קבוצת התקשורת פרטנר קיימה השבוע טקס מרגש לציון אימוץ חטיבת המילואים "נגבה", בו נכחו מנכ"ל החברה, אבי גבאי, מח"ט החטיבה, אל"ם יהודה לוין, סמח"טים וקצינים נוספים, כולם בהתנדבות בשירות מילואים.
אבי גבאי מנכ"ל פרטנר: "השנה כולנו ראינו את ההתגייסות יוצאת הדופן של כוחות המילואים שעזבו את הבית, המשפחה והעבודה, כדי להגן על המדינה ואת העוצמה שלהם תוך מחויבות עמוקה לחברה הישראלית. מתוך הכרה בהקרבה האדירה שלהם, אנחנו כחברה רואים בכך מחויבות מוסרית וערכית לעמוד לצידם ולתמוך בהם. פרטנר גאה להוביל מהלך חדשני של אימוץ חטיבות המילואים ולקחת חלק ביוזמה החשובה הזו ומזמינה חברות נוספות להצטרף למהלך המשמעותי הזה."
אל"ם (במיל') יהודה לוין אמר: "הצלחת הפרויקט הלאומי החשוב הזה, תלויה באותה רוח ההתנדבות המופלאה שהתגלתה בקרב האזרחים, בפרוץ המלחמה באוקטובר 2023. אנחנו ממשיכים לגייס לשורותינו עוד מפקדים, לוחמים ותומכי לחימה, אנשים איכותיים שיצטרפו ויהיו חלק מעשיית היסטורי".
עוצבה 96 שעד לא מזמן נקראה בשמה הזמני, "אוגדת דוד", היא עוצבה מרחבית המורכבת מחטיבות סדירים ומילואים, שמיועדת למשימות הגנה ולצורכי סיור וביטחון שוטף, תוך זמינות לפעולה בכל חלקי ישראל, בגיוס מהיר בעת קריאה בחירום. העוצבה הוקמה ביוזמת אלוף מוטי ברוך, שהיה גם מפקדה הראשון, ואל"ם במיל' ארז אשל, ובאישורו של הרמטכ"ל הרצי הלוי, כחלק מלקחי מלחמת חרבות ברזל ומבצע שומר החומות, והיא אחראית על הגנת הגבול המזרחי, הגזרה הגדולה והמשמעותית.
חוד החנית של עוצבה 96, הוא מקבץ של 5 חטיבות מילואים חי"ר קלות בפריסה ארצית, הנקראות "חטיבות דוד". חטיבות אלו בנויות במודל חדשני, המאפשר שיפור דרמתי במהירות ובעוצמת התגובה בעת איום מתפרץ.
פרטנר מאמצת את "נגבה" (189), החטיבה הדרומית מבין חטיבות דוד, שגבולות גזרתה בין אילת לצפון הנגב, וכוללת את עוטף עזה ויישובי הדרום שספגו את המכה הקשה מכל במאורעות השבעה באוקטובר. ובדומה ליתר חטיבות דוד, גם נגבה מבוססת כוחות של אנשי מילואים, תושבי האזור, שסיימו את שירות המילואים שלהם, ובחרו להתנדב בחזרה לשירות פעיל, כדי לתרום לביטחון המדינה ולהגן על אזרחיה.
מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, מאות אלפי חיילי מילואים נרתמים למשימה הלאומית ותורמים עשרות ומאות ימי מילואים בהגנה על ישראל. פרטנר מחויבת להיות חלק מהתרומה הלאומית ופועלת על פי העיקרון "ישראל לפני פרטנר", עיקרון המשקף את בחירתה לאמץ את חטיבת נגבה ואת לוחמי המילואים המתנדבים בה, ולסייע להם בכל שיידרש. זאת, בנוסף לשני גדודי הלוחמים שפרטנר מאמצת מזה כ-20 שנה, במסגרת פרויקט "אמץ לוחם": גדוד "עזוז" של השריון וגדוד "שחר" של חטיבת חילוץ והצלה.
ציור קיר מיוחד נחנך על מיגונית בסמוך למרכז הגרובטק במועצה האזורית אשכול, שנמצא בסמוך לגדר עם עזה. את היצירה צייר האמן אליסף מיארה, כחלק ממיזם במימון ארגון ג'ואיש נשיונל פאנד ארה"ב לפריסת מיגוניות ברחבי הנגב המערבי והגליל.
"73 חטופים, כולל ילד ותינוק בעזה, וזה הזמן לעצור ולהחזיר אותם הביתה לפני שנמתין עוד ועוד ימים," אמר ניסן קלדרון, אחיו של עופר קלדרון ששב מהשבי במסגרת הפעימה החמישית של העסקה. "לא האמנו שנגיע ל-500 יום, אבל אם הגענו, אז בואו נביא את כולם עכשיו".
"יצרתי דמויות שצופות לעבר שדות הנגב המערבי. אפשר להסתכל על הדמויות משני הכיוונים, מצד אחד, החטופים שמסתכלים אלינו בכמיהה ותקווה, ומצד שני, אנחנו פה בעוטף, שמסתכלים אליהם ומצפים לשובם. הציור יוצר חיבור בינינו לבין החטופים, חיבור של כאב, של עוצמה ושל תקווה" מסביר מיארה.
"המיגונית הזו היא אחת מתוך למעלה מ-230 מיגוניות שתרם הארגון ברחבי ישראל, בהשקעה של כ-25 מיליון שקלים," אמרה טלי צור אבנר, מנכ"לית ג'ואיש נשיונל פאנד ארה"ב בישראל. "מאז ומעולם האמנו באיזור, בפיתוחו ובחוסנם המיוחד של תושבי האזור, והציור המרגש מבטא את התקוה לעתיד טוב יותר".
מאות חניכי שנות שירות ומדריכים של הנוער העובד והלומד הצטרפו היום (שני) לעצרת המחאה לציון 500 יום לתחילת המלחמה בבארי, שם עמדו לצד קהילת הקיבוץ וקראו להחזרת כל החטופים יחד עם חניכיהם מנוער אשכול.
הבוקר התכנסו במשרדי AYR - עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות' שבקומה 40 במגדל צ'מפיון 180 עובדי הפירמה מהמשרדים בירושלים ובמרכז הארץ, לאירוח מקימי מיזם "בואו - באים ומצילים אותם ואותנו" להעלאת המודעות הציבורית סביב הדחיפות בהשבת החטופים, והגברת האקטיביזם, מתוך אמונה כי הצלת החטופים תביא ריפוי גם לחברה הישראלית.
בפתח דבר, קשר עו"ד אסף לפיד, שותף בפירמה, בין ערב ט"ו בשבט לנושא הכנס כשסקר בקצרה את מקורות האמרה "כי האדם עץ השדה" בקונטקסט של דיני המלחמה. בהמשך אמר כי "על פי הרמב"ם 'אין מצווה רבה כפדיון שבויים' המציאות שמתרחשת במרחק שעה וחצי נסיעה מכאן משפיעה על כולנו בחברה וכפרטים בחברה, הגם שאולי איננו מבינים עד הסוף או מפנימים את ההשלכות של התנאים בהם מוחזקים החטופים."
אותן השלכות עמדו בלב הכינוס, שבמסגרתו הועברו שלוש הרצאות, משלוש פרספקטיבות על סוגיית השבי והחטופים: ד"ר אמיר בלומנפלד, לשעבר ראש ענף טראומה בחיל הרפואה, העביר סקירה על המצב הרפואי של החטופים ועל ההשפעות הפיזיולוגיות והפסיכולוגיות של כליאה ממושכת במנהרות; ד"ר הילי כוכבי, פסיכולוגית חינוכית, תיארה את השפעת שבי החטופים על החברה הישראלית ועל נפשם של ילדינו; עו"ד ד"ר מורן סבוראי, המגישה עתירות לבג"ץ בשם החטופים ובני משפחותיהם, העניקה מבט חוקתי על הזכות לחיים ועל חובת המדינה.
עו"ד אמיר עמר, ראש הפירמה, התייחס באופן מיוחד לאחינו ואחיותינו שנמצאים בשבי החמאס, וציין את חובתנו הערכית והמוסרית להשיבם הביתה.
לתיאום הרצאה לחצו כאן.
- מיזם "בואו" נולד בנובמבר 2024, מתוך צורך שעלה מהשטח להעלאת המודעות והאקטיביזם הציבורי, סביב הדחיפות בהשבת החטופים והצלת החברה הישראלית כולה.
- מטרת המיזם: סיוע בהשבת כל 76 החטופים והחטופות, בהסכם מדיני, מהר ככל האפשר.
- העלאת המודעות הציבורית מתבצעת באמצעות הרצאות, מפגשים, חוגי בית, נאומים, הפצת מידע מקצועי, ועוד, ע"י צוות מרצים/ות בכל רחבי הארץ, בהתנדבות מלאה, להעלאת השיח על מצבם הקריטי של החטופים בשבי, ועל השלכות המצב המתמשך על העם.
- קהל היעד: החל מקהל מקצועי (רופאים, פסיכולוגים, הייטק, ועוד), דרך הציבור הרחב: חברים, קהילות מקומיות, בני נוער, מכינות קדם צבאיות, סטודנטים, ועוד.
- המרצים.ות במיזם הם למעלה מ - 800 מרצים ומרצות, רופאים.ות, פסיכולוגים.יות, אנשי בריאות הגוף והנפש - מבכירי אנשי ונשות המקצוע בארץ. בימים אלה מצטרפים גם אנשי ונשות מקצוע מתחום המשפט החוקתי; א/נשים המדגישים את ההיבט הדתי-אמוני; בני ובנות משפחה של חטופים.ות, ועוד.
על רקע ציון 500 ימים למלחמה: עשרות עובדי המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט התכנסו בגשר נמיר כאות הזדהות
עמותת קהילת שבט הנובה יזמה והוציאה השבוע כ-200 משפחות שכולות, המונות כ-600 משתתפים, לריטריט מיוחד בן יומיים במלון לאונרדו קלאב ים המלח. הריטריט נועד לחזק, לכבד ולתמוך במשפחות השכולות - הוריהם ואחיהם של הנרצחים, אלמנות ויתומים - ולסייע להם בשיקום, בהתרעננות ובהחזרת אנרגיות חדשות לגוף ולנפש. במהלך הריטריט, המשתתפים נהנו מחוויות מגוונות ומעצימות, בהן טיולי ג'יפים ואופניים, סדנאות וולנס, טיפולי מגע, יוגה, מעגלי ריפוי ושיח. הערב האמנותי כלל הופעה אינטימית של רמי קליינשטיין לצד מופע סטנד-אפ של אורי ברויר.
עמותת קהילת שבט הנובה שמה לה למטרה להעניק תמיכה הממוקדת בשיקום נפשי, כלכלי ואישי לשורדים והמשפחות השכולות. העמותה מפעילה תוכניות ריפוי וכלים מעשיים לשיקום באמצעות חוסן קהילתי ומעטפת כלכלית לכלל שורדי המסיבה, בני משפחות הנרצחים ומשפחות החטופים. בתוך כך, היא מספקת מרחב בטוח למפגש עם שורדים נוספים, מעגלי שיח מונחים על ידי אנשי טיפול מוסמכים ופעילויות המסייעות בעיבוד החוויה הקשה.
בנוסף, העמותה מפיקה אירועי הנצחה והסברה בארץ ובעולם, במטרה להנגיש את סיפורה של הקהילה ולהנציח את זכר הנרצחים. בשנת 2025 תוקדש פעילותה להיבטים שונים של שיקום - מתמיכה נפשית וליווי חזרה לחיים ועד סיוע כלכלי.
במסגרת מחויבותה המתמשכת, במהלך 2025 יתקיימו ריטריטים נוספים למשפחות שכולות ברחבי הארץ, במטרה להעניק להן תמיכה, חיבוק חם ומקום בטוח לעבור יחד את הימים המורכבים לצד אירועים נוספים.
סולי לניאדו, מנכ"ל עמותת קהילת שבט הנובה: "הריטריט הוא צעד נוסף במסע שלנו לחזק ולשקם את המשפחות השכולות, לספק להן רגעים של הקלה, להנציח ולזכור את היקר להם מכל. אנו מחויבים להמשיך וליצור עבורן מרחבים בטוחים, תומכים ומעצימים גם בעתיד. לצד הריטריטים, העמותה מפעילה לאורך השנה מגוון רחב של תוכניות תמיכה, החל מסיוע כלכלי ודאגה לצרכים בסיסיים ועד למפגשים טיפוליים, ליווי תעסוקתי והנצחה, מתוך אמונה ששיקום אמיתי מתרחש בכל רבדי החיים.
העמותה הוכרה על ידי משרד הרווחה כגורם המרכז לכלל הסיוע לנפגעי ושורדי המסיבות בדרום ושנת 2025 תוקדש לתקומה של השורדים והמשפחות השכולות בכמה היבטים: בתמיכה נפשית, בליווי משמעותי בחזרה למעגלי החיים בעולמות תעסוקה, סיוע כלכלי ועוד.
עשרות משתתפים הגיעו למשתלה החינוכית החדשה שארגון תגלית ועמותת "יוזמת האנרגיה הטובה" חנכו על גג החווה החקלאית של משרד החינוך בשדרות, אשר נפתחה כחלק ממאמצי השיקום של יישובי עוטף עזה בצל המלחמה. המשתלה תהווה מוקד לפעילות חינוכית, סביבתית וקהילתית, במסגרתה תלמידי שדרות ומשתתפי תגלית ישתלו ויגדלו אלפי שתילים של עצים ושיחים, אשר לאחר תקופת גידול במשתלה - יועברו ליישובי העוטף המשוקמים.
אוהד עירון, מנהל הקיימות של תגלית מסר: "כחלק מתוכניתנו ארוכת הטווח לשמור על הסביבה ולתרום לה, אנחנו גאים להשיק היום את המשתלה החקלאית החדשה. המשתלה תלווה אותנו בפעילותינו החינוכיות השונות, תיטיב עם הסביבה בחווה החקלאית וביישובי העוטף, ותביא הזדמנות אמיתית להצמיח מחדש את האזור שנים קדימה".