בגינה עירונית מטופחת ושקטה, מוקפת בחורש טבעי, הוצבה זה מכבר עגלת קפה ששינתה בתכלית את הדינמיקה באזור: בשעות אחר הצוהריים גודשים הורים וילדיהם את הסביבה שבה היא ניצבת והפכה בזכותה לשוקקת ופעילה, כזאת שמאפשרת זמן איכות משותף לבני כל הגילאים וכפועל יוצא מעמיקה קשרים וחברויות. מדהים עד כמה פונקציה אחת פשוטה ואזוטרית הצליחה תוך זמן קצר לייצר דינמיקות חדשות שסביר שבלעדיה כלל לא היו מתקיימות, ותורמת משמעותית ללכידות תושבי השכונה.
"בני האדם חיו מאז ומעולם במסגרת קהילתית, וזו הקרובה נתפסת בהרבה מהמקרים כחזקה אפילו יותר מהתא הגרעיני. אנחנו עדים לכוחה של הקהילה ביתר שאת, בפרט בתקופות בהן החוסן מתערער, ואז היוזמות המשותפות מתעצמות והקהילה מוכיחה עצמה כעוגן שתורם לא רק לביטחון האישי אלא גם, ואולי בעיקר, לחוסן הנפשי", אומרת האדריכלית טלי דראל - שותפה במשרד V5 אדריכלים המתמחה בין היתר בתכנון וליווי פרויקטים ציבוריים כדוגמת מתחמי חינוך, בתי ספר לגילאים שונים, מרכז טיפת חלב, גני ילדים ומעונות, מתנ"סים, מרכזים מסחריים ומרכזי ספורט ופנאי.
לדבריה, "המרחב הארכיטקטוני הוא המקום בו המפגשים הללו מתרחשים וכאדריכלים נרצה לייצר הזדמנויות שכאלה ככל הניתן, על ידי מרחבים ציבוריים גמישים ורב תכליתיים שמשנים את היעוד שלהם לאורך היום ומותאמים להרכבים חברתיים משתנים. דוגמה בולטת לכך הם בתי הספר שמהווים עוגן ומוקד עבור תושבי השכונה. הקהילה חיה סביבם וכיום, כשאנחנו מתכננים מבני חינוך, החשיבה היא שהם יהוו גם מרכז של פעילות חוץ בית ספרית בשעות אחה"צ עבור כלל הקהילה. לשם כך אנחנו מתכננים את המבנים לתפקוד כפול כך שבתום יום הלימודים הם הופכים לרב-תכליתיים ומשמשים כמתנ"ס (לפעילות של חוגים), אודיטוריום, או כחלל לכנסים ומופעים.
"אחת הדרכים לייצר זאת היא על ידי תכנון בית הספר כדופן לשכונה (במקום הגדר). אנו מתכננים מבנה גמיש עם כניסות נפרדות כך שבסיום יום הלימודים נסגרת הכניסה של בית הספר ונפתחת זו הפונה לשכונה. אגב, גם מרכזי הספורט השכונתיים ומתחמי הקאנטרי הפכו זה מכבר למרחב קהילתי ומוקד למפגשים חברתיים ולפעילות שכונתית, זאת על ידי יצירת חללים לשימושים רב תכליתיים".
לדברי דראל ההתכנסות לא חייבת לקרות בתוך מבנה: "למעשה, כמתכננים עירוניים אנו יוצרים את מקומות המפגש במרחב הפתוח החל מגינות כושר, גינות נינג'ה, גינות שעשועים, ועד ריהוט רחוב מוצל ונוח לשהייה, כל אלה מאפשרים לאוכלוסייה מגוונת להיפגש ולהיות ביחד".
לשיטתה של האדריכלית, בתכנון נכון, גם מתחמי המסחר החדשים, יכולים להוות מרחב למפגשים של אוכלוסיות שונות בתוך הקהילה: "אנו מתכננים בימים אלו מרכז מסחרי בכניסה לנס ציונה", היא משתפת. "בשל מיקומו האסטרטגי, על עורק התחבורה הראשי של העיר, המרכז המסחרי תוכנן במקור כ-power center עם מקסימום חיבור לכביש הראשי, דהיינו באים-חונים-קונים הולכים, אך ככל שהתקדמנו בתהליך התכנון הבנו שאופי הרחוב עתיד להשתנות וכן בעורף המרכז המסחרי עתידה להתפתח שכונת מגורים וכך התכנון השתנה באופן מהותי. יצרנו מרחב שהיה נעים ואינטימי, תוכנן רחוב פנימי המחבר את הרחוב הבינעורני עם רחוב שכונתי עורפי כך שהמרכז המסחרי מהווה גם ציר תנועה שמחבר את העיר, תוכננו אזורים מוצלים, כיכר מרכזית הנפתחת לרחוב וכן מרפסות פעילות בקומה הראשונה. החזון שלנו מאד ברור: ליצור מרכז קניות שהוא גם מקום מפגש".
"ככלל, הקשר לסביבה ולעיר חשוב לנו", אומרת האדריכלית. "במרכז הקניות 'נתנאל בשדרה' שממוקם בלב חולון ישמנו את העקרון החשוב הזה והוא תוכנן ככזה הפתוח לעיר המקיפה אותו. בניגוד לקניון האינטרובטי, מרכז זה תוכנן כשכל החנויות פונות החוצה - אל הכיכר, אל שדרת המגדלים, אל הרחוב. בשל המיקום בסמוך למדיטק חולון, לשכונות המגורים ולצירי מסחר ראשיים, בחרנו שלא להפנות גב למרכז העירוני השוקק ויצרנו מרכז שפועל פנימה והחוצה במקביל".
"בפועל, למבנה, שבנוי בשתי קומות עם פטיו מואר וגבוה במרכזו (קומת קרקע למסחר ראשי וקומה א' למסחר משני כגון מרפאות, סטודיו לאימונים מספרה וכיוב'), יש 3 כניסות שונות. תושבי האזור ובהם ילדים שחוזרים מבתי הספר, הורים לילדים קטנים ואזרחים וותיקים, מנצלים את הפטיו הממוזג והמואר כתחנת מעבר נעימה והופכים את המתחם למרחב פעילות אטרקטיבי ושוקק".
"כשמדברים על קהילה, נדיר שנדמיין מגדלי מגורים אבל דווקא בפרויקטים של התחדשות עירונית, בתוך רקמה עירונית קיימת וצפופה, יש הזדמנות להחזיר שטחי פיתוח בקרקע ובניה ציבורית", מסבירה דראל. "ציפוף אינו פוגע בהכרח באיכות החיים וכשהוא מתוכנן נכונה הוא עשוי לשפרם. פרויקטים של התחדשות עירונית הם הזדמנות לדייר לשפר את הדירה והבניין בו הוא גר, והם גם הזדמנות עבור הרשויות לשפר את המרחב הציבורי עבור התושבים. בכל התכניות שמתגבשות ומופקדות בימים אלו, הרשויות מחייבות הפקעות ניכרות להרחבת מדרכות, ליצירת שטחים משמעותיים לבניה ציבורית, ליצירת שטחי פיתוח ציבוריים וככלל ניכרת מחשבה רבה לאיכות החיים מחוץ לדלת אמות.
"בכל פרויקט פינוי בינוי משמעותי, אם הוא בר"ג, חולון או גבעתיים, נעשה פינוי של מגרשים פרטיים לצרכי פיתוח בקרקע, אם זו כיכר, גינה ציבורית ולרוב גם שטחים ציבוריים בנויים שיעמדו לרשות העירייה לשימושים קהילתיים שונים. הצורך של התושבים למקומות התקהלות ומפגש עומד לנגד עינינו בכל עת".