בשנים האחרונות אנו עדים לשיטפון של אימג'ים יפהפיים, נופים מרהיבים ואפילו דמויות אנושיות שנוצרו בעזרת בינה מלאכותית - וחלקם כלל אינם קיימים במציאות. התופעה הזו, שהולכת וצוברת תאוצה, חוללה שינוי עמוק במגוון תחומים, ולא פסחה גם על תחום האדריכלות.
לא רחוק היום שבו בינה מלאכותית תהיה מסוגלת לייצר תוכניות בניין מורכבות תוך דקות, מה שמציף שאלות מהותיות, ורבים תוהים האם תפקיד האדריכל יהפוך מיותר. אבל המציאות מוכיחה את ההפך - דווקא עכשיו, תפקידו של האדריכל חשוב יותר מאי פעם.
"הבינה המלאכותית לא מחליפה את האדריכל, אלא משחררת אותו לעסוק במהות," מסביר אור אריה שיינר, אדריכל, מתכנן ערים, חוקר, סופר, משורר והמרצה הצעיר ביותר בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון. שיינר, תושב קריית טבעון בן 29, סיים בשנה שעברה את התואר השני בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, הקים ומוביל זו השנה השנייה ברציפות את הקורס הראשון מסוגו "בין קידוד לפענוח: אינטליגנציה מלאכותית בארכיטקטורה", המשלב בין אדריכלות, בינה מלאכותית ובלשנות.
"אם בעבר בילינו שעות ארוכות בשרטוט תוכניות ומתן מידות, היום אנחנו יכולים להתמקד ביצירת הנרטיב, בהבנת הצרכים העמוקים של הלקוח, ובתרגום החזון שלנו למציאות" הוא מסביר. הקורס שלו ושל שותפתו, שזכה להכרה על חדשנותו בשילוב AI בהוראה ולמידה, אף הוצג בכנס "מיט"ל" ה-23 וזכה במענק מהמרכז הפדגוגי לקידום הוראה ולמידה של הטכניון, מה שהופך אותו לאחד הקורסים המסקרנים והמשפיעים ביותר בתחום.
הזדמנויות ואתגרים בעולם האדריכלות
המעבר מכלים ידניים לכלים אוטומטיים מבוססי AI מביא עמו הזדמנויות חסרות תקדים - משרדי אדריכלים אשר בוחרים לעלות על הגל, מסוגלים לנהל מספר פרויקטים גדול בהרבה מהעבר, ותהליכי התכנון הופכים מהירים ומגוונים יותר. מנגד, הדרישות מהאדריכל המודרני משתנות: "היום לא מספיק להיות טוב בשרטוט," מסביר שיינר, "אתה חייב להיות מסוגל לספר סיפור, להביא נקודת מבט ייחודית ולייצר ערך שהמחשב לא יכול לתת."
שיינר מדבר מניסיונו, לאחר שעמד בראש מחלקת הבינה המלאכותית במשרד "מילוסלבסקי אדריכלים", עבר בתחילת השנה למשרד "DLF" תחת רפאל דה לה פונטיין שם הוא מוביל פרויקטים בינלאומיים ומטמיע בינה מלאכותית ושפה במתודולוגיית האדריכלות, תוך שיתוף פעולה בינתחומי והסתכלות חדשנית על מרחב התכנון.
לחנך את הדור הבא
אחת המשימות המורכבות ביותר של עולם האדריכלות כיום היא הכשרת הדור הבא. מוסדות הלימוד לאדריכלות צריכים להתאים את עצמם למציאות החדשה: לצד לימוד תוכנות תכנון מתקדמות ויכולות טכניות, נדרשים הסטודנטים לרכוש מיומנויות "רכות" - כמו תקשורת אפקטיבית, הבנה מעמיקה של נרטיבים ויכולת לבטא רעיונות מורכבים בצורה ברורה ומשכנעת. "אנחנו רואים שינוי מעניין," מוסיף שיינר, "בעבר אדריכלים היו נמדדים לפי היכולת הטכנית שלהם. היום, התשוקה האישית והחזון הייחודי הם שמבדילים בין אדריכל טוב למצוין."
אך לא הכול ורוד. לצד השינויים הללו, קיים חשש אמיתי מפני אובדן המגע האנושי בתכנון. "האתגר הוא למצוא את האיזון הנכון," אומר שיינר. "להשתמש בטכנולוגיה ככלי מסייע מבלי לתת לה להשתלט על התהליך היצירתי." המגמה הזו צפויה להתחזק בעתיד, כאשר אדריכלים הופכים לא רק למתכנני מבנים, אלא גם למובילי דעה ומעצבי מדיניות - אנשים שמכוננים את דמות העיר וחיי הקהילה שבה.
המגמה הזו צפויה להתחזק בשנים הקרובות. בעוד שבעבר היזמים היו הכוכבים של עולם הנדל"ן, היום יותר ויותר אדריכלים הופכים למובילי דעה, מעצבי מדיניות ומכונני חזון."זה לא רק עניין של תכנון מבנים," מסכם שיינר, "אנשים שמכוננים את דמות העיר וחיי הקהילה שבה. אנחנו מדברים על עיצוב העתיד של החברה שלנו .
"OuRtopia": פרויקט פורץ דרך בביתן הישראלי
בין הפרויקטים הבולטים שבהם היה מעורב שיינר, ניתן למנות את "OuRtopia" - חזון חדשני להתחדשות עירונית המשלב חומרים ביולוגיים עם פלסטיק ממוחזר ויוצר סביבות שיתופיות וגמישות. הפרויקט הוצג בכנס האדריכלות העולמי UIA בקופנהגן בביתן הישראלי, היחיד בקטגוריית "פרויקטים שלא נבנו" - וזכה להכרה כפרויקט היחיד ששילב AI בתכנון. נקודת המוצא של "OuRtopia" היא שילוב בין קיימות, חדשנות ורב-שכבתיות חברתית, המשרטטת עתיד מרתק עבור המרחב האורבני.
האם זה מה שמגדיר את "מותר האדם מן המכונה" - היכולת לספר סיפור? "לא בהכרח," עונה שיינר, "אבל חשוב לזכור שבסופו של דבר, אדריכלות היא גם סיפור אנושי. היא יצירה שנובעת מהאנשים, מהרגשות ומהדמיון - כל אדריכל צריך להבין שהערך המוסף שלו היום הוא ביכולת להביא משהו שהמחשב לא יכול - נשמה, חזון, ונקודת מבט אנושית ייחודית".