מעצבת הפנים צביה קזיוף מתל אביב, בת 53, נשואה + 2, וסבתא לנכדה מהממת שהצטרפה באחרונה למשפחה, הגיעה לתחום עיצוב הפנים אחרי שנים במהלכן עבדה במשרד ראש הממשלה. כיום, 20 שנה אחרי, קזיוף היא בעלת משרד שמתמחה בפרויקטי יוקרה.
לדבריה: "עיצוב פנים הוא תחום שיש בו המון שכבות ורבדים ואין קיצורי דרך. בתוך הנשמה שלי יש ספריית חומרים עשירה, אני מסוגלת להתמודד עם כל פרויקט, ובדיעבד אני יודעת שלפני 20 שנה הייתי במקום אחר".
משרדה של קזיוף מתמחה בפרויקטי שיפוצים או בנייה מאפס של בתים פרטיים (בשיתוף אדריכלים), שיפוץ דירות יוקרה, תכנון דירות יוקרה ברמת מעטפת וכן לובאים במתחמי יוקרה של חברות בנייה ויזמים.
מעצב מוצר ישראלי: שמואל לינסקי
לינסקי הוא מעצב תעשייתי שפיתח טכניקה ייחודית ליישום חומרים על קירות. מדובר בטכניקה פורצת דרך שבבסיסה שימוש במתכות כגון פליז, נחושת, ברונזה, קורטן וברזל. את החומרים הללו הוא מיישם כמעט על כל חומר ומצפה חזיתות, פרטי נגרות, דלתות וכל אלמנט שעולה על הדעת במתכת. התוצאה מדהימה.
גלריה שחובה להציץ בה: גלריית ורטהיים
זוהי גלריה מרשימה בנמל תל אביב, עם טווח מחירים רחב וזוג מקסים ומקצועי, נטלי וגיל ורטהימר, העומד בראשה. הגלריה כוללת תערוכות קבועות ומשתנות של אמנים מהארץ ומחו"ל. הביקור בגלריה תמיד מפתיע אותי. אני מצליחה למצוא שם יצירות אמנות לכל כיס, החל מאלפי שקלים ועד מאות אלפי שקלים. לרוב אני מגיעה לשם לבד ואת הלקוחות אני מעדיפה לשלוח בלעדיי. אני מאמינה שאמנות היא אינטואיטיבית, משהו שצריך להיות מחובר אליו מהבטן.
הגלריה עצמה לא גדולה ולא קטנה. היא כוללת שני חללים: החלל הגדול מכיל לרוב יצירות אמנות גדולות ותערוכות משתנות, ובצמוד אליו חלל קטן, אינטימי, עם תערוכות קבועות.
חנות עיצוב ששווה לרכוש עבורה כרטיס טיסה: HARRODS בלונדון
הכלבו מהידועים בעולם מעוצב בסגנון ברוקי, מעט כמו מוזיאון. מעבר לעובדה שהוא שייך לדודי אל פאיד, הוא ממחיש את המסורת האנגלית רבת השנים, עם עיצוב שעובר מדור לדור. מעבר לפן המסחרי, מדובר במרכז תרבות לכל דבר, בזכות הסגנון המוקפד והעל-זמני.
העיצוב מזכיר ארמון ברוקי מהעבר, עם רצפת שיש עשירה, נגרות עם פיתוחים, ושולחנות שעליהם מוצגת סחורה ממותגת שנבחרה בקפידה. האסתטיקה ניכרת מהכניסה לחלל ועד השירותים. הכולבו משמר קו מסורתי ותרבותי, עם חומרים ומוצרים הנשארים נאמנים לאותו קונטקסט.
זהו מקום שגם אם אינך מחובר לסגנון, הוא משאיר בך חותם. אגב, בכניסה לכולבו ניתן לראות שיירת נהגים שזזה כמו סרט נע, עם נשות העשירון העליון המגיעות מכל העולם.
הטיפ לשילוב מושלם של צבעים בחלל:
את צבעי הסלע, האדמה והאבן אני מקדישה לחלקים הדומיננטיים בתשתיות התכנון והעיצוב: כמו צבע הרצפה, הקירות, הדלתות וכדומה. צבעי פרחים וצמחים מתאימים לחלקים הקלילים יותר, שחקני המשנה בפרויקט: צבעי האקססוריז, הרהיטים, קירות הכוח וכדומה.
מי שלא מבין בעיצוב, פשוט שיתבונן בטבע. הטבע הוא חכמת הצבע. הצבעוניות שמפרה את השקט צריכה תמיד להיות במינון נמוך יותר.
הטיפ החשוב ביותר כשניגשים לתכנן בית:
הדבר החשוב ביותר הוא להגדיר את התקציב. לקחת דף ועט ולהגדיר תקציב, תוך הבנה מה רוצים להשיג בסוף הדרך, מה המטרה ומה השאיפות שלנו ברגע שנעבור את מפתן הדלת. יש להחליט על מה להתפשר או לוותר - תמיד יש תקציב מוגבל. גם ללקוחות עם תקציבי עתק יש תקציב מוגבל.
בהתאם לכך, יש לבחור את המעצב והאדריכל המתאימים לכם. כאשר מדמיינים את קו הסיום, אפשר לפרוט את הדרך לתוכנית עבודה מותאמת ומוגדרת.
ספר שהוא פריט עיצוב דקורטיבי:
ספר שיושב על השולחן במשרדי, אותו רכשתי לאחרונה, KLEIN + HARE. הספר עם כריכה עבה ותמונת שער של שולחן משפחתי ומזמין, באווירה נונשלנטית, של חוסר מאמץ כביכול. מעטפת הספר שחורה ומכובדת. כמו ה"אני מאמין" שלי בפרויקטים - זה לא פשוט להיות פשוט. כאשר המאמץ ניכר, הוא מוריד מהערך של האסתטיקה.
סיפור מעניין שזכור לי במיוחד:
לפני כשנתיים חשבנו למכור את הדירה שלנו בתל אביב. זוג לקוחות התעניין והגיע לראות את הדירה. בסופו של דבר, בעלי ואני החלטנו לא למכור אותה.
לאחר מספר חודשים התקשרה אליי האישה וסיפרה לי, להפתעתי, שהם רכשו נכס בבניין שלי ובקומה שלי. היא אמרה שהם התלהבו מהדירה שלנו ורוצים שאשפץ ואעצב את דירתם. כמובן שהתלהבתי והופתעתי. כיום בני הזוג הם לא רק שכנים, אלא גם חברים טובים.