בתקופה האחרונה ניתן לראות מגמה ברורה של מעבר למסכי טלוויזיה גדולים יותר בשוק הישראלי והעולמי. הממוצע של גודל המסך בסלון הישראלי עולה מ-65 אינץ' ל-75 אינץ' ומעלה, כאשר הצרכנים מחפשים מסכים גדולים יותר עם איכות צפייה גבוהה, חוויית סאונד מתקדמת וטכנולוגיות מתקדמות, כמו בינה מלאכותית, המשפרות את איכות התמונה והצליל. LG, למשל, היא אחת ממובילות המגמה, כשלאחרונה השיקה דגם חדש - QNED89T בגודל 98 אינץ'. כן, קראתם נכון, כמעט 100 אינץ' בסלון.
אז מה עושים ואיך מתמודדים עם האתגר של התאמת הטלוויזיה לחלל? פנינו לכמה מעצבות ומעצבי פנים.
"בעוד המסכים הולכים ונעשים משוכללים יותר ויותר, כך גם גודלם תופס נפח. המשמעות היא שאותו סלון שבעבר שימש כמקום לאירוח, הופך יותר לחדר קולנוע", מסבירה מעצבת הפנים הדס רוט מ"הלל אדריכלות".
קיים שיח סביב מיקום המסך בחלל הציבורי. האם אכן הוא חייב להיות בסלון? "אני נתקלת יותר ויותר בלקוחות שמחפשים אלטרנטיבה למיקום המסך, שהיא לאו דווקא הסלון", מספרת רוט, "הם מעדיפים לשמור על החלל הציבורי נקי ממסכים ונטו לתת מקום לאירוח בסלון. יש להבין, המסך עצמו הוא בעצם עוד קיר, שגם עשוי להסתיר ולחסום את הנוף. הפתיחות של החלל מתאפשרת כאשר מוצאים פתרון אחר למיקום המסך".
"על מנת לשלב את המסך בהרמוניה בסלון, בטח ובטח כאשר הסלון אינו מרווח ובסופו של דבר המסך יהפוך להיות קיר, חשוב שאותו קיר יהיה גם פונקציונאלי", מרחיבה מעצבת הפנים ליאת קדם מסטודיו טולה, "בין אם המסך ישתלב בתכנית נגרות שמחביאה בצורה חכמה גם חשמל, מערכות אודיו, בית חכם ובכלל אחסון. כאשר החלל הציבורי קטן, אנו הופכות את המסך טלוויזיה לחיץ שמפריד בין הפונקציות השונות בחלל. אנו מתכננות רהיט, שידה או כוננית, בהם משתלב מסך הטלוויזיה ואותו רהיט מפריד בין המטבח לסלון הוא בעצם הופך לרב שימושי".
"הכול תלוי בתכנון", מסבירה רוט, "כאשר יש חלל שמורכב מפתחים ו-ויטרינות ענק, ניתן למקם את הטלוויזיה באמצע החלל, מסך פרי סטנדינג, שמככב כרהיט חופשי בחלל ושאינו מסתיר את הנוף. יש להבין שהטלוויזיה גם גדלה לאורך השנים, כך שהיא הפכה לאלמנט מאוד דומיננטי והמיקום שלה אינו דבר של מה בכך".
כדוגמא נותנת רוט, דירה שתוכננה בגבעתיים. צד אחד של המסך הוא תמונה אמנותית וצד שני מתפקד כטלוויזיה. יש אפשרות לשחק ולסובב את המסך במידת הצורך, דרך נפלאה שמקטינה את הדומיננטיות של הטלוויזיה. כיום, יש מסכים שאוטומטית הופכים לתמונה כאשר המסך סגור.
איך מיישמים את הרעיון של הוצאת הטלוויזיה מהסלון? "המטרה לייצר פינת טלוויזיה בחלל הציבורי, כזו שמיועדת רק לצפייה", אומרת רוט, "בדרך כלל היא תמוקם באותה קומה ובסמוך לסלון. אני "נוגסת" מחלל הכניסה, מייעדת פונקציה שבה רק רואים טלוויזיה, וכפועל יוצא מכך הסלון מיועד לאירוח בלבד. כל רעיון ופתרון הם פונקציה של חשיבות המסך ביום יום של המשפחה. אני מתשאלת את האנשים עד כמה המסך חשוב ודומיננטי בחייהם, ובהתאם לכך בונים את הקונספט. רוב האנשים לא מוותרים על המפלצת הגדולה בסלון, וחבל".
ומה קורה כשלא מוותרים? "במקרה כזה הדרך לטשטש את הטלוויזיה היא על ידי הפיכת הקיר בו היא ממוקמת לקיר כוח עשיר ועוצמתי. זהו קיר שבדרך כלל יתוכנן כיחידה אחת הכוללת גם ספרייה, קמין, פרטי אמנות, אחסון, תמונות, חיפויים מיוחדים, וכו', שיתנו מקום למאפיינים האישיים של המשפחה. המטרה היא להכניס עוד ערכים ואיכויות נוספות לקיר הטלוויזיה ובדרך זו המסך הוא חלק ממשהו גדול ומעניין".
הטלוויזיה יכולה להיות פסל עיצובי כאשר מבינים ויודעים איך לשלבה בחלל הסלון", מחזק מעצב הפנים ליעד יוסף, "היא לא עומדת בפני עצמה, היא חלק ממערך עיצובי שלם שתורם לסגנון המבוקש בבית. אם הסגנון מינימיליסטי, גם סביב המסך העיצוב יהיה תואם, וכך גם עם הסגנון מודרני. לרוב קיר הטלוויזיה היא חלק מקיר הכוח של הסלון. המארג כולל מדפים, אחסון פתוח וסגור, קמין, אמנות, תאורה, ועוד".