- עיצוב פנים: רוני שני פלדשטיין
- צילום: אורית ארנון
- ארונות: ריביירה
המשפחה הזאת כבר ידעה שהבית הזה הוא המקום בשבילם, אבל משהו היה חסר. החללים היו סגורים, החלוקה לא זרמה, והאור הטבעי התקשה לחדור פנימה. הם חיפשו יד מקצועית שתדע לראות מעבר לקירות, לזהות את הפוטנציאל החבוי וליצור בית פתוח, מואר ומזמין באמת - ואז נכנסה לתמונה רוני שני פלדשטיין.
"השלב הראשון היה לפתוח את החללים ולתת לבית מרחב נשימה. כשהסרנו את המחיצות וחיברנו בין האזורים, הכל התחיל לזרום בצורה טבעית יותר - האור נכנס, והתחושה בבית השתנתה לחלוטין." התכנון החדש שם דגש על חיבור בין אזורי הבית, תוך יצירת זרימה טבעית וקשר עין בין כל מי שנמצא בחלל הציבורי.
מטבח פרקטי, סלון מזמין - ועיצוב שחושב על הכל
המטבח, שתוכנן בגווני אפור בהיר ועץ, משדר תחושה רגועה ונקייה - בדיוק כמו שרצו בני הבית. "המטבח הוא הלב הפועם של הבית, המקום שבו הכל קורה - מבישול ואכילה ועד מפגשים משפחתיים" מספרת המעצבת רוני שני פלדשטיין. האי הגדול חולק בחוכמה לשני חלקים: מצד אחד משטח עבודה מרווח, ומהצד השני - שולחן אוכל מתוחכם שמתנתק מהאי ויכול להיפתח עד ל-18 מקומות ישיבה. "המטרה הייתה לשלב בין פונקציונליות יומיומית לבין אירוח גמיש, בלי להעמיס על החלל."
בהמשך למטבח, תוכננה פינת טעינה חכמה שמספקת לדיירי הבית מקום ייעודי למכשירים הניידים שלהם. שתי כורסאות נוחות ושידה מעוצבת מרכזות את כל המטענים, כך שהכל מסודר ונגיש במקום אחד - פתרון קטן אבל משנה חיים בבית משפחתי פעיל.
חדר המגורים לא נועד להיות רק חלל מעוצב - אלא מקום חי, דינמי ונוח, כזה שמתאים לרגעים של ביחד וגם לזמן מנוחה אישי.
הספה המרכזית, עמוקה ומזמינה, מושלמת לרביצה מול הטלוויזיה או לשיחה טובה בסוף היום. "רצינו ליצור חלל שמרגיש אינטימי ונוח, כזה שלא רק נראה טוב אלא גם ממש מזמין להתרווח בו," מסבירה פלדשטיין.
כדי להוסיף ממד נוסף של עומק ועניין, שולבה מעל הספה יצירת אמנות עשויה פורניר אלון, שמביאה איתה חמימות טבעית וטקסטורה עשירה. השימוש בחומרים טבעיים לא נעצר כאן - הוא ממשיך לכל אורך הבית, ויוצר שפה עיצובית אחידה והרמונית.
גם גרם המדרגות הפך לאלמנט עיצובי בפני עצמו - במקום מחיצה רגילה, שולבה ספרייה מעץ שמשמשת כתצוגה לפריטי נוי ואמנות. "זה הרבה יותר ממעקה - זה אלמנט עם אמירה, שמכניס לבית שכבות של אופי וסיפור אישי," אומרת פלדשטיין.
התוצאה היא חלל שחי עם המשפחה, מתפתח יחד איתה, ומשלב בין יופי לפרקטיות בצורה הכי טבעית שיש.
אם החללים הציבוריים בבית תוכננו לזרימה חופשית ואווירה פתוחה, בחדרי השינה הסיפור הוא אחר - כאן, העיצוב הופך אינטימי, אישי ומותאם בדיוק למי שחי בו. לכל אחד מבני המשפחה נבנה חלל שמאזן בין רוגע, נוחות ופונקציונליות חכמה, כזו שמתחשבת לא רק במה שצריך עכשיו - אלא גם במה שיגדל ויתפתח עם הזמן.
פשטות מוקפדת: חדר שינה שמתוכנן לנוחות מקסימלית ומראה נצחי
"רצינו שחדר השינה של ההורים יהיה מקום להתנתקות, מרחב של שקט והתרגעות," מספרת רוני שני פלדשטיין. הצבעוניות הרכה והטקסטורות המעודנות יוצרות חלל רגוע אבל לא משעמם, כזה שנותן תחושה של סדר וניקיון מחשבתי.
ארון ריביירה בגוון קשמיר משתלב באופן מושלם עם העיצוב הנקי של הבית. "קשמיר הוא גוון שמצליח לאזן - מספיק בהיר כדי לשמור על תחושת אווריריות, אך עם חמימות שמוסיפה עומק ורכות לחלל. בדיוק מה שחדר שינה צריך."
לצד המיטה, פינת איפור עם רגלי סיכה אלגנטיות, שנותנת טאץ' אוורירי ולא מעמיס. שום דבר כאן לא מוגזם או משתלט - כל פרט נבחר בקפידה כדי ליצור רוגע בלי שעמום, חמימות בלי עומס, ותכנון חכם בלי לוותר על אסתטיקה.
חדרי הילדים: עיצוב שמתפתח עם הזמן
כשמדובר בחדרי ילדים, העיצוב צריך להיות הרבה יותר מרק יפה - הוא חייב להיות חכם, גמיש ולגדול יחד עם מי שחי בו.
בכל אחד מהחדרים שולבו פתרונות נגרות עם ארונות קיר מבית ריביירה שתוכננו כך שינצלו את החלל בצורה מקסימלית, תוך שמירה על מראה קליל ולא מכביד.
"אני תמיד מחפשת את הדרך להפוך את הנגרות להרבה יותר מאשר רק אחסון," מספרת פלדשטיין. "חדר ילדים הוא חלל דינמי, ולכן היה לי חשוב לשלב בו פתרונות חכמים שיתאימו גם להווה וגם לשנים קדימה."
אצל הבת הבכורה, הארון חולק לשני אזורים: צד אחד לאחסון בגדים, והצד השני מוקדש לתחביבים, ספרים וציוד אישי. ביניהם שולב שולחן עבודה אינטגרלי מעץ, מה שיוצר זרימה טבעית בחדר ומאפשר לה מרחב עבודה נוח מבלי להעמיס על החלל.
עבור הילדה האמצעית והבן הקטן, נבחר פתרון אחר. "תכננתי ארונות קיר שהופכים להיות ספריית מדפים פתוחה להצגת כל פרטי הנוי ולבסוף הופך לשולחן עץ," מסבירה רוני, יצירת פתרון רב-תכליתי המותאם בדיוק לצרכים של כל ילד.
מהפכים עיצוביים הם לא רק עניין של צבעים וחומרים - הם קשורים לאיך שהבית מרגיש, איך הוא משרת את הדיירים שלו ואיך הוא הופך להיות חלק בלתי נפרד מהחיים שלהם.
הבית הזה בנס ציונה עבר שינוי מהותי - מחלל סגור ומקוטע לבית עם זרימה טבעית, כזה שמכניס פנימה אור, מחבר בין הפנים לחוץ, ומאפשר לכל פינה לעבוד בדיוק כמו שהיא צריכה.
"הרצון היה ליצור בית שנראה טוב, אבל קודם כל נוח לתפעול, כזה שמתאים לחיים של המשפחה ולא מכביד עליהם," מסכמת פלדשטיין. "התוצאה היא מרחב שחי עם הדיירים שלו, מאפשר להם לזוז בו בחופשיות, ומשאיר להם מקום לגדול, להשתנות ולהתפתח בתוכו."
וזה בדיוק הקסם של עיצוב נכון - הוא לא רק הופך בית ליפה יותר, הוא גורם לו להרגיש כמו הבית המושלם עבור מי שחי בו.