קורס 'סופרהירו', בהנחיית שירלי בר-אמוץ ודורון אשכנזי, מרצים במחלקה לצורפות ואופנה בבצלאל, מתקיים מדי שנה, ומטרתו לפתח דיאלוג מעמיק בין תחומים ויוצרים מקהילות שונות. השנה התמקד הקורס בנושא ספרות ילדים.
במסגרת זו נפגשו הסטודנטים.ות עם נטלי גבירץ, עורכת עיתון הילדים "אדם צעיר" וסופרת (בין ספריה נמנים, "שבלולים בכביש המהיר" ו-"הנסיכה ההפוכה"). המפגש סיפק מבט על ההיבטים הספרותיים של פיתוח דמויות והעשרת התהליך היצירתי. כמו כן, התקיים מפגש עם מייסדות עמותת "מקומות שמורים", אור אלתרמן ברנע ושרון גבריאלוב, שסיפרו על הדרכים להנגשת הצגות תיאטרון לילדים וקהל מהמגוון הנוירולוגי (הרצף האוטיסטי, קשב וריכוז, ויסות חושי, ועוד). הסטודנטים.ות נחשפו לשפה ייחודית ולעולם תוכן חדש ויצרו עיצובים מעוררי השראה המגלמים את המפגש המרתק בין נרטיבים - זה של האובייקט והסובייקט - ובכך מגשרים על הפער בין בגרות לילדות, כמו גם בין אידיאליזציה למציאות.
צילומי תוצרי הקורס נערכו בספרייה הלאומית ואפשרו לסטודנטים.ות לתעד את עבודותיהם בחללים מעוררי ההשראה. הצלמת רוני כנעני הביאה נקודת מבט מרתקת ויצרה קשר בין העבודות וחלל הספרייה הלאומית - העבודות שנוצרו בהשראת ספרים צולמו במקום הטבעי עבורם - במשכן הספרים.
בין התוצרים ניתן למצוא, בגדים בהשראת ספר הילדים 'העץ הנדיב', אוברול שעוצב בהשראת בגדי החלוצים, ועבודות שנוצרו משאריות תרמילי כדורי מאג ריקים שהביא אתו סטודנט שחזר משירות מילואים בעזה.
- איה גדעון, סטודנטית שנה ד', עיצבה סיכות עשויות עץ זית בדמותו של פינוקיו (קרלו קולודי). גדעון בחרה לשלב קווי שלד עדינים, מגולפים בעבודת יד. גדעון בחרה להתייחס לתהליך ההתבגרות של פינוקיו מבובת עץ שאינה מבינה דבר לשלב ההתפכחות וההבנה שהחיים והמוות משולבים זה בזה.
- ישי לייסנר סטודנט שנה ג', שאב השראה מסיפור הילדים "קליפורד הכלב האדום" (נורמן בריידוול). סיפור זה עוסק בכלב שסובל מגירוד בלתי פוסק ברגלו. גם לייסנר, שנקרא לשירות מילואים ב-7 באוקטובר, חווה באותה תקופה גירוד בלתי פוסק ברגלו. לאחר שחרורו ממילואים, חזר ללימודיו והפך את רעיון הגירוד, כפי שמתואר בספר, לשני אובייקטים לכף רגל שנוצרו מתרמילי תחמושת ריקים. אצל לייסנר, שאריות המלחמה הפכו לגירוד עצמו ונותרו אתו כשריד וזיכרון שאינו מרפה.
- הדגם בעיצובה של הסטודנטית דורין נחום מבוסס על הספר "מכתבים מפליקס" (אנט לנגן). זכרונות של מסע משילובי בדים שיוצרים דמות גנדרנית ושובת לב. פליקס הוא "צ'ארמר" נהנתן שמסתובב בעולם וחיי את החיים הטובים. מערכת הלבוש מתבססת על הקווים לדמותו של פליקס כפי שנחום מתארת לעצמה.
- הפרוייקט של הסטודנטית מאיה קידר מתבונן מחדש על ספר הילדים "העץ הנדיב" (של סילברסטיין) ועל היחסים החד צדדיים בין הגוף לאובייקט.
- הסטודנטית ילתא ציון, מציגה שלוש מערכות לבוש, שהדימויים המודפסים על גביה מציגים משחק בין חושך לאור, בהשראת השיר "I'm not afraid of the dark" של Kenn Nesbitt. הגיבור המתואר בשיר הינו ילד, שמספר שאינו מפחד מכלום - עד לרגע שמכבים את האור.
- הסטודנטית שהם ואקנין מציגה סט בגדים עכשווי בהשראת גזרת בגדי החלוצים. כאשר השיר "ארץ ישראל שלי" של דתיה בן דור, היווה נקודת פתיחה לפרויקט שלה. "את ההשראה לקחה מהבנייה הישראלית, החלוצים הישראלים, אשר בחרו ללכת ולהקים להם בית כאן בארץ ישראל. במהלך חייה, חיפשה בית, מקום שיעניק לה את הביטחון והשלווה. היא נעה בין הערים אשדוד וירושלים ואף חזרה בשאלה ולא מצאה מקום שיעניק לה בית מלבד ארץ ישראל".
שלי סתת, ראש המחלקה לצורפות ואופנה בבצלאל: "תוצרי הקורס מביאים לידי ביטוי את ייחודה של המחלקה בזירה המקומית. מחלקה אינטרדיסציפלינרית שמאפשרת חופש יצירה ומחשבה, ביצירה בסביבת הגוף. היכולת לחקור ולצלם בסביבה כה עשירה ומלאת משמעות הייתה חוויה בלתי נשכחת וחיברה את העבודות בחזרה למקור ממנה יצאו - עולם הספרות".
- צילום: רוני כנעני
- איפור/שיער: שירה דאנסקר