וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

היישר מאמריקה: תקן הבנייה ה"בריא" הגיע גם לישראל

בשנים האחרונות מתוכננים ונבנים הרבה יותר מגדלים וגורדי שחקים בשילוב תקני בניה סביבתיים מחמירים. בנייה בת קיימא היא כבר כמעט בגדר הכרח, ויש מספר פרויקטים ש"יעידו" על כך

חלומות צוקי השמורה,  שיכון ובינוי תכנון כנען-שנהב אדריכלים. יחצ,
חלומות צוקי השמורה, שיכון ובינוי תכנון כנען-שנהב אדריכלים/יחצ

בשנים האחרונות מתוכננים ונבנים הרבה יותר מגדלים וגורדי שחקים בשילוב תקני בניה סביבתיים מחמירים. תכנון מגדלים משלב בתוכו חשיבה עמוקה על קיימות, אנרגטיות ומעל הכול החשיבה על הבריאות של הדרים או העובדים בבניין . לכל מדינה יש תקנים לתכנון ובניה ירוקים אך התקן המוביל בתחום זה הוא תקן ה-LEED שנוסח על ידי המועצה האמריקאית לבניה ירוקה USGBC.

התקן כולל 5 קטגוריות: אתרים בני קיימא , שימוש יעיל במים, אנרגיה ואטמוספירה , חומרים ומשאבים , איכות הסביבה בתוך המבנה. החשיבה על כך מתחילה כאמור בתכנון בניין המשרדים החל מסוג החומרים בהם בוחרים להשתמש , למשל חומרים שיפלטו פחות פחמן לאוויר, חשיבה על ניקוז מי גשמים ומניעת הצפות בחניון , חיסכון בחשמל , שימוש במי מזגנים להשקיה ועוד. הרעיון המרכזי מאחורי יישום תקן זה הוא המאבק במשבר האקלים.

זהו תקן כה נחשב שרבות מחברות הטכנולוגיה וחברות גלובליות אחרות המחפשות לשכור שטחי משרדים ברחבי העולם מסתכלות על הימצאות תקן זה במגדל, כדרישת סף להסכם השכירות. וזה לא לחינם למי ששם את בריאות העובד במקום הראשון, שכן האמונה הרווחת היא שזהו המקור המרכזי להגדלת היצרנות שלו וכך להצלחתה של החברה.

את האמונה הזו ניתן לראות גם בעלייה בבקשות ואישורים למגדלים עם התקן בישראל. כך למשל על פי נתוני המועצה האמריקאית לבניה ירוקה באוגוסט 2023 היו מעל 100 מגדלים בישראל בתהליכי הסמכה לקבלת תקן LEED. אך על פי הנתונים היום יש כבר מעל 300 מבנים ו/או מגדלים בישראל הנמצאים בתהליכים לקבלת תקן זה או לעלייה בדירוג שלו. מדובר בעצם בשיטת ניקוד לבניינים לפי מה שהשיגו על פי הדרישות של המועצה האמריקאית להשגת התקן החל מ 40 נק' ועד מעל 80 נק'.

תקן ליד באינפיניטי פארק רעננה. יחצ,
תקן ליד באינפיניטי פארק רעננה/יחצ

בחו"ל ניתן למצוא מגדלים ומבנים מוכרים מאוד המתהדרים בתו התקן הזה כמו האמפייר סטייט בילדינג בניו יורק או המפקדה של פייסבוק וגוגל בעמק הסיליקון. בישראל ניתן למצוא תקן זה במגדלים כמו מגדל אלקטרה היכן שנמצאים משרדי גוגל בישראל, מגדלי עזריאלי בתל אביב או מגדל O2- הקמפוס של אפל בהרצליה.

אחד המגדלים הבולטים שקיבל לאחרונה את התקן הנחשק הוא מגדל אינפיניטי שהנו חלק מפארק התעסוקה- "אינפיניטי פארק רעננה". פרויקט שמאכלסות בימים אלה החברות ריט 1 ו ס.ע.ן זהב בסמוך לצומת רעננה דרום.

המגדל, בתכנון יסקי מור סיוון אדריכלים, המתנשא לגובה 30 קומות, קיבל מהמועצה האמריקאית לבניה ירוקה ניקוד, המזכה אותו בתקן הגבוה תקן ה LEED GOLD . עמידה בתקן נותנת מענה לדרישות לחברות בתחומי הטכנולוגיה, ולחברות בינלאומיות, וללא מעט חברות מקומיות הרואות בו חלק מתנאי ההשכרה של שטחי תעסוקה עבור עובדיהן.

כך למשל בין החברות הבינלאומיות השוכרות בבניין ניתן למצוא את ZOOMINFO ,RED HAT, DELOITTE, ABRA, HPE, ועוד. לצד המגדל כולל הפארק עוד כ-90,000 מ"ר במגוון בניינים ומבנים אשר במקביל לבניית המגדל, עברו לאחרונה תהליך Retrofit - של חידוש מהמסד ועד הטפחות.

אדי קורן, יו"ר אפשטיין ניהול פרויקטים : "אינפיניטי פארק רעננה הנו פארק התעסוקה הבולט באזור השרון לא רק לאור היקפו ומגוון השטחים, אלא גם בזכות החדשנות וסביבת העבודה המתקדמת שהוא מציע לעובדים והמבקרים. בתחילת התכנון, התקבלה החלטה להיכנס לתהליך לקבלת תקן בניה ירוקה המחמיר ביותר שיש בענף. תקן ה LEED בעצם מציב את הפרויקט בסטנדרט גבוה המעלה את ערך הנכס כמו גם מבטיח את שביעות רצון של הדיירים והעובדים ומחזק את ההזדהות שלהם עם הפרויקט".

עוד בוואלה!

רוצים להנות מאינטרנט מהיר וחבילת טלווזיה בזול? זה אפשרי!

לכתבה המלאה
פרויקט הסוללים. הדמיה - קבוצת מבנה,
פרויקט הסוללים/הדמיה - קבוצת מבנה

פרויקט נוסף שקיבל לאחרונה תקן LEED הוא מגדלי UNITOWERS בתכנונו של אדריכל אבנר ישר, במתחם מול החוף וילג', חדרה של אמירי זיכרון יעקב.

מדובר בפרויקט המשרדים ועירוב השימושים הראשון בחדרה ובכלל באזור, לו מוענק תו התקן היוקרתי. הפרויקט זכה לקבלת התקן בין היתר בשל גישתו המקסימלית לאמצעי תחבורה ציבורית נוחה-אוטובוסים ורכבות ועידוד הגעה באופניים וברכבים חשמליים. הוא יכלול שני מגדלי משרדים בני 24 קומות ושני גורדי שחקים נוספים של 40 קומות בעירוב שימושים למשרדים, מלונאות ודיור להשכרה, 2,000 מקומות חנייה עם עמדות טעינה לרכבים חשמליים ו- 40 אלף מ"ר של מסחר פעיל. המגדלים מוקמים מעל מתחם הקניות והבילויים 'מול החוף Village'שהינו מתחם מסחרי באווירת רחוב אירופאית .

שיר סלומון מנהלת שיווק, מתחם מול החוף וילג': " מגדלי המשרדים בפרויקט מיועדים לחברות גדולות ובין לאומיות שבחרו כמדיניות להתמקם בפרויקטים שלוקחים חלק במאבק משבר האקלים, אנו שמחים להיות חלק מהמהלך".

UNITOWERS. ויופוינט,
UNITOWERS/ויופוינט

בתל אביב מוקם בימים אלה פרויקט נוסף שקיבל תקן LEED . פרויקט הסוללים של חברת מבנה. הפרויקט ברחוב הסוללים הסמוך לציר יגאל אלון, מצוי בשלבי הקמה מתקדמים. הפרויקט ישלב 65 אלף מ"ר משרדים, 3,300 מ"ר מסחר ו-360 יחידות דיור. מתחם הסוללים עומד בתקני בנייה ירוקה ומקיימת, ומאופיין במרחבים גדולים בין הבניינים כדי לאפשר זרימת אוויר, כניסת אור, מרחבים ירוקים מוצלים ובעיקר תחושת מרחב.

עוזי לוי, מנכ"ל קבוצת מבנה, המקימה את הפרויקט, מתאר כי "חברות ענק בינלאומיות, וכיום גם חברות מובילות בתעשייה הישראלית, מייחסות חשיבות רבה לעמידה בסטנדרט מחייב של איכות הסביבה וקיימות. מתוך כך הביקושים הינם למגדלי משרדים העומדים בתקנים הגבוהים ביותר דוגמת LEED פלטיניום. במדינות רבות בעולם המערבי מקדמים היום מהלכים דומים וישנן ערים מרכזיות כמו לונדון וניו יורק שבהן בניינים ללא תקן LEED, נותרים ללא שוכרים".

יעילות אנרגטית המפחיתה משמעותית של עלויות תפעול במגדל

אדריכל גיל שנהב , יו"ר הפורום הישראלי לגורדי שחקים ובניה עירונית מציין כי יש דמיון מסוים בין תקני הבניה הירוקה בישראל לבין תקן ה LEED האמריקאי אך המהות שונה.

אדריכל גיל שנהב, יו"ר ה- CTBUH ISRAEL, כנען שנהב אדריכלים מציין: "תקן ה-LEED הוא מהתקנים הראשונים שתוקנו בעולם לבנייה ירוקה והוא התקן האמריקאי והנפוץ בעולם. משרדנו תכנן את חלומות צוקי השמורה, הפרויקט הראשון בישראל שקיבל תקן LEED למגורים. התקן כולל בתוכו נושאים שברובם דומים לתקן הישראלי, חלקם שונים אבל המהות דומה. אנחנו רוצים בנייה איכותית, בריאה המאפשרת איכות לתושבי הבניינים ושמירה על קיימות של הסביבה, המדינה וכדור הארץ. התקן עוסק בחומרי הבנייה, באיכות הבנייה ובאפשרות למחזר - גם להשתמש בחומרים ממוחזרים וגם להשתמש בחומרים ברי מחזור בתום הבנייה, קרבה למערכות הסעת המונים, מוסדות ציבור ועוד".

אדריכל גיל שנהב. גיא גלעד,
המטרה: בנייה שמאפשרת איכות. אדריכל גיל שנהב/גיא גלעד

ד"ר גלית אגרנטי, יו"ר תא חומרים באיגוד המהנדסים מוסיפה על הנושא: "הסמכת ה-LEED וכן ההסמכה הישראלית לבנייה ירוקה, מקדמות פרקטיקות בנייה ברות קיימא, אך הן שונות בהיקף, בקריטריונים ובמיקוד האזורי. ה-LEED הינה הסמכה בעלת הכרה בינלאומית, בעוד שהסמכה לפי התקן הישראלי לבנייה ירוקה רלוונטית יותר לתנאים המקומיים ולפרקטיקות הבנייה בישראל. חשיבותה של הסמכת LEED נובעת מכך שהיא מקדמת פרקטיקות בנייה ברות קיימא שמפחיתות את ההשפעה הסביבתית.

מבחינת בעלי מבנים, הסמכת LEED מעלות את ערך השוק ואת האטרקטיביות של הנכס
ביחס לבנייני משרדים, היא מקדמת שיפור בסביבת העבודה על ידי השבחת איכות האוויר הפנימי, התאורה והגברת נוחות העובדים. כפועל יוצא מכך, תורם לעליית פרודוקטיביות ושביעות רצון העובדים.

נוסף על התרומה הסביבתית, בנייני משרדים בעלי תקן LEED יכולים להפחית בצורה משמעותית את עלויות התפעול, באמצעות יעילות אנרגטית ומים, מה שהופך אותם לחסכוניים יותר לטווח הארוך. ההסמכה משפרת שיווקיות הבניין ואת האטרקטיביות שלו לשוכרים פוטנציאליים, המעניקים יותר ויותר חשיבות למקומות עבודה ברי קיימא ובריאים. הסמכת LEED מדגימה אחריות חברתית תאגידית, משפרת את המוניטין של החברה ומשקפת את מחויבותה לקיימות."

  • עוד באותו נושא:
  • בית

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully