- הפרויקט: ביתם של הנדסאית אדריכלות הגר לושי ובן זוגה גיא (שניהם בשנות ה-40 המוקדמות לחייהם), שלושת ילדיהם וכלבם
- היכן: קיבוץ סמוך ליוקנעם
- אדריכלות ועיצוב פנים: הגר לושי
- צילום: נטע קונס
במבט ראשון נראה שבית משפחת לושי-הדס, הממוקם באחד הקיבוצים שבאזור יוקנעם, היה שם תמיד: המבנה משתלב באופן האופטימלי בסביבה הקיבוצית הירוקה והפסטורלית, ומשרה בכל חלקיו תחושת שלווה ורוגע- אך בפועל, סיפורו שונה לחלוטין: "הבית מורכב משתי יחידות דיור קיבוציות פשוטות בנות כ-40 מ"ר כל אחת שחוברו יחד, להן התווספה תוספת בניה של 80 מ"ר- מפלס בנוי בשטח של כ- 160 מ"ר שיושב על מגרש ירוק ופורח של כ-600 מ"ר", מסבירה הגר, בת הקיבוץ שבחרה יחד עם בן זוגה גיא להקים בו בית חם ואוהב עבור המשפחה הכוללת פרט להם גם את שלושת ילדיהם הצעירים ואת כלבם אהוב.
"אני וגיא הכרנו במהלך השירות הצבאי", משחזרת לושי. "את שנות ה-20 לחיינו העברנו יחד בקיבוץ, משם נדדנו לבנגקוק ל-4 שנים וחזרנו ארצה היישר לתל-אביב שם למדתי לימודי תואר הנדסאית אדריכלות. לקיבוץ חזרנו עם הולדת הבת הבכורה, ישירות לאחת מיחידות הדיור הקטנות שלימים הפכה חלק מהבית שתכננתי עבורנו, בית שהדרך להקמתו היתה מורכבת ומאתגרת כשלעצמה".
"כחלק מתהליך הפרטת הקיבוץ נפלה לידנו הזכות לקנות מגרש, בתקופה בה חיינו בבית התחברנו לאנרגיות ששרו בו ובסביבה. לכן זו היתה בחירתנו הראשונה, כשהחלופה היתה לבנות בית בהרחבה שמחוץ לקיבוץ הישן. עשינו הכל על מנת לזכות בו, בתהליך שערך שנים ובמהלכו נולדו לנו שני הקטנים- כך שלמעשה גרנו פרק זמן לא קצר 5 נפשות וכלב בדירת 40 מ"ר".
זהו כאמור רק אחד האתגרים שעמדו לפתחה של לושי: "במקור, המבנה שניצב על המגרש, הוא בית משותף טיפוסי של התנועה הקיבוצית הכולל 4 יחידות מגורים: שתי יחידות בקומת הכניסה, שבינן מפריד גרם מדרגות חיצוני המוביל לשתי יחידות נוספות בקומה השנייה. ביצענו מה שנקרא בעגה המקצועית איחוד דירות כך ששתי הדירות התחתונות מהוות כמחצית משטח הבית החדש שתכננתי ובד בבד נדרשתי למצוא פתרון יצירתי לגרם המדרגות הכלוא בין שתיהן, ששימש בעבר לעליה לשתי היחידות העליונות וכיום משמש את בית השכנים שמצוי בקומה מעל. אתגר תכנוני בולט נוסף היו עשרות עמודים קונסטרוקטיביים ושתי קורות קיימות ביחידות הבנויות, שהחלטתי לחשוף ולרתום כחלק בלתי נפרד מהתכנון".
לשטח היחידות המקוריות התווספה תוספת בניה של כ-80 מ"ר נוספים- כך יצרה לושי מפלס אחד, גדול ומרווח, בשטח של כ-160 מ"ר בנויים שצורתו H, אותו משלימה פרגולה חיצונית בנויה תחתיה מצויות פונקציות אירוח ובילוי בהן משתמשים בני המשפחה באופן תדיר.
"טופוגרפית המגרש, המבנה המיוחד- שעתיר באלמנטים קונסטרוקטיביים אותם לא ניתן לשנות, והעובדה שבין שתי היחידות כלוא אותו גרם מדרגות הובילו אותי לייצר תכנון פנים לא רגולרי בלשון המעטה, כשהכניסה לבית מתבצעת דווקא מהאגף הפרטי", מסבירה לושי. "בכדי לייצר מעבר המשכי מהאגף הפרטי ישירות לחלל הציבורי השתמשתי בלא מעט מניפולציות תכנוניות ועיצוביות שהבולטת שבהן היא מסדרון מרווח באורך של כ- 15 מטרים שמוביל את הבאים ישירות לסלון. בכדי לגרום לו להתפרש כקצר ומעניין, פתחתי בפאה שגובלת בגינה ויטרינות גדולות באורך 8 מטרים, כך שכשהמהלכים בו נהנים מהנוף הירוק ומהפריחה שנגלים מבחוץ. נעזרתי גם בפרקט ובגופי תאורה שמושכים את העין ומאזור הסלון נגלית הכורסה, אותה רואים בבירור כבר עם פתיחת הדלת, שמושכת את הבאים להתקדם לכיוונו".
"התלבטתי לא מעט כיצד לרתום בתכנון החדש את עשרות העמודים הקיימים בקירות של שתי הדירות המקוריות ואת הקורות היורדות. בפועל החלטתי לחשוף את האלמנטים הקונסטרוקטיביים במקומות אסטרטגיים ולשלבם כחלק אינטגרלי מהעיצוב- החלטה שבדיעבד הגדירה במידה רבה את אופיו של הבית".
"יצרתי ברחביו שילובים בין חומרים תעשייתיים לטבעיים: מהבטון, דרך פורניר בגוונים שונים, ועד לחזיתות עץ אלון מושחר במטבח. הסגנון שהתקבל הוא מעין פיוז'ן שמשלב בין הכפרי לעיצוב מודרני חם. בנוסף, כלל המערכות בתקרה נותרו גלויות, זאת על מנת להימנע מהנמכות ככל הניתן ולשמור על יתרון הגובה. בפועל, ההנמכות המינימליות היחידות בוצעו לטובת תאורה טכנית בהירה ומודרנית שתורמת ומעצימה את הגיאומטריה הישרה של המבנה".
"המטבח, שצורתו אינה קונבנציונלית, מורכב משתי יחידות גבוהים ובמרכזו אי גדול שצופה למרפסת ולגינה ומהווה מבחינתנו ציר חשוב ומרכזי בלב הבית. אחד האתגרים בתכנון הסלון היה למצוא מקום למסך הטלוויזיה וכשהבנתי שכל פוזיציה שאבחר רק תגרע מהזרימה החלטתי לוותר על הפונקציה הזאת- החלטה נכונה בדיעבד, בפרט עבורנו כמשפחה שמרבה לארח. בפועל נוצרה במרחב הזה זרימה מאוד טובה שקושרת בין הפונקציות השונות בחוץ לפנים. ביום-יום אנחנו מרבים לפתוח את הוויטרינות ולחבר בין הזירות, כשהמרפסת- הכוללת פינת אוכל גדולה, מטבח וסלון חוץ, משמשת הלכה למעשה כחלק אינטגרלי מאזור האירוח".
"ההוויה הפתוחה מאפיינת גם את פיתוח השטח, שם נמנעתי מלייצר גדרות והותרתי את המגרש פתוח ככל הניתן לעבר השטחים הציבוריים, כך אנחנו נהנים לאורך כל השנה מהגינון הסביבתי הפראי, משפע הצמחייה ומהפריחה שמסביב. מעל לבית שלנו ממוקם בית השכנים, אך היות וחילקנו את המגרש בצורה טובה ויצרנו הפרדה אופטימלית בין הכניסות לבתים, התחושה שמתקבלת בפועל היא של וילה מבודדת ופרטית- כל יחידה נהנית מפרטיות מלאה והאינטראקציות ביננו קורות במינונים הנכונים".
ומהציבורי, בחזרה לאגף הפרטי שבכניסה לבית: "אם נחזור למסדרון שמוביל לאגף האירוח, בצידו הימני תוכננה דלת בקו אפס שנטמעת בקיר ודרכה נכנסים למאסטר ההורים ומשמאלו תוכנן פתח המוביל לממלכת הילדים, שם גם ממוקמים גם אזור השירות, פינת משפחה וחדר עבודה שמשמש אותנו ההורים", אומרת לושי. "הכניסה לחדר העבודה מתבצעת דרך דלת זכוכית מוקפת בפרופיל ברזל בלגי שמציפה את המרחב כולו בשפע של אור טבעי. האור ממשיך וחודר פנימה כל הדרך ישירות לחדר המשפחה, דרך חלון עילי עשוי פרופיל בלגי וזכוכית גלית".
את שלושת חדרי הילדים שבאגף בחרה לושי לתכנן כך שניתן יהיה לעדכנם בעתיד, בהתאם לטעם, לצרכים ולתחביבים שבאופן טבעי ודאי ישתנו: "כמו בכל הבית, גם בחדרי הילדים יצרתי נגרות אינטגרלית מתוכננת לפרטי פרטים, שמספקת הרבה שטחי אחסון ולכל דבר יש מקום מוגדר משלו. החדרים מעוצבים בצורה קלה ופשוטה לשינוי: המעטפת בהירה וניטרלית ולתוכה יצקתי צבעים ומדבקות קיר במינונים מדויקים, בכדי לשמור על חללים דינמיים שניתן יהיה לעדכן בקלות וביעילות".
הכניסה למאסטר השינה של הגר וגיא ממוקמת בפאה הנגדית של המסדרון: "חשוב היה לי לייצר מרחב מרווח ופרקטי, באווירה רומנטית שתשרה תחושת שהייה במלון. תכננתי עבורנו יציאה פרטית משלנו למרפסת ובעיצוב הפנים הרבתי לעבוד עם אלמנטים מעץ טבעי וטקסטיל. כך למשל המיטה המרופדת והקיר על גבו הותקן טפט קטיפה דומיננטי מאוד. בציר המחבר בין אזור השינה לחדר הרחצה תכננתי ארון קיר גדול מאוד, פרקטי מחד ועיצובי מאידך, עם חירוץ חצאית שמייצר עניין".
"בחדר הרחצה שלנו בחרתי לעבוד עם אריחים מדוקקים שמקנים לו מראה יוקרתי ובזה של הילדים (המשמש גם כשירותי אורחים) המשכתי בצבעוניות הקלאסית שנאמנה לקו המודרני החם שמאפיין את הבית כולו".