התערוכה והספר "שפה משותפת" מסכמים את פועלה של חממת מפעל הפיס לאות עברית, שהתקיימה לאורך 2024 במרכז שנקר לחקר העיצוב בישראל. במסגרתה מעצבים כמו שני איבגי, נוי ניימן, בן נתן וסטודיו RAG (אלון קנצ'וק ורמי רשתי) פיתחו גופנים עבריים חדשים, מבוססי מחקר ומפגשים רב-תרבותיים.
התערוכה מציגה סקיצות, ממצאים מקוריים ותהליכים מחקריים, כפי שנאספו לאורך שנת החממה. בתערוכה ניתן לראות את הפרויקטים של בן נתן - סהרה: על המסורות הטיפוגרפיות של דרום מרוקו, סטודיו RAG - החייאת גופן דרוגלין, נוי ניימן - עיבריד: לקראת יידיש 2.0, שני איבגי- כתב יד בעולם דיגיטלי.
גלית גאון, ראש המרכז: "'שפה משותפת' הוא פרויקט מחקר ייחודי וראשון מסוגו בשדה הטיפוגרפי המקומי, המבטא את שיתופי פעולה יצירתיים ורב תרבותיים בין טיפוגרפיים מקומיים לאקדמאיים, ארכיאולוגיים ויוצרים ברחבי העולם.
עוד מוצג בגלריה פרויקט 'צופן', אותו יזמו ואצרו שניים מבוגריה הטריים של התכנית הבינלאומית לאוצרות עיצוב בשנקר - פאדי פאר ועלי קפלן וילדמן. 'צופן' הוא מעבדה טיפוגרפית אופטימית, בה מעצבות ומעצבים יהודים וערבים מציעים תווים לשפה חדשה. הפרויקט הוצג לראשונה בשבוע העיצוב ירושלים 2024, וזוכה בתערוכה זו לתצוגה מחודשת ומורחבת.
לצדם, מושק גם פודקאסט חדש, ובו 14 שיחות עם טיפוגרפים וטיפוגרפיות עכשוויים בארץ. פרקים ראשונים בהשתתפות: אלון קנצ'וק ורמי רשתי, בן נתן, דניאל גרומר, דני מירב (הטייס), ינק יונטף, ירונימוס, מיכל סהר, נוי ניימן, ניל כהן, פרופ' עודד עזר, קובי פרנקו ושני איבגי.
שעות פתיחה "שפה משותפת": ראשון, שלישי - 10:00-19:00, חמישי - 10:00-21:00. גלריה שנקר לעיצוב ע"ש רוזן, ביאליק 137, רמת גן
בן נתן - סהרה: המסורות הטיפוגרפיות של דרום מרוקו
רוב המחקר האקדמי על יהודי מרוקו עוסק בקהילות היהודיות הגדולות והמרשימות שמצפון להרי האטלס, כמעט ושוכח מהייחוד של שפות הדיבור, הליטורגיה ונוסחי התפילה, סגנון הלבוש, הארכיטקטורה וכמובן הטיפוגרפיה של הקהילות העתיקות שבדרום. ארבעה בתי קברות עצומים שהתגלו לאחרונה בקרבת אל חאנק; מישור מדברי מבודד בעמק הזיז שבמרוקו, מהווים עדויות למסורות ותרבויות עתיקות מהצד הדרומי של המפה, אולי מהתקופה שקדמה להגעת היהודים מגורשי ספרד לצפונה.
במחקר שנערך בשיתוף פעולה עם פרויקט תיעוד האדריכלות היהודית בצפון הסהרה של המחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת קארל (פראג), הטיפוגרף בן נתן פגש לראשונה כתב עברי שלא נחקר לעולם, המזכיר כתבים עבריים עתיקים מארץ ישראל ואזור הלבנט. נתן עיצב גופן עכשווי ומודרני המבוסס על הגילויים ממצבות הקבורה היהודיות, והמחקר המשותף בו לקח חלק העלה קשרים של יהודי צפון הסהרה עם ארץ ישראל ועם קהילות יהודיות אחרות.
בן נתן הוא המייסד והמעצב הראשי של הפונטיה - סטודיו לעיצוב פונטים המתמחה באות העברית. בנוסף לפונטים המוצעים בקטלוג, הפונטיה עיצבה אותיות ייחודיות לחברות כמו גוגל, פנטגרם, קשת ועוד. כמו כן, נתן מרצה במחלקה לתקשורת חזותית במכון הטכנולוגי חולון (HIT).
סטודיו RAG - החייאת גופן דרוגלין
קטלוג אותיות מקורי משנת 1929 של בית היציקה "האג-דרוגולין" מלייפציג, גרמניה חשף גרסה שונה מזו הדיגיטלית והמוכרת לאות Hebraicsh IV - אות טקסט עברית שמוכרת היום בישראל כגופן דרוגולין (ע"ש בית היציקה בלייפציג).
הסיפור העשיר אודות הגופן העברי-גרמני ידוע זה שנים רבות, אך גילוי גרסאות נוספות ולא מוכרות מעלות שאלות מהותיות בדבר מקורותיו ומאירה באור שונה את גלגולו אל ישראל והשתלבותו כאן. סטודיו RAG עיצבו גרסה דיגיטלית חדשה לגופן דרוגולין, המשלבת את צורתו של הגופן כפי שמובאת בקטלוג בית היציקה בלייפציג עם ניתוח השינויים וההתפתחויות שעבר לאורך השנים- אלו הידועים לכלל ואלו שהתגלו במחקר שיבצע הסטודיו במסגרת החממה. בכך, מובא לכדי ביטוי הפרק החשוב והנעלם בהתפתחות האות העברית והתאמתו של הגופן לצרכים של פונט מודרני.
סטודיו RAG הוא סטודיו משותף של המעצבים רמי רשתי ואלון קנצ'יק. מאז הקמתו בשנת 2014, הגופנים הנושאים את שם הסטודיו משמשים מותגים מובילים בישראל( בינהם: סלקום, Yellow, פסגות, Cello, עזריאלי, קרפור, הפועל ת"א ועוד) ו עבודותיהם הוצגו בפרסומים רבים ובתערוכות.
נוי ניימן - עיבריד: לקראת יידיש 2.0
היא הייתה שפתה של פריחה תרבותית באירופה של שנות ה-20 וייחדה קהילה, אך הציונות ראתה בה שפה לא רצויה, גלותית וישנה- היידיש היא סמן תרבותי עשיר שנזנח עבור תחייתה של השפה העברית בארץ ישראל. עם התרחבותה של תופעת הגירת חילונים מישראל לאירופה בכלל ולברלין בפרט, עתידה העברית להשתנות, להשתלב, ואולי, אפילו, לייצר סוג של שפה יידית חדשה?
בעבודתו בחממה, הטיפוגרף נוי ניימן חזר לכתבי עת, פאנזינים וכרזות מימי הזוהר של היידיש באירופה המערבית, עומד על הסממנים הגרפים, ההשראות והאקלים התרבותי בו דיברו וכתבו את השפה היידית וכל זאת כדי לייצר גופן דו לשוני המשלב בין השפה היידית לגופן "עברי חילוני עכשווי", כפי שהוא מגדיר זאת. במחקרו, בחן ניימן כיצד מתקיימת היידיש החדשה אל מול העברית המודרנית בגופן אחד, כמו האם ניתן להכיל את השוני התרבותי והגאו-טיפוגרפי באותיות ובסימנים והאם יידיש ועברית יכולות להתקיים יחד בשלום במערכת טיפוגרפית מורכבת?
נוי ניימן הוא מעצב ובעל סטודיו NOYMAN למיתוג ותקשורת חזותית. מאז סיום לימודיו בבצלאל ב-2002, עוסק ניימן בטיפוגרפיה וכן מרצה לטיפוגרפיה, מיתוג ותקשורת חזותית לשעבר בשנקר וכיום בגורן, בית הספר לתקשורת חזותית של המכללה האקדמית עמק יזרעאל.
שני איבגי- כתב יד בעולם דיגיטלי
"תנואות" הוא פרויקט טיפוגרפי ניסיוני, החוקר את תולדותיו וסגנונותיו של כתב היד העברי בתוך סביבה טכנולוגית עכשווית. הגופן הגמיש שפיתחה איבגי מנסה מצד אחד לשמר ולחקות את המסורת הצורנית של הכתיבה הידנית, ומצד שני, לקחת אותה כמה צעדים קדימה אל עבר המרחב הדיגיטלי שבו היא ממילא מתקיימת היום. הגופן אינו מנסה להתחקות אחר תנועת היד האנושית הקליגרפית בשלמותה, אלא מתאים את תכונותיו בעקבות שינוי הכלי הטכנולוגי. תפקידו הוא לתאר מהלך: התפתחות הנובעת מן העבר, והתקדמות אל עבר השלב הבא.
מה שהחל כפרויקט מסכם ללימודי תואר שני במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל ב-2019, זוכה תחת החממה לפיתוח והעמקה מחקרית ועיצובית גם יחד. שאלות רבות נותרו פתוחות- מהו תפקידו של מעצב האותיות בעולם בו משנה הטקסט את נוכחתו בסביבה? כיצד נוכל לפתח 'כתב יד' אישי, משתנה, דרך
מסך? ומה קורה לחווית הקריאה שלנו תוך כדי תנועה והשתנות של אותיות על ציר הזמן? על שאלות אלו עונה איבגי בהעמקת מחקרה.
שני איבגי היא מעצבת בבריז קריאייטיב - תכנון והפקת מרכזי מבקרים ומוזיאונים. נוסף לכך, איבגי היא מרצה לטיפוגרפיה במסלול לימודי החוץ של המרכז האקדמי ויצו חיפה ועיצבה עבור אאא.