בעולם האדריכלות הישראלי, השם עדה כרמי-מלמד הוא סמל למצוינות, חזון וחדשנות. במשך עשורים עיצבה כרמי-מלמד, זוכת פרס ישראל לאדריכלות, את הנוף האורבני בישראל, כשהובילה את תכנון מבנים אייקוניים כמו בית המשפט העליון בירושלים, מעון ראש הממשלה החדש, רובע לב העיר בתל אביב ועוד רבים אחרים.
כיום, מי שממשיכים את דרכה ומובילים את משרד האדריכלות שלה הם השותפים הוותיקים מיטל יפה והאדריכלים אורי לניר ועופר ארוסי, אשר נמנים עם צוות המשרד למעלה מעשרים שנה. יחד הם לא רק שומרים על המורשת שהנחילה, אלא גם מביאים עמם גישות חדשניות ופרויקטים פורצי דרך המתכתבים עם אתגרי ההווה והעתיד. הם מקפידים לשמר את הקו האדריכלי של כרמי, המתגוררת עם משפחתה בניו יורק ואינה לוקחת חלק פעיל במשרד, תוך התייחסות קפדנית לכל פרט ופרט. דגש מיוחד ניתן לאור, לסביבה ולתכנון הדרך, מתוך מטרה שהמבנה ישרת את יושביו לא רק בטווח הקרוב, אלא גם בעשורים הבאים.
עם עליית הסרט התיעודי "עדה - אמי האדריכלית" (20.2 ב-YES) בבימויה של בתה יעל מלמד, נפתח צוהר לעשייתה הרבה והמעוררת השראה של כרמי-מלמד לאורך השנים. לצד סיפורה האישי, מעניין לא פחות לראות כיצד פועלים כיום השותפים שליוו אותה וכיצד הם ממשיכים להיות חלק משמעותי מן העשייה האדריכלית.
משרד "עדה כרמי-מלמד אדריכלים" הוא אחד ממשרדי האדריכלות הבולטים בישראל, המתמחה בפרויקטים ציבוריים רחבי היקף. בעשורים האחרונים עבדו השותפים ועובדי המשרד (סה"כ 15 עובדים) על תכנון מבני ציבור, מוסדות ממשלתיים, מבני מגורים ופרויקטים תשתיתיים מורכבים, תוך שמירה על איזון בין חדשנות לבין הקשר מקומי.
האדריכל אורי לניר, האדריכל עופר ארוסי ומיטל יפה עובדים יחד במשך כשני עשורים ומשלבים בין ניסיון ארוך שנים לבין חדשנות מתמדת. הם רואים בתכנון האדריכלי כלי ליצירת זהות ותרבות, ולא רק שרטוט של מבנים.
"המשימה שלנו היא לשמר את העקרונות של תכנון רגיש ומדויק, כזה שמתחשב בקנה המידה העירוני והאנושי," מסביר לניר. "לצד זאת, אנחנו מבינים שחדשנות היא הכרחית - השינויים ההנדסיים בשנים האחרונות מאפשרים אפשרויות תכנון שלא היו בעבר, וזה פותח בפנינו הזדמנויות ליצור מבנים מתקדמים יותר."
בית המשפט העליון, אותו תכננו עדה ואחיה רם כרמי, נחשב לאחד מסמלי הצדק בישראל. הוא מבוסס על אדריכלות מסורתית, שילוב של אור טבעי, חומרים מקומיים ומרחבים המדגישים את תחושת הכבוד והצניעות של מערכת המשפט.
המשרד מוביל פרויקטים טכנולוגיים מתקדמים, בהם היב"ר - יחידת הבקרה האווירית הראשית של ישראל. מדובר בפרויקט בשטח של 18,000 מ"ר, שעתיד להפוך למרכז השליטה המרכזי של רשות שדות התעופה על השמיים האזרחיים של המדינה.
"הפרויקט הזה הוא דוגמה לאדריכלות שמשלבת טכנולוגיה עם תכנון מתקדם," מסבירה מיטל יפה. "הוא כולל חללי עבודה רחבי היקף, אזורי שליטה ובקרה, וגם מרחבים ייעודיים לתדרוכים ולוגיסטיקה. תכנון כזה מחייב הבנה עמוקה של מערכות מורכבות ואופן השימוש בהן."
פרויקט נוסף שעליו שוקד המשרד הוא התכנון המחודש של טרמינל אלנבי, נקודת המעבר המרכזית בין הרשות הפלסטינית לירדן. "המטרה שלנו היא לשדרג את תנאי המעבר וליצור חוויית שימוש טובה יותר עבור הנוסעים," מסביר לניר. "הפרויקט הזה נוגע גם בנושאים מדיניים רגישים, ולכן חשוב לנו שהתכנון ייתן מענה לכלל המשתמשים."
אלו הן דוגמאות מתוך פרויקטים רבים שעליהם עובד ועבד המשרד. בין הרזומה העשיר ניתן למנות את מפעל סודהסטרים, בית הליבה ברחבת הכותל, בית ברל, בסיס חיל האוויר לוד שהתפנה, הבניין לממשל ודמוקרטיה באוניברסיטת רייכמן, רובע לב העיר בתל אביב ועוד.
השותפים במשרד מזהים פער בין תכנון אורבני עכשווי לבין ההקשר ההיסטורי והמקומי. בעוד שמגדלי זכוכית ושכונות חדשות משתלטים על הנוף העירוני, הם מבקשים לשמר תכנון המתחבר לקרקע ולסביבה.
"היום אנחנו רואים מגמה של חזרה לערים צפופות, אבל האתגר הוא לא לייצר מרחבים מנוכרים," מסביר ארוסי. "אנחנו רוצים לשלב מבנים גבוהים לצד שכונות אינטימיות יותר, תוך חיבור אמיתי לרחוב ולחיי הקהילה."
סוגיה נוספת שמעסיקה את המשרד היא התאמת האדריכלות לשינויים האקלימיים. בשנים האחרונות נעשה שימוש מוגבר בבנייני זכוכית, אך החום הישראלי מציב אתגר משמעותי.
"בניינים מחופי זכוכית מחזירים קרינת שמש ומובילים לצריכת אנרגיה גבוהה," מסבירה יפה. "אנחנו עובדים על פתרונות חכמים לשיפור היעילות האנרגטית, כמו שילוב של הצללה חכמה, חומרים טבעיים ומערכות אוורור מתקדמות."
לסיכום, הם מסבירים: "אנחנו בהחלט ממשיכי המורשת המכובדת וכבדת המשקל של האדריכלית עדה כרמי-מלמד, יחד עם חזון מובהק לבנות ולהמשיך להשאיר את חותמנו."