כחודש לאחר השלמת האיחוד עם אוניברסיטת חיפה, תוצג בבית הספר לעיצוב של אוניברסיטת חיפה תערוכת הגמר של בוגריו. בתערוכה מסקרנת, מציגים כ- 130 בוגרי/ות החוגים לעיצוב תקשורת חזותית, אדריכלות, צילום ועיצוב אופנה, עבודות המשקפות בצורה ייחודית ומלאת השראה את הנושאים המגוונים בהם בחרו לעבודותיהם באופן שמשקף את הידע והכלים שנרכשו והטמיעו במהלך שנות לימודיהם.
ענבר הימן, שחייה נגדעו ב-7 באוקטובר, הייתה אמורה לסיים השנה את לימודיה בחוג לעיצוב תקשורת חזותית, אך לא זכתה בכך וחלק מחבריה בחרו להנציח אותה בעבודותיהם. עבודות בוגרי/ות החוג משקפות את הלך הרוח של שנה שהתחילה בכאב גדול ועדיין מלווה את כולנו. חלק מהעבודות נוגעות בפצע המדמם של 7 באוקטובר באופן ישיר, חלקן מתמודדות עם הכאב והאובדן באופן עקיף ויש גם עבודות העוסקות בנושאים המספקים הפוגה מהמציאות ומבקשות להציע מידה של נחמה. העבודות נוגעות בסוגיות קולקטיביות וגם אישיות, בשימוש בטכניקות ידניות ומסורתיות, הפקת דברי דפוס מורכבים ושילוב טכנולוגיה חדשנית ו-AI. בחוג לארכיטקטורה השנה, ישנם פרויקטים רבים של בוגרים העוסקים בחוסן קהילתי, תרבותי, פיסי ואקולוגי ובתוך האפלה מציעים מקום לתקווה. לצידם, פרויקטים העוסקים בנושאים רחבים ומציעים דרכים יצירתיות וחדשניות לעסוק באתגרי ההווה והעתיד, הקשורים ליחסי גומלין רבודים בין מגורים, תעשיה, מסחר, תרבות טבע ונוף.
בוגרות החוג לעיצוב אופנה מציגות פרויקטים מגוונים, הנוגעים בנושאים מפתיעים ומעוררים. קולקציות לא מעטות עוסקות במרחב בו אנו חיים ובשאלות של סממנים תרבותיים הנובעים מתוכו; יחד איתן נמצא קולקציות נרטיביות העוסקות בסיפורי חיים, בזהות, בדת ובחומר.
עבודות בוגרי/ות החוג לצילום, וידאו וקולנוע, בוחנות השנה גם הן שאלות של אובדן, זהות, זיכרון וטראומה. עבודות החוג לצילום יוצגו השנה בפעם הראשונה בתערוכה שתתקיים במרכז המתהווה לצילום וקולנוע, בליבו של שוק תלפיות.
החלום ושברו
החלום ושברו, הפרויקט של תמר רוזן, הוא ספר המתמקד בשיכונים שנבנו בשנות ה־50 וה־60 בישראל, שהיו סמל לחזון הציוני שביקש ליצור חברה שוויונית וצודקת והעניקו דיור מכובד לעולים ולאוכלוסיות מוחלשות. במרוצת השנים, רבים מהשיכונים הפכו לסמל של הזנחה ותזכורת לכישלון החזון של דור המייסדים. הפרויקט מציג את שברו של החלום מול המציאות העגומה בהווה ומעלה את השאלה: האם השיכונים הם באמת כישלון או שמא עדיין קיימים בהם שרידים של החלום הציוני?
הפואטיקה של הקוד, הפרויקט של יובל רוזלי עוסק ביחסים שבין אדם למכונה. הבינה המלאכותית משרתת את הנטייה האנושית לחפש משמעות. המחשב, בדומה למוח האנושי, מחפש היגיון. ניסיון להפגיש בינו לבין רגש הוא מהלך שטותי וחסר הגיון מיסודו שיוצר מפגש אבסורדי ומוזר.
הפרויקט בוחן כיצד הבינה המלאכותית פוגשת רגש ויוצאת מגבולותיה, ומתוכו עולות שאלות על האדם והמכונה: האם המחשב יכול להכיל חוסר הגיון? האם המחשב יכול להתחקות אחרי הרגש האנושי? האם אנו יכולים להביט בדברים כפי שהם מבלי למצוא להם הקשר לוגי? האם יש ערך בהסתכלות שונה על העולם שאנו מכירים?
כשהריק פורח, הפרויקט של לאל רייס עוסק בשבריריות הגוף, בפגיעותו ובו זמנית ביופיו הייחודי. רייס, זוכת פרס הצילום ע"ש מיכה קירשנר 2024, מציגה בחלל מגוון עבודות צילום ווידאו ובאמצעותן בוחנת את מערכת היחסים בין הגוף והריק שממלא אותו לבין הסביבה החיצונית, דרך העור המקשר ביניהם.
פריאל - הפרויקט של האג'ר חמודה מציג סרט תיעודי המתמקד באימה של חמודה ובהתמודדותה עם אובדן בנה היחיד. הסרט מתעד את הכאב והכוח שלה ומשקף את המאבק הפנימי בין עצב לתקווה. יחד עם זאת, זהו לא רק סיפור על אובדן אלא גם על אישה שמצליחה לנהל בית, לעבוד ללא הרף, ומפגינה כוח בלתי מתפשר לחיות למרות כל האכזבות והקשיים.
מות האסקפיזם, הפרויקט של נועה גריצר עוסק במציאות ילדותית דיסטופית של אסון המתקיים בליבה של הילדות. מלחמה היא מציאות שבורה ואימתנית שחוויות ילדות המתעצבות בתוכה נעשות לפגומות. ילדים נקלעים לזוועות שלא באשמתם ולא ברצונם, ואחת מדרכי ההתמודדות שלהם היא אסקפיזם המשמש כמנגנון הישרדותי של הגוף והנפש. הקולקציה נותנת ביטוי לפער שבין עולם ילדותי תמים ואוטופי לבין אימת המלחמה, והיא מתאפיינת בצבעוניות ניגודית ובתכנים סימבוליים דיכוטומיים של ילדות ואימה.
Re-Crafted, הפרויקט של נדב שמעוני עוסק בשילוב שבין תעשיה לחיי יום יום מציע התחדשות תעשייתית בעיר נתניה, תוך פיתוח כלי תכנוני המשמש את המתכנן ליצירת תמהיל ל"בלוק העירוני" משולב בעזרת כלים מתקדמים של בינה מלאכותית.
בגדי פלאות, הפרויקט של דניאל פדידה מתמקד באחד המאפיינים של עידן התגליות - "חדר הפלאות" (Cabinet de Cariosités). חדרים אלה היו פופולריים במאות 16-18 והציגו נפלאות מעולם הטבע ומעשי ידי אדם שהגיעו מעבר לים. הרעיון של תמהיל של חפצים שנועד לעורר, לשעשע ולשמש כנושא שיחה בסלוני התקופה, מתורגם באופן טבעי בקולקציה לעיצוב מקסימליסטי. נגיעות אישיות, כמו מזכרות משמעותיות ומזכרות מנסיעות, מעניקות חומר פנימי של שכבות תוך כדי נטייה לוויגנטים בלתי צפויים ומפתיעים. הקולקציה משלבת בתוכה מודרניזם ובארוקיות וכוללת שפע של טכניקות מסורתיות וחדשניות - חיתוך בלייזר, דפוס משי, הדפסה בתלת מימד- קראפט מסורתי וטקסטילים מפותחים בעבודת יד.
95% גן עדן - שיקום קיבוץ בארי - הפרויקט של שקד חיון בן אליעזר - מציע פעולות שיקום לחלקו הצפון - מערבי של קיבוץ בארי, שנפגע בצורה המשמעותית ביותר. זאת, תוך הסתכלות חדשה על פתרונות המיגון הקיימים, במטרה לחזק את תחושת הביטחון והקהילתיות ולאפשר שגרת חיים בקיבוץ המותאמת לימינו.
התערוכה | 16-28.8. החוגים לארכיטקטורה, עיצוב תקשורת חזותית ועיצוב אופנה - קמפוס המושבה, רח' הגנים 21, חיפה. החוג לצילום - מרכז הקולנוע של ביה"ס לעיצוב (בהקמה), רח' סירקין 21, שוק תלפיות, חיפה. שעות הפתיחה באתר בית הספר לעיצוב של אוניברסיטת חיפה.
- החוג לארכיטקטורה- ד"ר אדר' דנה מרגלית בשיתוף מנחי ויועצי פרויקטי הגמר והסטודנטים
- החוג לעיצוב תקשורת חזותית- ד"ר אונה שגב וכפיר מלכא
- החוג לעיצוב אופנה- ד"ר רחל גץ סולומון ותמרה אפרת
- החוג לצילום- תמר סצמסקי וערן חדד ברק