הוכתרו הזוכים ב"אוסקר של האדריכלות הישראלית"

התאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל הכריזה אמש באירוע השיא השנתי שלה על הזוכים בתחרות "אות האדריכלות" לשנת 2024. במסגרת התחרות הוגשו 188 עבודות אדריכליות ב 11 קטגוריות שונות הליך הבחירה נמשך מספר חודשים על ידי שורה של שופטים מבכירי האדריכלים בישראל.

האדריכלית ארנה אנג'ל יו"ר התאחדות האדריכלים: "מדינת ישראל נמצאת בתקופה המאתגרת והמורכבת ביותר, שידעה מאז הקמתה. זה לא היה מובן מאליו, שנצליח בתקופה זאת לקיים תחרות מקצועית ומשמעותית לענף, זאת לאחר שנה של הפסקה במסורת השנתית בשל המלחמה. אני שמחה וגאה על ההתגייסות של האדריכלים הצעירים והוותיקים לקחת חלק בתחרות. גם בתקופות מורכבות, ישנה חשיבות רבה להקפדה על איכות התכנון וזאת הזדמנות עבורנו להפנות אלומת אור זוהרת לעשייה מופלאה של אנשים מוכשרים, מצטיינים ומעוררי השראה, ולפרויקטים החדשניים והייחודיים שתכננו."

אדריכלית סטפני אלקובי מנכ"לית התאחדות האדריכלים:" אנחנו בהתאחדות יודעים שהמקצוע שלנו לא תמיד זוכה לכבוד הראוי לו, יש המון חסמים מקצועיים, שהופכים את העיסוק באדריכלות למורכב ולא מתגמל מספיק. אין ספק שכל מי שעבר את המסלול המפרך עד להסמכה הגיע למקצוע מתוך אהבה ומסירות. הפעילות שלנו, שנעשית במינימום משאבים ממוקדת בפירוק החסמים שמבריחים צעירים מהמקצוע המופלא שלנו ובמאבק בלתי מתפשר נגד הגורמים שנוח להם לנהל תכנון בישראל בהעדרנו. כמו כן אנו עוסקים ביצירת שיתופי פעולה עם ארגונים מקצועיים שמקדמים את המקצוע".

אדריכל איתי בן חיים יו"ר אות האדריכלות הישראלית מטעם התאחדות האדריכלים: "לכל קטגוריה גויסה וועדת שיפוט ייעודית שהורכבה מתמהיל מגוון של אדריכליות ואדריכלים מובילים, מתחומי עיסוק שונים, וותיקים וצעירים ומכל חלקי הארץ. הדיונים היו מקצועיים, מעמיקים ומרתקים ובסופם נבחרו פרויקטים יוצאי דופן בהתאם לאמות המידה שכל צוות בחר. לצד השיח הרחב על האיכות התכנונית והאדריכלית, אות האדריכלות הישראלית שם לו כמטרה מרכזית להתנהל במקצועיות ובשקיפות מלאים. הלב הפועם של עיקרון זה הוא בתמהיל צוותי השיפוט, המבנה הסדור של בחינת העבודות והפרוטוקולים המפורסמים לאחר הטקס."

במסגרת האירוע, הוקירה התאחדות האדריכלים את פעילותו של הרב שלמה רענן, שעומד מאחורי מיזם "יחד בבית", המגייס אדריכלים ואדריכליות לסייע בהתנדבות לתושבים מהדרום ומהצפון שביתם נפגע במהלך המלחמה.

ורד סלומון ממן האדריכלית הראשית של משרד השיכון ציינה בכנס: "בזמן המלחמה התפעמתי מרוח ההתנדבות בעם ושאלתי את עצמי איפה ענף האדריכלות יכול לתרום, הסיפור של האדריכלות מגיע ביום שבו מתחיל השיקום, ועכשיו זה הזמן שלנו לתת יד לכל מי שמנסים לחזור אל הבתים שלהם והמיזם של הרב שלמה רענן הוא אחד המיזמים שמאוד ריגשו אותי, כי הוא מחבר בין משפחות שהבתים שלהם נהרסו לבין אנשי מקצוע. כי את כספי הפיצויים מהמדינה הם מקבלים, אבל לא תמיד הם יודעים מה לעשות איתם".

מקום ראשון בקטגוריית מבנה ציבור: מבנה הכניסה לפארק מדבריום, באר שבע - אסף לרמן אדריכלים. גן החיות מדבריום" הוא פארק יוצא דופן המוקדש לטיפוח המודעות הסביבתית בפאתי המדבר של באר שבע. המרחבים הפתוחים שלו, המעוצבים בקפידה, משכפלים אלמנטים טבעיים שונים ומציגים את חיות הבר המגוונות של האזור. צוות רב תחומי של מומחים מהארץ ומחו"ל שיתף פעולה בפרויקט, כשעל התכנון האדריכלי אחראי א. לרמן אדריכלים.

הספרייה הלאומית, ירושלים - מן שנער אדריכלים בשיתוף פעולה עם הרצוג דה מורון אדריכלים. מגה פרויקט לאומי, מרשים, מרגש ואייקוני, שיש בו הכל מהכל- החל מפונקציונאליות מרשימה, תחושת חלל חוויתי ופרטים מדהימים ואסתטיים. היושב נכון בסביבתו המונומנטלית ומציג איכויות תכנון וביצוע תוך תשומת לב ייתרה למחקר, לפיתוח הרעיון האדריכלי ודרכי יישומו, לאיזון ולמכלול השלם.

שער המפרץ, חיפה -יער אדריכלים. תכנית "שער המפרץ" מציעה חזון שאפתני לטרנספורמציה מטרופולינית, שמטרתה להפוך את מפרץ חיפה מאזור תעשייתי מזוהם למרחב עירוני חדשני, מקיים ואנושי. התכנית מבוססת על פינוי מפעלים מזהמים ממפרץ חיפה, ניטרול איכות האוויר הירודה, הבראה ושיפור איכות החיים של תושבי חיפה והקריות. הפיכת מגמת ההגירה השלילית ומינוף מטרופולין חיפה, תוך פיתוח מרחב אורבני חדש ומקיים. התכנית המוצעת ברוח הקיימות ואקולוגיה מציעה הפיכת מטרד למשאב ע"י ניצול פשט ההצפה הקיים לתכנון עירוני מוטה מים והפיכת המרחב ל"עיר חובקת טבע" עם דגש על שמירת הסביבה, מערכות אקולוגיות ואיכות חיים.

מטה וחלל תצוגה אינובייט, אבן יהודה - פיצו קדם אדריכלים. חלל התצוגה של חברת אינובייט קיבל טיפול מבריק במעטפת שהופך פרט פשוט ומיושם בקפידה, למערכת מאחדת שלמה המעניקה לבניין נוכחות פיסולית במרחב לצד העמדה נבונה במסגרת המגרש האי-רגולרי. הכל משתלב ששפה עיצובית בהירה, מדויקת וברורה המייחדת את המבנה ומתאימה במיוחד לצרכיו.

בית ליבלינג, ת"א יפו - רבקה כרמי אדריכלים. בית ליבלינג הינו מרכז תרבות ישראלי־גרמני המבקש לחשוף לקהל הרחב את ערכי האדריכלות המודרנית והעיר הלבנה בתל אביב. בנוסף, המקום משמש בית לתערוכות אדריכלות ודיון אדריכלי. מדובר במבנה בעל השפעה חברתית ותרבותית בכל הרבדים שהפך לסמל המציג את השימוש הקונטקסטואלי בעיר הלבנה ומשרת את הרצון ועצם השימור ויתרונותיו.

שכונת המחצבה, הר חרת- מבשרת ציון - גרנובסקי & זבולון אדריכלים. המחצבה הממוקמת בהר חרת הסמוך למבשרת ציון, היא חלק בלתי נפרד מההיסטוריה של האזור. המחצבה נסגרה בשנות ה 80 בשל זיהום אויר ומחאת תושבים. האיזור נשאר נטוש וכעת גרנובסקי & זבולון אדריכלים הציעו תוכנית חדשה למחצבה אשר נועדה להפוך את המרחב הנטוש למודל של שילוב מגורים, מבני ציבור, תעסוקה ופארקים. במקום למחוק את העבר, הפרויקט משתמש באיכויות המחצבה הקיימות ומשלב אותן בתכנון עכשווי.

מרכז המוסיקה - ת"א יפו - יפעת פינקלמן ודן חסון. פרויקט המצטיין בתכנון איכותי ובלתי מתפשר בתקציבים נתונים. הלוקח באחריות, דיוק ומקצועיות כל פרט ופרט מבלי לגרוע באיכותו. המתכתב בצורה מושלמת עם עקרונות האדריכלות המקורית של הבניין ונשאר נאמן לצורתו הגיאומטרית, לצניעות התכנונית שלו ונותן מקום של כבוד למוסיקה שמתנגנת במרחביו.

ביה"ס תיכון וחטיבת ביניים, גליל ים הרצליה - רגבים +. תכנון בית הספר, פיתח ויישם שפה אדריכלית טוטאלית שמעניקה בנדיבות לתלמיד גאווה וכתוצאה מכך תחושת שייכות. מדובר באדריכלות עשירה מבחינת ארגון התוכנית, עיצוב החזיתות, חללי הפנים והריהוט, ההעמדה במגרש ביחס לסביבה החיצונית ותואמת את תפיסות החינוך החדשניות שפותחו באירופה ובעולם.

בית בנוף - רות פקר רונה לוין אדריכלים. תכנון מבנה המגורים מציג חלוקה נכונה לחללים ואגפים, אינטגרציה בין חוץ לפנים והרמוניה נעימה. לצידה החתך העדין והמשופע של הבית שמהדהד את הגבעה שלמולו, מגיב ומכבד אותה בחשיפה מדורגת בתהליך בין החוץ לפנים. ניכרת היטב בחירת חומרים מצוינת ופרטים מוקפדים ויפים.

שנקין 74 ת"א - הופלר אדריכלים. פרויקט שתוכנן ונעשה בקפידה מכל הבחינות ובאופן מאוד ייחודי, תוך שימוש מעולה באלמנטים מסורתיים ביישום חדש ומעודכן הנותן תרגום חדשני ומודרני לבלוקים של שנות ה-50 וה-60, בפעולות צנועות לצד חיבור טוב מאד ונדיב לרחוב.

גן לאומי צבעי מכתש רמון - מכתש רמון - ברוידא מעוז אדריכלות נוף בע"מ. אזור החציבה במכתש רמון הוקם בשנות ה 50 לחציבת חומר החרסית שהיווה בסיס לתעשיית הקרמיקה ולבני השמוט, בלב מכתש רמון. המחצבות ננטשו בתחילת שנות ה2000 לאחר שהחציבה הפכה להיות לא כדאית כלכלית, והשטח הוכרז כגן לאומי. הקרן לשיקום מחצבות ורשות הטבע והגנים החלו בפעולה נרחבת של שיקום נופי של האתר, פעולות שכללו עבודות עפר לשחזור הטופוגרפיה ברוידא מעוז אדריכלות נוף, החלו בפעולת התכנון לאחר השלמת העבודות המסיביות של השיקום הנופי. הפרויקט ממשיך את העיסוק ביחסי אדם - טבע, ונותן לו פרשנות מחודשת, ההופכת את החציבה ההיסטורית לאקט נופי, דרכו נגלות השכבות הגיאולוגיות שבטבע וכך נוצרת חוויה חדשה של מבט, גילוי וצבע.

שדרת הקריה - תל אביב - מנעד תכנון נוף בע"מ. שדרת הקריה, הינה תוכנית לפיתוח המרחב הציבורי לאורך התוואי של הקו האדום, על דרך מנחם בגין וברחובות המסגר, יהודה הלוי, הרכבת ורחובות נוספים.הפרויקט הפך את ציר התנועה העמוס לשדרה עירונית, ירוקה, שוקקת חיים ואטרקטיבית, שבה מגוון רב של תשתיות להתניידות ירוקה: מדרכות רחבות המוצלות על ידי עצים בוגרים, שבילי אופניים דו-סטריים בשני צדי הכביש, נתיבי תחבורה ציבורית וכמובן גישה נוחה לתחנות התת קרקעיות של הקו האדום של הרכבת הקלה.

האדריכל יעקב יער. אדריכל יעקב יער, יליד 1929, הוא אדריכל מוביל בתחום העיצוב העירוני ובינוי ערים בישראל. יער פעיל ויוצר למעלה משישים שנה וממשיך בעבודתו וביצירתו עד עצם היום הזה. תוכניותיו של יער למכלולים עירוניים ולשכונות מגורים, בעיקר בתחום הבניה הציבורית, הינן דוגמא לתכנון עירוני מופתי והן נלמדות ונחקרות בבתי הספר לאדריכלות.

בין עבודותיו הבולטות של יער: "כיכר השוק" - מתחם השוק הסיטונאי בתל אביב, שכונת רמת שלמה בירושלים, "שכונת "יער" - אתר ‏P‏ במודיעין, שכונת "המשתלה" בתל-אביב, פרויקט סומייל בתל אביב. גם היום הוא שוקד על תכנון שכונות עירוניות: בהרצליה, מודיעין, חדרה, באר יעקב, רמת השרון וכן בצפון ודרום הארץ בקרית שמונה, קרית גת, מגדל העמק, נהריה, מודיעין ובאר שבע .בנוסף לפרויקט הענק של פינוי מפרץ חיפה מהמפעלים המזהמים ו"תפירת" המרקם העירוני מהעיר חיפה עם הקריות.