קריית הלאום בירושלים: המסע להפיכת מדבר אורבני לפנינה עירונית

על פני 1000 דונם במרכזה של ירושלים שוכנת לה קריית הלאום של שם ניצבים המוסדות החשובים ביותר של מדינת ישראל: הכנסת, משרדי הממשלה, בית המשפט העליון ועוד. אך במשך שנים, למרות חשיבותו הלאומית, היה זה אזור דחוי ומנוכר, מעין "מדבר אורבני" בלב הבירה.

שנים של חוסר בתכנון מעמיק שיחבר את קריית הלאום לעיר עצמה ויתן את הכבוד הנדרש למתחם השלטון והחוק של מדינת ישראל הוביל לכך שבמציאות קריית הלאום הוא אזור המבריח הולכי רגל כמו מאש, רחובות ארוכים ומתישים, נטולי צל ומפלט, על בית קפה ומסחר אין על מה לדבר והבעיה הגדולה ביותר - גדרות גדרות ועוד גדרות שמאריכות את הדרך והופכות אותה לבלתי נסבלת עבור הולך הרגל, אך האם יש תקווה לשינוי? האם ניתן להפוך את הלב השלטוני של ישראל למרחב עירוני חי ותוסס?

השינוי החל בשקט, עם פתיחתה של הספרייה הלאומית החדשה. לראשונה בתולדות קריית הלאום, הוקם מבנה שפונה ישירות לרחוב, ללא גדרות מפרידות. יתרה מזאת, הספרייה כללה בית קפה - מושג שעד אז היה זר לחלוטין באזור זה.

עם פתיחת הספרייה החלו לראשונה להתקיים אירועים במרחב הציבורי והתנועה גדלה משמעותית, מספר גורם בכיר בעירייה. פתאום היה עוגן אורבני שמשך אנשים, שגרם להם לרצות להסתובב ברגל באזור.

הצלחתה של הספרייה הלאומית הדליקה ניצוץ של תקווה בעיריית ירושלים. יואל אבן, מהנדס העיר, מסביר את המפנה בחשיבה: "לפני שלוש שנים עם כניסתי לתפקיד החלטנו לעשות עבודה, לחבר את קריית הממשלה לציבור, לייצר אמצעים שיאפשרו גם לעובדים וגם לציבור להנות מקריית הלאום ולרצות לעבוד שם, להנגיש לציבור ואת קריית הממשלה לעיר עצמה".

במרכז התוכנית החדשנית עומד פרויקט שצ"פ (שטח ציבורי פתוח) רופין - 30 דונם של תקווה ירוקה בלב המדבר האורבני. מיקומו האסטרטגי, בפינת הרחובות קפלן, רופין ושמואל סטפן וויז, הופך אותו לגשר חיוני בין הספרייה הלאומית, מוזיאון ישראל, ושדרות המוזיאונים.

נתי אולך, האדריכל האחראי על הפרויקט, והשותף האחראי ממשרד האדריכלים אולך תול, חושף את הפילוסופיה מאחורי התכנון: "המחשבה הייתה איך אנחנו מייצרים דרך הפארק מרחב שוטטות. כזה שיגרום לאנשים להסתובב ברגל שם". הוא מדגיש את החשיבות של יצירת קשר בין הפארק לסביבתו: "המנדט שניתן לנו היה להתעסק רק בפארק עצמו ולא יכולנו להתעסק ממש בחיבור לרחובות וברחובות עצמם, אבל היו מחשבות איך אנחנו מחברים את הפארק לכבישים השונים, וכן העלינו רעיונות מה כדאי ואיך כדאי לעשות, לדוגמה עם מעברי חצייה והחיבור של שבילי הפארק לרחובות עצמם ולמרחב שמסביב".

אחד האתגרים המרכזיים היה להתמודד עם הטופוגרפיה התלולה של האזור. אולך מסביר כיצד התמודדו עם זה: "חלק מתכנון הפארק הוא לפתוח את הפארק לשדרות רופין, הסתכלנו על זה כמו ים וטיילת, שברנו את החיבור החד בעזרת טרסות איטיות ורחבות שמתרחבות לאט לאט, ויורדות מטה לכיוון השדרה המרכזית של הפארק ולבסוף למוזיאון ישראל".

• אזור בית הקפה: סמוך למוזיאון ישראל, יוקם בית קפה ייחודי. "אחד הקווים המנחים שלנו בתכנון הפארק היה השמירה על הטופוגרפיה המקומית," מסביר אולך. "בית הקפה הוא המקום היחידי בפארק בו ניתן לראות את הקרקע מתרוממת. גם שם רצינו שהוא ישתלב עם הטבע ולכן הקרקע בעצם תתרומם להיות הגג של בית הקפה וזה יהיה מרחב פתוח וירוק נוסף".
• הרחבה המרכזית: במרכז הפארק תהיה רחבה גדולה עם אמפי קטן ופרגולה מעוצבת. מיקומה בקו ישיר מהספרייה הלאומית וזה אחד המקומות שהאדריכלים המליצו לעירייה לשים מעבר חצייה בדרך רופין, על מנת לייצר רצף מהספריה הלאומית דרך הפארק ועד המוזיאון ישראל או מוזיאון המדע מבלי לעשות סיבוב מיותר.
• החיבור למוזיאון המדע: בחלקו השלישי, הפארק יתחבר למוזיאון המדע ויכלול אמפי נוסף לכינוסים והתכנסויות.

אולך מדגיש את הייחודיות של הפרויקט: "הפארק הוא מיוחד בהרבה רמות, הבית קפה מיוחד הפרגולה מיוחדת והאנדרטה מיוחדת, הוא לא עוד פארק, הוא פארק במקום איכותי ומיוחד, ובאמת יתרום לעיר. פנינה שתחייה את המקום עבור תושבי ירושלים".

אולך מתייחס לגם לחיבור של הפארק לאיזור כולו ולשינוי שהוא עתיד לייצר "בסופו של דבר המטרה של הפארק הזה ושל האזור כולו, הוא שיתקיים מסרק של חיבוריות בין המוסדות השונים ובכך ליצור אזורי שהייה, שוטטות והליכתיות. בפארק ניסנו להביא את זה בצורה הכי טובה שאפשר במסגרת הגבולות שלו, מקום שאנשים ממש יכולים להעביר בו את היום ואפילו רוצים".

אך שצ"פ רופין הוא רק חלק מתוכנית רחבה יותר להחייאת האזור כולו. יואל אבן, מהנדס העיר, חושף: "רופין נועד לעשות מהפכה, השצ"פ חלק מזה, הוא אמור לייצר מרחב איכותי הכולל בית קפה ולשכת תיירות קטנה שתהיה שם, כביש אופניים שיחבר בין בית הכרם למרכז העיר".

הפרויקט הזה צפוי להתווסף לפרויקטים עתידיים נוספים בדרך רופין שבתכנון נכון באמת יכול להפוך לרחוב נעים להליכה.

"המטרה היא להפוך את רופין לרחוב של ממש עם חזית מסחרית." מוסיף אבן, כשהוא מספר לי על מספר פרויקטים עתידיים ברחוב ובראשם מעברה של האקדמיה ללשון עברית לרופין, שגם לה צפויה חזית מסחרית, משרד המשפטים העתידי שיפתח בסוף הרחוב ויוסיף מסחר וחיים לאזור ואפילו פרויקטי דיור ממשלתיים בשדרות המוזיאונים וליד מתחם הג'וינט.

למרות החזון המרשים, האתגרים נותרו משמעותיים. כיום, רוב המבקרים והעובדים בקריית הלאום מגיעים ברכב. האזור מתוכנן כך שכמעט בלתי אפשרי לנוע בו ברגל או להגיע אליו בתחבורה ציבורית נוחה.

"בין אם אתם בכנסת, במשרדי הממשלה או בספריה הלאומית, ואתם לדוגמה רוצים לצאת לאכול, או לקיים פגישה בבית קפה, או סתם לפגוש חבר לדרינק של אחרי יום העבודה אתם תהיו חייבים להשתמש ברכב, או להזמין, כי פשוט אין אופציות במרחב," מסביר מבקר קבוע באזור.

יתרה מזאת, אחד העקרונות החשובים בתכנון קריות ממשל הוא יצירת מרחב המאפשר מפגשים אקראיים בין פוליטיקאים, עיתונאים, אנשי עסקים ואקדמאים. כפי שחבר כנסת אנונימי ציין: "השיחות הכי טובות מתבצעות בתור לקפיטריה". אך כיום, אין מקומות מפגש כאלה בקריית הלאום.

אבן מאמין שהשינוי אפשרי: "אני בטוח שהפעילות המסחרית שנעשה תתן חיים ואיכות חיים אחרת שתגרום לרבים לעבור לשם". החזון הוא להפוך את קריית הלאום למוקד משיכה לאוכלוסייה איכותית ומשכילה, שבשילוב עם האוניברסיטה העברית וקמפוס גבעת רם, תמשוך מוחות צעירים ושאפתניים לירושלים.

שצ"פ רופין מסמן את תחילתו של מסע ארוך להפיכת קריית הלאום ממדבר אורבני למרכז עירוני תוסס ומזמין. אם העירייה תצליח להוביל את האזור לעירוב שימושים, צפיפות נכונה, רחובות מוצלים וברי הליכה, ובעיקר מסחר מגוון, יתכן שנראה שינוי דרמטי.

השאלה הגדולה נותרת - האם קריית הלאום תצליח להפוך ל"וושינגטון של המזרח התיכון"? האם נראה בעתיד אזור שוקק חיים, המשלב בין פוליטיקה, תרבות, ומרחב עירוני איכותי? התשובה טמונה ביישום התוכניות השאפתניות ובנחישות של מקבלי ההחלטות להפוך חזון למציאות.

בעוד שהאתגרים רבים, הצעדים הראשונים כבר ננקטו. שצ"פ רופין והשינויים המתוכננים מהווים תקווה לעתיד חדש עבור קריית הלאום ועבור ירושלים כולה. רק הזמן יגיד אם המדבר האורבני הזה יפרח ויהפוך לנווה מדבר עירוני תוסס ומלא חיים.