פרוייקט רנ"ק 14 בתל אביב - עיצוב בניין בתלת מימד. תכנון: MASA Total Architecture בבעלות הזוג הילה ואיל מושלין
הבניין החדש שנבנה ברחוב רנ"ק 14 בתל אביב הוא בניין ייחודי בעל עיצוב תלת מימדי ושיטת ביצוע שנשענה על מודל תלת מימד - ממש כמו מדפסת תלת מימד. תהליך הבניה היה מענין מאוד ושונה מהבניינים המוכרים ו'הישרים' בעיר. הבניין תוכנן על ידי משרד האדריכלים MASA Total Architecture בבעלות הזוג הילה ואיל מושלין. הילה מושלין מסבירה על תהליך התכנון.
מדוע החלטתם לתכנן בניין עם חזיתות לא חלקות?
"בסוף שנת 2017 קיבלנו לתכנון פרויקט במיקום מאוד נחשב בלב תל אביב, כשהמזמין, היזם 'בוני העיר תל אביב', ביקש פרויקט ייחודי, השונה מהנוף החזרתי של קופסאות בעיר. מיקום הפרוייט באזור ההכרזה של אונסק"ו איתגר אותנו מאוד על מנת לעמוד בבקשתו, שכן, ישנה מדיניות קפדנית מאוד לאזור זה, המחייבת טיח בגוון בהיר (לבן) ומרפסות מוגבלות ל- 2/3 מרוחב החזית. המדיניות הזו גורמת לכך שרוב הבניינים שנבנים בקנה מידה זה, נשארים כקופסא לבנה עם שינויים מינוריים בגמר החלונות ובפתחים. לשמחתנו, לא צויין במסגרת הדרישות, שהחזית צריכה להיות שטוחה ומכאן נולד הרעיון, שעם פיתוחו בנינו מודל תלת מימד שבחן את השתנות הצל על החזיתות התלת מימדיים. היתרון המובהק לחזית תלת מימדית הוא ההתייחסות לאור וצל באופן שגורם לנראות של הבניין להשתנות לאורך שעות היממה".
ומדוע להשקיע כל כך בחזיתות?
"אדריכלות משפיעה על כל עובר אורח ברחוב ובסביבה ולא רק על דרי הבניין ומשפיעה על התחושה במרחב. העיצוב התלת מימדי הגדיר מחדש את ספי החלון שהפכו לבעיה בעיר, כשטפטופי הגשם מותירים את חותמם תחת ספי החלונות והמרפסות, כך שהם נראים מלוכלכים ועם בעיית רטיבות. לכן, עובי הקיר בפרויקט שתכננו מגיע עד ל- 60 ס"מ בנקודות הכי קיצוניות וכך מתאפשרים איטום ובידוד באיכויות גבוהות. זאת לעומת בנייני טיח רגילים, שם עובי הקיר מסתכם ב- 25 ס"מ מקסימום".
תהליך ארוך עד קבלת התכנון ואיך הוא קשור לתלת מימד?
"העיצוב ההתחלתי של הבניין שונה מעיצוב הבניין שאושר ונבנה לבסוף. מחלקת הרישוי בעיריית תל אביב היתה צריכה להתמודד עם אינטרפרטציה חדשה להגדרת קיר והאם הוא יכול להיות תלת מימדי. כמו כל דבר חדש, נדרשה עבודת 'משא ומתן' מול צוות הרישוי ואף מול צוות השימור בעירייה, למרות שזהו לא בניין לשימור. נדרשנו לבטל את ההפרדות האנכיות בין קומה לקומה ובכך להפוך את הבניין למסה לבנה אחת. רפרנטית מנוסה במחלקת השימור בעירייה הגדירה את הבניין כאילו נוצר במדפסת תלת מימד. נציין כי באותם שנים ועד היום, תחום ההדפסה התלת ממדית נכנס בסערה למשרדי האדריכלות.
"בעקבות אותה אמירה הדפסנו את הבניין בתלת מימד. קיבלנו מודל לבן תלת מימדי של הבניין שתכננו והצלחנו דרך המודל להבין מהם התיקונים בזוויות שיש לבצע. הבנו שכדאי לייצר את הבניין ב- Revit - בשיטה שמדמה את שלבי הבניה של הבניין. רוויט היא תוכנת תלת מימד לתכנון כאשר שימוש נכון בה יכול לדמות כמעט לחלוטין את שלבי ביצוע הבניה. כך נבנה כביכול הבניין פעמים - בפעם הראשונה במודל, בו אפשר לחזות את נקודות התורפה או הקושי בפרויקט ולהתמודד עם פתרונות ובפעם השניה באתר עצמו. אחד האתגרים המהותיים בביצוע היה יצירת התבניות ליציקה, איך לצקת בטון בזוויות מתחברות כפי שיצרנו. לשם כך נדרשנו לרדת לרזולוציות חישוב ברמת עובי הטיח הנדרש.
אמירה מדוייקת שבאה לידי ביטוי בתכנון, בהשראת זרם הברוטליזם.
"אני מעריצה אדוקה של הברוטליזם - זרם באדריכלות שהתפתח מתוך האדריכלות המודרנית של המחצית הראשונה של המאה ה-20, והיה נפוץ בעיקר בין שנות החמישים לשנות השבעים. הברוטליזם מאופיין בבנייה בבטון חשוף ובשימוש בצורות בסיסיות ומגוונות ועושה שימוש באור טבעי לייצור עושר צורני מתוך אמת צורנית, חומרית ופונקציונאלית. הבניין שלנו נראה כמו ברוטליזם שלבש שמלת טיח. קומת הקרקע של הבניין מבטון חשוף גס מתבניות טגו -התבניות איתן משתמשים לפני שמטייחים".
"מבחינתנו, כך נראה הבטון - הומוגני, גס עם תפרים בולטים. ביקשנו מהיזם לתכנן מוצר שלם, כולל אדריכלות חוץ ופנים וכך עיצבנו את הלובאיים ואפילו השתעשנו בתכנון ספה ייחודית לבניין. הלובאים כולם מעוצבים באמירה אדריכלית הזהה לבניין עצמו, כך שכשיושבים בלובי מבינים את הקונספט של הבניין כולו. קירות בטון שבוצעו בתבניות טגו נכנסים לחלל הפנים ועליו בעדינות שולבו תמונות ותקרת הלובי שממשיכה את תלת מימדיות הבניין. יוקרה של בניין נמדדת ביכולת שלו להנגיש אמירה עיצובית ברורה בפנים ובחוץ כאחד. בפרויקט ברנ"ק 14 מדובר בלובי יחסית קטן ועדין היתה לו משמעות אדירה עבורנו כמתכננים. ריבוי פרטים, שימוש ברכיבים תלת מימדיים בתקרה בצורה עדינה ושימוש באור נכון לקירות הבטון כשנכנסים לבניין. כבר בשלב הפיתוח מרגישים בייחודיות הבניין.
"עבורנו זו היתה החלטה מאוד אמביציונית, בהתחשב בעובדה שזהו בין הפרוייקטים הראשונים שלנו, להתחכם עם הוראות העיצוב ועם החומר עצמו. פעמים רבות חששנו שמא זה מסובך מדי, אבל מהר מאוד הבנו שחשוב ללכת עם האמירה שלנו ובלי פשרות. זהו קושי אדיר לשמור על האמירה האדריכלית בבניין כה מסובך, אך בקנה מידה קטן. למזלנו, נושא האדריכלות היה מאוד חשוב ליזם. רנ"ק הוא רחוב שכמעט כל בנין בו עובר תהליך התחדשות וזה מדהים. כמעט בכל בנין נבחר אדריכל אחר, כך שהרבגוניות הרבה במרחב העירוני תהיה הישג גדול".
"כמי שמתכננים עשרות פרויקטים בצפון הישן של תל אביב, תכניות רובע 3,4, אנחנו סבורים שתוצאת התכנון העירוני מוצלחת מאוד. מדובר בהתחדשות עירונית ששומרת על אדריכלות רבגונית בעיר ומונעת את ה'שיעמום העיצובי' שחווים פרויקטים במתחמים גדולים המאופיינים בחזרתיות. כמובן שגם הפן הכלכלי מאפשר זאת מאחר ומדובר בשווי ערך למטר בין הגבוהים במדינה. לדעתי צריך ללמוד מהתכנית הזו בעיקר עכשיו, עם מעבר לתכניות מתחמיות במדינה ותאוצת קידום התב"עות. חשוב להתייחס בתכנית התחדשות עירונית לגמישות העיצוב שתאפשר רבגוניות ואף לדרוש אותה בתקנון. קשה לאמוד בדיוק כמה תרם העיצוב לערך הדירות, אבל ניתן לקבוע חד משמעית שלא היה אפשרי לקבל שווי ערך כה גבוה שמתקרב ל- 100 אלף שקל למטר בלי אדריכלות טובה".
אתגרי ביצוע יוצאי דופן
"היה אתגר גדול בביצוע בטון חשוף במרפסות ובמפגשים שלהן עם הטיח, בביצוע בטון חשוף בתבניות טגו בקומת הקרקע שעדין ישמרו על נראות אסטתית וכן קושי בזוויות של חזיתות הבניין. צריך להבין שהקבלן כמעט פיסל את החזיתות! זו יכולת מדהימה לתכנן וליצור את התבניות האלכסוניות ולעבוד על המפגשים ביניהן. אני זוכרת שבשלב הביצוע כל ביקור שלי באתר הסתיים במילות תודה לצוות הקבלן שעשה עבודה שבאמת לא רואים בכל מקום. בחירת קבלן מתאים היא כל כך משמעותית במיוחד בעיצוב כה אתגרי. זכינו לעבוד עם קבלן שהוא בין הטובים בעיר - ח. ראמה של ראד חמדאן, שעשו עבודה מדהימה".
אין ספק שלביצוע כזה לוקח יותר זמן מביצוע בנין פשוט, אך התוצאה היתה שווה את זה בכל ההיבטים. אנחנו מדברים על בניינים שיעמדו יותר מאורך חיינו, האין זה חשוב מספיק לעשות אותם ייחודיים?
לצערי מי שחושב שזמן גובר על איכות באדריכלות - טועה. כחלק משירותי המשרד אנחנו עושים אדריכלות טוטאלית, ניהול ואדריכלות- כזו שיודעת לתכלל מראש את האיזון שצריך בין זמן, תקציב ואיכות. הבניין נעשה עם עקרון של אין גדרות - אין הפרדה בין הרחוב לבניין ובין המרחב הציבורי לזה הפרטי. כך הבניין הופך לחלק בלתי נפרד מהרחוב ומהעיר".