"ריאה ירוקה מייצרת חמצן. היא לא רצויה, היא הכרחית", מסביר ד"ר אדריכל אימאן טבעוני מ-ALT אדריכלים. לדבריו "השטחים הירוקים חשובים לשמירת הגיוון הביולוגי שמסייע לקיום שלנו. ריאה ירוקה היא לא צ'ופר, היא לא רק אסתטית, יש לה תפקיד מהותי בהתמודדות עם משבר האקלים ותפקידה לבסס את מזג האוויר. ריאה ירוקה אחת חייבת להיות חלק ממערך שלם של ריאות ירוקות. המערך צריך להיות ברמת המאקרו. ההסתכלות על ריאה ירוקה היא מערכתית וסביבתית. לא ברמה של בניין בודד, אלא ברמה של עיר ומעלה".
טבעוני נותן כדוגמא פרוייקט של משרדו בבית ספר לחינוך מיוחד בטירת הכרמל. לדבריו "חיפשנו אחר פתרון שיכול לייצר מרחבי למידה פתוחים. בשל גודלו הקטן של המגרש (פחות מ 3 דונם), יצרנו בניין שהגגות והמרפסות הם חלק מהמרחב הירוק. פתרון תכנוני שלטווח הארוך חוסך אנרגיה וכסף".
פרוייקט נוסף מבית ALT אדריכלים הוא פרוייקט רב שימושי - אולם אירועים ומשרדים באזור תעשייה בקרית מלאכי, המאופיין במעט מאוד שטחים ירוקים: "רצינו ליצור MICRO CLIMATE, שיהיה נעים לשבת בחוץ. על מנת להכפיל את השטחים הירוקים ולהנגיש אותם לציבור הרחב, תכננו תיאטרון חיצוני שמתפקד כתיאטרון פתוח, שבכלל לא היה חלק מהפרוגרמה של הלקוח".
הדאגה לריקה ירוקה כבר אינה עניין של רצון אלא MUST. לפנינו פרוייקט גאוני מבית "אורבך הלוי" אדריכלים ששם דגש על ניצול משאבי הטבע והאנרגיה עם מבנים בבה"ח שיבא תל השומר, שממחישים את מהותה של הבנייה הירוקה ויסוד הקיימות. כחלק מהתכנית השאפתנית שעתידה לשנות את פני המתחם וסביבתו, אמון המשרד אורבך- הלוי אדריכלים על תכנון מבני התמך המרכזיים של בית החולים: המטבח המרכזי, המכבסה והמרכז הלוגיסטי שעתידים לשמר באופן מקסימלי את השטחים הפתוחים, להוסיף שפע של צמחייה ועצים, עם פתרונות יעילים וחסכוניים לצריכה האנרגטית.
"קיבלנו לידנו פרויקט מסקרן ומאתגר במסגרתו מתוכננת סדרת מבנים באזור הכניסה החדשה לבית החולים שממוקמת בדרום המתחם, בסמוך לשכונה חדשה בתחום המוניציפלי של רמת-גן", אומר האדריכל אורי רותם, שותף ב'אורבך-הלוי אדריכלים'. "אחד מהמבנים מאגד בתוכו את המטבח המרכזי ומרכז חלוקת המזון שמספקים מדי יום כ-10,000 מנות בסיווגים רפואיים שונים, מבנה שיכול היה להיתפס כעוד בניין תעשייתי אך בפועל עתיד להוסיף ערך מוסף ציבורי חיוני למען הדורות הבאים. המבנה משתלב בטופוגרפיה הטבעית וכולל גג פעיל שישמש כשטח פתוח, ירוק ומגונן במקום בו עומד כעת מגרש חניה".
"כשבחנו את הטופוגרפיה בשטח מצאנו כי הקרקע עולה כ-5 מטרים מהקצה הדרומי לקצה הצפוני מה שאפשר לנו להיעזר בתכונות הקרקע הטבעית בכדי לשלב את המבנה כחלק מהטופוגרפיה הסביבתית. החלטנו לנצל את הפרשי הגובה בקרקע ולבנות כמחצית מהמבנה מתחת לפני שיפועי הקרקע הטבעיים. לכשיושלם, גג הבניין ישתלב ויתחבר למפלס המדרכה הטבעית בצידו הצפוני וייצר גן ירוק פתוח שמשתלב בסביבה. על מנת להעצים את האשליה אף יותר תכננו בהיקף שוליים וסוללות שיכוסו בפרחים ובצמחייה. קו החלונות, שממוקם ממש מעל למדרון, יספק אור טבעי לעובדים תוך יצירת הרושם שמדובר במבנה משרדים אטרקטיבי והרבה יותר קטן מגודלו ונפחו האמיתי. הולכי הרגל שיגיעו מצפון כלל לא יבחינו בבניין. מולם יתפרס פארק ירוק בשטח של 4000 מ"ר שיכלול פינות ישיבה, שבילי הליכה גנים ובית קפה", מוסיף רותם.
בהתייחסו לחשיבות הירוק בתכנון מסביר אדריכל-שותף עופר ארוסי במשרד "עדה כרמי-מלמד אדריכלים": "מכיוון שהשטחים הפתוחים הציבוריים בערים הופכים לאזורי משחק ופעילויות חברתיות רחבות , צריך לייצר גם חלופות אינטימיות ומופנמות. בכל פרויקט עירוני צריך למצוא דרך לשלב מרחבים ירוקים אינטימיים שמשרתים את צרכי אוכלוסיית המבנה אבל יכולים גם לתת מענה ציבורי חלופי אם על ידי טיפול בפני הקרקע והקטנת שטח הפנים של הבניין על הקרקע או עלי די שילוב גגות ירוקים מעל הדרכים, לדוגמא ההי ליין בנוי יורק".
כדוגמא נותן ארוסי את מפעל סודה סטרים בתכנונו: "במפעל סודה סטרים שבנגב רצינו ליצור סביבת עבודה מיוחדת, מוצלת, מופנמת ומוגנת. כחלק מפתרון התנועה צופפנו את המבנים לאורך ציר המשכי ארוך העובר בתוך ואדי חפור ועמוק, המשמש כריאה ירוקה החוצה את האתר בשלמותו. שורת המבנים מלווה את שני צידי הוואדי ומיועדת לכל המבנים של קווי היצור. הוואדי הוא לב הפרויקט ובאמצעותו מתבצעת כל התנועה הרגלית באתר, במפלס נמוך ומוגן. תחילת הדרך במבנה הכניסה והמלתחות וסופה בקצה הצפוני המשופע המשמש למפגש ולאירועים מיוחדים. חלל הכניסה המצוי בקצה הדרומי של הוואדי הוא מבנה רב תכליתי. במפלס התחתון שלו ממוקמים חדר האוכל, מרכז המבקרים והאודיטוריום. כולם כאחד נפתחים לעבר הוואדי, נהנים מהצל והירק ומן הפרספקטיבות הארוכות הנמתחות לכל אורכו. זהו נווה במדבר של ירק ושותפות אנושית".