היום, ה-20 בנובמבר, הוא יום זכויות הילד. זהו יום בינלאומי חשוב, שמצוין במדינות רבות בעולם וכך גם בישראל. הזדמנות לצפות במספר חדרי ילדים משגעים ממש, מלאי שמחה וחיות, שכל אחד מהם נתפר, עוצב ותוכנן בהתאם לצרכים הספציפיים של הילד, לאהבות שלו, לאופיו, לתחומי העניין שלו.
מעצבות סטודיו טולה, טל גל וליאת קדם מסבירות "דבר ראשון חשוב לתת מקום לילד, לשתף אותו בתהליך העיצוב של חדרו. עדיפות ברורה לעצב ולקשט את החדר עם אלמנטים שניתנים להחלפה, בין אם זה צבע הקיר, תמונות, טפטים, מדבקות, אותם אפשר להסיר יחסית בקלות. הרי האהבות של הילד משתנות מדי תקופה, ולא יעלה על הדעת שנחליף לו מיטה או ארון. אולם אלמנטים קישוטיים כן קל ואפשר לשנות".
"ההעדפה שלנו היא שהעיצוב בחדר הילדים לא יהיה עמוס ויזואלית. אם נבחר קיר אחד עוצמתי וצבעוני, הקיר השני יהיה רגוע, כך שיתרום לשינת הילד. כאשר החלל מאפשר חשוב להפריד בין חדר השינה של הילד לחדר המשחקים. הפרדה שמגדירה בצורה ברורה יותר את הפונקציות של כל חלל. למעט מספר ספרים, בובות אהובות, כל יתר המשחקים יוצאים החוצה מחדר השינה.
"אנו מאמינות שגם כאשר יש מספיק חדרים בבית לכל אחד מילדי בני המשפחה, מומלץ לבחור חדר אחד משותף לאחים הקטנים, בטח ובטח אם טווח הגילאים ביניהם קטן. לינה משותפת יוצרת חיבור, מגבשת את הילדים, נוטעת בהם ביטחון. גם כאן, כל ילד מקבל פינה ומרחב אישי, לרוב זה קורה באמצעות אלמנט אמנותי על קיר המיטה בהתאם להעדפות ועולמות התוכן של כל אחד, וכל זה נעשה בשיתוף מלא עם הילד. הוא אוהב דינוזאורים, ואחיו אוהב בעלי חיים. בכך אנו יוצרות כמעין טריטוריה עבור כל אחד מהם".
"חדר השינה מוקדש ללינה וככזה מדובר בחדר מסודר ורגוע, בלי אטרקציות ורעש בעיניים. גם כאן נכנס אלמנט המינימליזם. אין אקסטרה. חדר השינה מתוכנן לפרטי פרטים, עם ניצול מיטבי. חדר שבו המיטות תהיינה זהות, האחסון יהיה מינימלי, וכמובן ארון בחלקו פתוח וחלקו סגור, כדי שיהיה גם בהישג ידם של הקטנטנים. זהו חדר שמטרתו לספק לאחים שקט ורוגע, חדר שעושה את ההפרדה בין הרעש שבחוץ לבין השקט שבפנים".
"ויתורים. כן אנחנו מאמינות בוויתורים. אין טעם לאחסן פאזל שחסרים לו חלקים, או צעצוע שבור, או משחק שכבר לא מתאים לילד. הוויתור הוא לא רק לילד הוא גם להורה. אנחנו מסבירות להם שחלק מהתהליך זה פשוט להיפתר מדברים לא שימושיים, לתרום או לזרוק. שאלה כמו "מתי בפעם האחרונה..?" נשאלת רבות. אם השמלה, מכשיר הריצה, או הפסנתר יושבים הרבה זמן ללא שימוש, אין טעם להחזיק אותם".
במעבר לחדר משחקים, מסבירות מעצבות סטודיו טולה: "שם כבר אנחנו מרשות לעצמנו לחגוג ולהעיז יותר. זהו חדר שהחוקים כבר אינם קשוחים. וגם שם אנחנו מרבות לתכנן לפי אזורים. אזור למידה, אזור משחק, אזור רביצה וכו. גם כאן, יש אחסון פתוח וסגור וחלקו גם בהישג יד של הילד. שיבין וילמד גם לסדר, וגם שלא יהיה תלוי בנוכחות של ההורים לכל משחק ומשחק שהוא רוצה".
"כאשר אין חדר משחקים כמובן בחדר הילדים פינת לימודים, לרוב ללא גירויים, פינה עם שולחן, כוננית, לוקר צבעוני. אנו מנצלות את החלל, מתחת למיטה, מתחת למדרגות, אחסון לגובה, בטח ובטח כאשר החללים קטנים וחוזרות וממליצות להורים וילדים כאחד- אל תאגרו".