודיו לאדריכלות ועיצוב פנים, מוכיחה זאת בפרויקט מרתק במיוחד שביצעה בגני תקווה - בבניין בו היא עצמה מתגוררת. הפרויקט, שהוא הדירה הרביעית שהיא מעצבת באותו הבניין, מציג את הפילוסופיה העיצובית שלה: "אדריכלות, תכנון ועיצוב איכותיים הם גורם קובע באיכות החיים ובתפקוד החלל."

האתגר המעניין היה בפער בין מה שהלקוחה חשבה שהיא רוצה לבין מי שהיא באמת. "בשיחה הראשונה היא אמרה שהיא אוהבת עיצוב נורדי מינימליסטי, אבל היא ממש לא כזאת. היא אדם צבעוני," מספרת ליאור. "היה לנו דיסונס מתמיד בין הצבעוני למונוכרומטי, והאתגר היה לשמור על האיזון - להביא את הבית אליה, ולא להפך."

הדירה, בשטח של 140 מ"ר, הציבה בפני המעצבת אתגר מרכזי: החלל המרכזי היה קטן יותר מזה שהיה ללקוחה בביתה הקודם, וכאם לשישה, הצורך בפתרונות אחסון היה משמעותי. "האתגר היה ליצור תחושת מרחב פתוח ומואר בחלל המרכזי, תוך שילוב פתרונות אחסון פונקציונליים שיתאימו לצרכים של המשפחה," מסבירה טיגר.

אחד הפתרונות המבריקים היה שבירת קיר המפריד בין הסלון למסדרון, והפיכתו לאלמנט עיצובי פונקציונלי. "בצד אחד יצרנו קיר טלוויזיה עוצמתי ומעוצב, ובצד השני - אחסון רחב ידיים המשתלב עם האווירה הכללית של הבית," היא מתארת. "זה לא רק שיפר את המראה הכללי, אלא גם הגדיל את השימושיות ושדרג את תפקוד הבית."

במטבח העיצובי בחרה ליאור להשקיע במוצרי חשמל איכותיים של המותג גורניה "מכיוון שהם משלבים בצורה מושלמת בין אסתטיקה נקייה, איכות גבוהה, וטכנולוגיה מתקדמת." המוצרים משתלבים בצורה חלקה בעיצוב המטבח, מחזקים את קו העיצוב המינימליסטי, ובו בזמן מספקים את כל הפונקציונליות הדרושה למשפחה גדולה".

בחירת החומרים בפרויקט משקפת את האיזון העדין בין מינימליזם לבין אופייה הצבעוני של הלקוחה. ליאור שילבה שיש טבעי בחיפוי הקירות וגרניט פורצלן במשטחי העבודה, מה שמבטיח אסתטיקה נקייה לצד עמידות לאורך זמן. הפרקט מעץ טבעי והארונות מפורניר אלון מולבן מוסיפים תחושת חום ואלגנטיות, ובחדרי הרחצה נבחרו אריחים דמויי טרוורטין, המעניקים תחושת רוגע ואווירה טבעית.

"על מנת להתמודד עם הצורך באחסון, עשינו שימוש בנגרות חכמה שיצרה שטחי אחסון מוסתרים," מסבירה טיגר. "כך הבית נשאר מרווח ומעוצב, מבלי להרגיש צפוף או עמוס."

מעבר לתכנון החלל והנגרות, ליאור הובילה תהליך עמוק יותר של "אוצרות" - בחירה מדוקדקת של חפצים אישיים בעלי ערך רגשי ואסתטי. "חתיכת בד ששמרה מאפריקה מוסגרה והונחה ליד המיטה," היא מספרת. "עברנו יחד על אוסף האמנות שלה והבנו מה מתאים, מה נשאר בבית ומה נשאר מאחור."

תהליך זה היה חלק מהמעבר של הלקוחה לחיים חדשים, כפי שמסבירה ליאור: "להיות מינימליסט זו תפיסת חיים, ולתכנן בית מינימליסטי צריך לעבור תהליך עם עצמך, להתאים את עצמך לאורח החיים הזה. זה לא מתאים לכולם."

מעניין במיוחד הוא שזוהי הדירה הרביעית שטיגר מעצבת בבניין בו היא עצמה מתגוררת. "הלקוחות מגיעים אליי מפה לאוזן," היא מספרת בחיוך. כמי שעיצבה גם את הלובי של הבניין, היא יצרה מעין חתימה עיצובית במקום מגוריה, והפכה את הבניין לתצוגה חיה של העבודה שלה.

"הבית הזה לא נועד להיות רק יפה, אלא גם פרקטי," מדגישה ליאור טיגר. "כל פרט בעיצוב נבחר בקפידה, כדי להתאים לצרכים היומיומיים של המשפחה. זה לא רק עיצוב אסתטי - זה פתרון שמשרת את המשפחה בפועל."