המוח האנושי הוא איבר מטורף בעל יכולות עוצרות נשימה. במילימטר אחד של מוח יש מעל ל-57,000 תאים וכמעט 150 מיליון קשרים סינפטיים. מיפוי של המוח האנושי כולו ידרוש אחסון בגודל 1.6 זטה-בייט. המספרים מפחידים וכל זה נמצא בין האוזניים שלנו. המוח מסוגל לטעום מקומות, לשמוע חללים ועצב בעזרת הריח.
אחד מהנושאים החמים בתחום העיצוב הוא ה-'נוירו דיזיין'. תחום אינטרדיסציפלינרי המשלב עקרונות ממדעי המוח, פסיכולוגיה ועיצוב. 'נוירו דיזיין' מתמקד בהבנת האופן בו המוח האנושי מעבד מידע חזותי, רגשות וידע לברוא עיצובים מרתקים. בידי המעצבים, 'נוירו דיזיין' הופך כלי ליצירת חוויות משתמש אינטואיטיביות, וסביבות אסתטיות עוצרות נשימה.
"עולמות העיצוב נעים בצעדי ענק אל עבר היכולת שלנו כמעצבים לצאת מהגנריקה העיצובית ולשלוט בתחושות מורכבות יותר המשפיעות על מוחו של המשתמש בבואו "לצרוך" עיצוב או אומנות", אומרת המעצבת מיכל קסטיאל, מבית הספר לעיצוב וחדשנות מהמסלול האקדמי המכללה למנהל. "הקשר בין המוח שלנו לעיצוב נמצא בחקירה מתמדת בשנים האחרונות. הדברים שאנחנו יודעים היום מאפשרים לראשונה לשאול שאלות מופרכות ועכשוויות שכל התשובות להן חיוביות: למשל, האם נוכל לבכות מעיצוב? להרגיש בחילה או תחושת קלילות? האם חלל יכול להרים מצב רוח או לעורר מטבוליזם? האם נוכל להתגרות מצבע?"
התחום החדש הגיע בכלל מעולם מדעי הקוגניציה. המוח על מרכיביו הוא איבר מורכב הנחקר על ידי המדע מזה שנים כמחולל חוויות רגשיות, חושיות, אסתטיות ומגדיר את אנושיותנו. טכנולוגיות מתקדמות כמו MRI ו- EEG עומדות כיום לרשות המדע בחקר האופן בו המוח מגיב לגירויים חזותיים וקוגניטיביים שונים. הבנה של תהליכים כמו תשומת לב, זיכרון וקבלת החלטות יכולים לשנות את תהליך העיצוב מבסיסו. שימוש בעקרונות של למידה התנהגותית ורגש יכולים לעודד התנהגויות רצויות ולייצר חווית עיצוב ואומנות מרגשת. אם נצרף את המערכת החושית של המין האנושי הידועה כ- Extensions (הרחבות (של המוח, נוירו דיזיין יוכל להפעיל חושים שאינם מובנים מאליהם באופן סיניסטזי.
"בעבר חשבנו כי היצירתיות נולדת בצד הימני של המוח אולם היום אנחנו יודעים שלא כך הדבר", מספרת הילה נבו, אוצרת וחוקרת נוירו-אסתטיקה, בעלת תואר שני בניאו-אסתטיקה ויצירתיות מאוניברסיטת גולדסמית'. "יצירתיות בעצם מקושרת בעיקר ליכולות לייצר קישוריות גבוהה בין אזורים שונים במוח. כדי לייצר את הקישוריות הגבוהה הזאת, אנחנו צריכים להוריד את התדר שהמוח שלנו עובד עליו באזורים מסוימים כדי לייצר קשר סינפטי חדש. אנחנו גם צריכים להיות במצב שבו המוח שלנו לא במצב הישרדותי נטו, נניח בעת נהיגה בכביש. באזורים שאנחנו מרגישים בסכנה מיידית המוח בעיקר מתעסק במערכת ההישרדות ולכן אין שם הרבה מקום לעבור למערכות אחרות שקשורות ליצירה".
לפי נבו, כשאנחנו רואים אומנות אנחנו יודעים שאנחנו נמצאים במרחב בטוח, אם זה בתוך מוזיאון או אם זה בסטודיו של אמן, לכן אנחנו מסיתים את האנרגיה של המוח שלנו ממנגנוני ההגנה ונכנסים לאזורים קצת יותר עמוקים שקשורים לזיכרון. "אומנות מופשטת, מאחר ואין בה דימוי פיגורטיבי, מכניסה אותנו באופן יותר מרוכז לאזורים כאלה שהרבה פעמים קשורה גם לדמיון ולפנטזיה. אותה מערכת זיכרונות פרטית, נדרשת כדי שנהיה יצירתיים, מופעלת גם במצב של נדידת מחשבות. גם במצב של נדידת מחשבות אנחנו בעצם נכנסים לאזורים מבלי לאבד אינפורמציה מבחוץ, אלא שוקעים לתוך אזור שקשור לזיכרונות ולידע הפנימי שיש לנו בחוויה הרגשית".
הילה נבו תרצה בכנס "Beauty and the Brain" של בית הספר לעיצוב וחדשנות במסלול האקדמי המכללה למינהל. במסגרת הכנס יעלו סוגיות הקשורות לעיצוב, אסתטיקה ותפקודי המוח המורחב והפרשנות והאסתטיות שהוא מציע דרך החושים השונים: ריח, שמע וטעם.
ד"ר גוין סאס, דיקן בית הספר לעיצוב וחדשנות: "לעיצוב יכולת לשנות מציאות כחשיבה מחוץ לקופסא. 'נוירו דיזיין' הוא בדיוק תחום שכזה: תחום בו העיצוב משפיע על החוויות החושיות של הצופה. המעצב מחויב ביצירתיות כדי להוביל את המתבונן במסע אישי, נפשי. לשם הולך עתיד העיצוב".