השבוע נפתחה בגלריה גרוסו מודו שתל אביב התעורכה המרכזית בהשראת התהליך המחשבתי של 'דאגה' אשר מלווה את כולנו כל החיים, היוצר מוצא לנכון להעביר את המסרים באמצעות האומנות איתה הקהל יכול להזדהות, בניסיון לפענח את המנגנון של דאגה ואת השלבים שלו, משלב המשבר ועד לפתרון בקצה הדרך.
בתערוכת היחיד 'אני; אוסף דאגות' מבקש גיל זבלודובסקי לעסוק בהפרעת ה"דאגה" דרך "הווה ממושך" כרעיון וכפרקטיקת עבודה, בבחינת תהליכים שנקודת ההתחלה והסוף שלהם אינה משמעותית מתוך השלמה ואיזון. הווה ממושך מציין את המתרחש כעת, אך יכול גם להתייחס למתרחש בעתיד הקרוב מאוד, או לפעולות שחוזרות על עצמן כהרגל או מדי תקופה.
חלל התערוכה בנוי כמיצב דיגיטלי שמשלב עבודות וידאו וסאונד, הקרנות וטקסט שמדוקלם, מבליח ומתמוסס. הפעולה הבלתי רצונית והתת הכרתית של ה"דאגה" מתבטאת בתערוכה דרך עבודות שמדמות תנועה, קול ואור, כשחלקן מתוזמנות וחלקן תלויות בצופה. התערוכה מזמינה את הצופה לפגוש אותה בצורתה הנוכחית, אך גם לחבור לתת הכרה אישית ומשותפת ולהמשיך ולחוות אותה בהווה שיתמשך אחריה.
שם התערוכה מתייחס לבית הייצור, הגידול והתצוגה של הדאגות- ה-אני כמכונה או מפעל שבו מיוצרות הדאגות ונפלטות לעולם. השם מערב למעשה משחק מילים כפול כלפי המושג והפעולה "אוסף"; מחד ה"אני" כחלל אכסון ותצוגה לאוסף הדאגות: אני, אוסף (של) דאגות. מנגד, פעולה מתמשכת- ה"אני" כאספן אקטיבי שמלקט את הדאגות: אני, (ממשיך ו) אוסף דאגות.
התערוכה נמצא בגלריה גרוסו מודו, אלפסי 31, תל אביב. היא פתוחה בחמישי 16:00 עד 20:00, שישי 11:00 עד 14:00 ושבת 11:00 עד 14:00. התערוכה תסתיים ב-11.5.24. לתיאום סיור פרטי: gilzablo@gmail.com