לאחר 30 שנה בדירת 54 מ''ר במזרח תל אביב, הדייר, איש רב תחומי עם אהבה מיוחדת לעולמות התנועה והרוח, ביקש לשמר את אוספיו האישיים תוך התאמת החלל לצרכיו המשתנים. המעצבת תמר לוינסון, בוגרת תוכנית ההכשרה למעצבים של סטודיו XS, נרתמה אל הפרויקט אשר נבנה בקפידה תוך מתן דגש על פונקציונליות, מודולריות ותחושת מרחב. בנוסף, היה חשוב לתת מקום של כבוד לשלל יצירות האמנות, פריטי הווינטג' והרהיטים המקוריים והייחודיים שליקט הדייר במשך השנים ואף כאלו שיצר בעצמו. התכנון והעיצוב נעשו בשיתוף פעולה מלא והדדי עם הדייר, מתוך הבנה מעמיקה של צרכיו ורצונותיו.
הקיר המרכזי בדירה עוצב כקיר תצוגה מודולרי, הכולל מדפים נשלפים המאפשרים לדייר לשנות את מיקום הפריטים על פי מצב רוחו. לאורך הקיר משולב שולחן עבודה ארוך שמאפשר שינוי במקום הישיבה בהתאם לתאורה, לשעות היום ולעונות השנה. מתחת לשולחן נוצר רהיט נייד על גלגלים, המספק גמישות נוספת. על רקע הקיר ניצב שולחן האוכל אשר היה בעבר של סבתו של הדייר, שולחן מחופה זכוכית, המאפשר גם הוא תצוגה מתחלפת.
לאור כמות הספרים הרבה שהדייר מחזיק, נוצרה מחיצת ספרים במקום קיר מלא בין חדר השינה לסלון. המחיצה כוללת פתח במרכז שמכניס אור ואוויר לחדר השינה ומאפשר תחושת פתיחות ומרחב. בנוסף, המחיצה משמשת כרהיט מארגן הממשיך לאורך הדירה ומספק מקום אחסון נוסף.
המטבח שהיה סגור בפינת הבית עבר למרכז הבית, עם קשר ישיר לחלל הציבורי. בצד אחד של המטבח ישנם ארונות נמוכים ומשטח עבודה, ובצדו השני ארון גבוה הכולל אחסון רב, מכונת כביסה נסתרת, מקרר ודלת לחדר הרחצה. מעל משטח העבודה תלויה יחידת מסגרות עם רשת ברזל, המאפשרת תליית כלי מטבח בצורה מודולרית.
ביטול המסדרון שהוביל למטבח, לחדר הרחצה ולחדר השינה, וביטול מרפסת השירות הלא נחוצה, אפשרו הגדלת שטח הדירה. המטבח קיבל אור רב שהיה נחלתה של מרפסת השירות, וחורים בקיר המרפסת קיבלו מסגרת נגרות עגולה המדגישה אותם ומהווה שריד למה שהיה פעם. רהיט מארגן הוצב באזור הכניסה, המשמש כמבואה קטנה לתליית חפצים. הרהיט כולל רשת ברזל גולמית בתוך מסגרת נגרות, הניתנת לשליפה ולניקוי במידת הצורך.
החומרים שנבחרו לפרויקט כוללים עץ ליבנה במופע הטבעי שלו עם קנט חשוף, קרמיקה לבנה פשוטה, ורשתות ברזל בגוון הטבעי שלהן. פרקט שחור גברי נפרס על רצפת הדירה, והנגרות הכללית נצבעה בגוון לבן נקי וחם. רהיט הכיור בחדר הרחצה עשוי MDF שחור וצבוע בלכה בלבד. הגוונים המונוכרומטיים והחומרים הפשוטים משמשים כרקע לחפצי האמנות והרהיטים הייחודיים של הדייר ומעניקה המשכיות משודרגת למתרחש מחוץ למרפסת.
החלונות, שחלקם היו חלונות עץ, הוחלפו לאלומיניום עם תריסים נפתחים החוצה. החלל הציבורי נפתח לשדרה הקהילתית שמחוץ לדירה, עם ויטרינה נמוכה המאפשרת יציאה נוחה.