נכון שאתם רואים בתים יפים, תכנונים מיוחדים, עיצובים יוצאי דופן, וחומרים מסקרנים, אתם תוהים מי מסתתר מאחוריהם? מי עומד מאחורי היצירה? מה ההשראות שלו?
עולם התוכן המיוחד של דורית סלע, שמתמחה באדריכלות, תכנון ועיצוב פנים של דירות ובתים פרטיים, מגוון ובעיקר אמנותי. המושג החשוב ביותר עבורה הוא פרופורציות, והפיסול הוא חלק מהותי ממי שהיא.
אז ככה. משרדה של דורית סלע נוסד בשנת 2000 ומשלב כאמור בין אדריכלות לעיצוב פנים, כפי שהיא מגדירה לפי תפיסת TOTAL DESIGN. המשרד ממוקם בבני ברק ואותו היא חולקת ביחד עם בעלה המעצב ניצן הורוביץ, כאשר לכל אחד מהם 4 עובדים והביחד כמובן גבוה מסך חלקיו.
אחד המושגים החשובים בעבודה שלה הוא המושג פרופורציות. לא משנה כמה החלל יפה, הוא חייב להיות פרופורציונאלי. "זה ערך שאני חוקרת ובודקת לעומק בכל אחד מהפרוייקטים שלי", מסבירה סלע.
לדבריה, "תמיד אהבתי אמנות מרחבית, אבא שלי ז"ל היה קבלן וצייר שסחף אותי באהבה למקצוע. אני חושבת שזה המקצוע היחיד שמשלב ביטוי עצמי וחופש אומנותי. אני אוהבת במקצוע את אין סוף האפשרויות שהוא מציע - המגוון, המשחק בפרופורציות, חומרים, צבעים, טכנולוגיות. מקצוע שתמיד מפתיע ומחדש, ואף פעם לא משעמם. אפשר לומר שהמקצוע בחר בי. האהבה שלי לאדריכלות טוטלית, אהבה שבה אני משלבת גם עיצוב וגם אמנות -שזו בעצם האהבה השנייה שלי".
"הפיסול הוא חלק ממני. תמיד אהבתי לפסל. פיסול זו אמנות מרחבית בדיוק כמו בית. הראייה היא תלת ממדית. ההסתכלות על פסל במרחב היא זהה כמו ההסתכלות על הבית - המיקום שלו, הגודל שלו, המרחב שלו בחלל. רק בשנה-שנתיים האחרונות הפיסול הפך לתחביב רציני ומרכזי מאוד בחיי. בשבעה של לקוחה של ניצן (המעצב ניצן הורוביץ, בעלה של דורית), נחשפתי לפסלים מדהימים פרי יצירתה. התלהבתי. היא המליצה לי להגיע לסטודיו בו היא מפסלת באיזה שהוא מרתף בבני ברק, במקרה הגיע לשם גם קבלן מוכשר שאני עובדת איתו ומאוד מעריכה בשם דביר ארדיטי. אחרי מספר חודשים עזבתי את הסטודיו במרתף, והמשכתי לפסל במשרד שלי בבני ברק, בחדר ישיבות. ביחד עם דביר הקמנו סוג של סטודיו פרטי. אנחנו נפגשים במשרד פעם בשבוע, מפסלים, יוצקים ובעיקר נהנים".
אחד הפרוייקטים האחרונים פרי יצירתה שמרגשים אותה במיוחד, ממוקם באחת מערי המרכז על פני מגרש טרפזי מאתגר בצורתו. "הרציונל היה להעניק עבור המשפחה, אותה אני מלווה למעלה מ 15 שנים, את היכולת להרגיש חלק מהטבע. עשיתי שימוש בחומרים טבעיים, צבעים, ואינטראקציה בין צמחייה שופעת ופראית, לאדריכלות ייחודית ועיצוב פנים שונה בנוף. מבחינתי נוצר כאן סגנון חדש- בית מינימליסטי גאומטרי מחד וחם, עוטף ומלא תשוקה מאידך, תוך שמירה על ארכיטקטורה פשוטה ונצחית".
האדריכלות הגיאומטרית, הנפחים המגולפים והשימוש בחומרים אציליים על טהרת גווני חול, אדמה ואבן, מקנים לבית אווירה מגוננת. המונוכרומטיות והעדר הצבע הם אלה שמעצימים את המרחב ומאפשרים ביטוי חזק של אור, צללים ואוויר. האלטרנטיבה הנכונה ביותר עבור המגרש היתה של מבנה עתיר קפלים שנפתח בצורה הרמונית, הדרגתית וכמעט בלתי מורגשת. המבנה מיתמר לשיא גובה של 7 מטרים ומעליו סוכך מחסה גיאומטרי שעוטף ומחבר בצורה אורגנית בין השכבות וקושר את כל אגפי הבית. בסמוך למבואת הכניסה, ממוקם גרם מדרגות מונומנטלי ופיסולי, המוביל לקומת חדרי הילדים ולמאסטר ההורים. צורתו המקומרת תוכננה על ידי איור ביד חופשית: תוצר של הרצון לשלב בין קווים גיאומטריים לאמורפיים. כמו קירות הבית, גם קונסטרוקציית הגרם חופתה בטיח ערבה בגוון חולי, שמשתלב היטב עם החומרים הטבעיים השונים בחלל, בהם האבן והעץ.